הסטארט-אפ שמפתח טיפול מהפכני לסרטן גרורתי, ולא חוסך ביקורת מהקרנות הישראליות
מננו-חלקיקים זעירים ועד חימום מדויק ל-50 מעלות שהורג רק תאים סרטניים: חברת New Phase פיתחה פתרון פורץ דרך לסרטן גרורתי שעשוי לתת תקווה לחולי סרטן בשלב המתקדם של המחלה. אבל למרות שוק ענק של 113 מיליארד דולר וטכנולוגיה מבטיחה - מספר המנכ"ל עופר שלו שקרנות ישראליות כלל לא מתעניינות בחברה ומעדיפות להשקיע בתחומים לוהטים כמו AI וסייבר: "בישראל אין אקו-סיסטם לחברות כמו שלנו"
תחשבו לרגע על עולם שבו חולה סרטן עם גרורות ממשיך לעבוד, לטייל, לבלות - אולי לעוד 10 או 15 שנים. עולם שבו המילה "גרורות" היא לא גזר דין, אלא עוד שלב במחלה שאפשר לנהל - כמו סכרת או יתר לחץ דם.
בלב אזור התעשייה בפתח תקווה פועלת חברה עם שליחות כזו: חברת New Phase שמפתחת טכנולוגיה למניעת התפשטות הסרטן בשלב הגרורתי - זה שבו רוב החולים נפטרים, ושעד היום האנושות לא הצליחה למצוא לו פתרון אמיתי.
"הרעיון נולד אחרי שאמו של השותף שלי, ד"ר רפי חוף, חלתה בסרטן ריאות", מספר עופר שלו, מייסד שותף ומנכ"ל New Phase. "שאלנו את עצמנו איך אנחנו מצליחים למצוא פתרון שיאריך את החיים של חולי סרטן בלי לפגוע באיכות החיים שלהם".
נקודת התורפה המעניינת של גידולים סרטניים
איך פותרים בעיה שאף אחד לא הצליח לפתור? החוקרים ב-New Phase גילו שלתאים סרטניים יש נקודת תורפה מעניינת: רגישות לחום.
"תאים סרטניים קורסים ב-45-41 מעלות צלזיוס, בעוד תא רגיל מחזיק עד 55 מעלות", מסביר שלו. "כשאנחנו מחממים את התאים ל-50 מעלות, התא הסרטני ימות והתא הרגיל ישרוד".
אבל איך הורגים רק את התאים הסרטניים? כאן נכנסים לתמונה ננו-חלקיקים זעירים, שמוזרקים לווריד כמו עירוי רגיל וזורמים במערכת הדם. בליבת החלקיקים יש ברזל שמתחמם כשחושפים אותו לשדה מגנטי.
הטריק? החוקרים גילו שגידולים סרטניים בונים לעצמם נימי דם חדשים כדי לקבל מזון וחמצן - אבל בניגוד לנימים רגילים, אלה גדלים עם חורים ודליפות.
"כשאנחנו מזריקים את הננו-חלקיקים לזרם הדם, הם דולפים רק באותן רקמות סרטניות ולא באיברים רגילים", אומר שלו. "באיברים בריאים הם במעבר, אבל ברקמות הסרטניות הם מצטברים".
כדי למנוע חימום יתר שיפגע בתאים בריאים, פיתחו החוקרים פתרון יצירתי המבוסס על תופעה פיזיקלית בשם "חום כמוס".
"תחשבו על נר", ממחיש שלו. "הלהבה שלו ב-400 מעלות, אבל השעווה המותכת רק ב-70 מעלות. בתוך החלקיקים שלנו יש סוג של שעווה שיודעת להגיע רק ל-50 מעלות ולא יותר".
ארבע שעות אחרי ההזרקה, החולים נכנסים למכונת הקרנה ייחודית שפיתחה החברה - דומה ל-MRI, אבל מייצרת שדה מגנטי שמחמם את הברזל בחלקיקים. "התהליך לוקח חצי שעה ואחריה החולה משוחרר", מספר שלו. "מכונת ההקרנה זה פיתוח שלנו. אין עד היום מכונה כזאת בעולם".
הטכנולוגיה נבדקת כיום בניסוי קליני בבית החולים בילינסון. למרות שמדובר רק בפאזה ראשונה שבודקת בטיחות ורעילות, כבר נרשמות תוצאות מעודדות.
"מתוך 26 החולים שטופלו עד היום, לא התגלו שום בעיות רעילות או תופעות לוואי", מדווח שלו. "בנוסף, כמחצית מהחולים הראו סימנים של מחלה יציבה - לא הופיעו גידולים חדשים ב-30 ימי המעקב".
מאיר פנסטר, מנהל פעילות המכשור הרפואי בקבוצת ארליך, מסביר את היתרון שעשויה לספק הטכנולוגיה של החברה: "השילוב בין חומר מיוחד, חלקיק חכם, בחירה נכונה של אורכי גל ובחירה נכונה של המחלה - ההתאמה הזאת מאפשרת לנו הגנה טובה על הקניין הרוחני. גם אם יש חברות אחרות בכיוון דומה, יש מספיק חולים בעולם לכולן".
הישג משמעותי של החברה הוא שכנוע ה-FDA האמריקני להגדיר את הטכנולוגיה כמכשיר רפואי ולא כתרופה - החלטה שיכולה לקצר את הדרך לשוק באופן דרמטי.
"הגדרה של טכנולוגיה כתרופה מחייבת 2,000-1,000 מטופלים, ארבעה שלבים קליניים, 8-7 שנים והשקעה של חצי מיליארד עד מיליארד דולר", מסביר שלו. "לעומת זאת, הגדרה שלה כמכשיר רפואי, מאפשר לקיים רק 2-3 שלבים, 100-200 מטופלים בסך הכל, והשקעה של 40-50 מיליון דולר בלבד".
שוק ענק, אבל הקרנות הישראליות מתעלמות
למרות הטכנולוגיה פורצת הדרך, החברה נתקלת בקיר בטון מול קרנות הון סיכון ישראליות, שמעדיפות תחומים לוהטים יותר, כמו סייבר ו-AI.
"השוק של תרופות וטכנולוגיות הנוגעות לסרטן בעולם עומד השנה על 240 מיליארד דולר", אומר שלו. "התחום של סרטן בשלב 4 (Stage 4), הוא לבדו 113 מיליארד דולר - והוא שוק שגדל ב-12% בשנה".
"אבל בישראל אין אקו-סיסטם לחברות כמו שלנו, חברות deep science", הוא אומר בתסכול. "לא מצאנו בקרנות הישראליות שום הבנה בתחומי הטכנולוגיה שלנו. חלקן גם הודו שאין להם את היכולת לשפוט את הטכנולוגיה". עד היום גייסה החברה 35 מיליון דולר, בעיקר ממשקיעים זרים.
שלו אינו מבטיח ריפוי מוחלט. המטרה שונה. "אנחנו רוצים להפוך את הסרטן למחלה כרונית מנוהלת", הוא מדגיש. "אין היום טיפול לריפוי הסרטן. אנחנו רואים את הכמות הגדולה של החולים שמטופלים בטכנולוגיות הכי טובות, ובשלב מסוים זה מפסיק לעבוד. הרעיון שלנו הוא למצוא פתרון שיאפשר להאריך את חיי החולה ולנהל את המחלה".
בכמה שנים ניתן יהיה להאריך את חיי החולים בסופו של דבר? "את זה הניסויים יגידו. אבל אתה מפתח דבר כזה לא בשביל חודשיים-שלושה. הכוונה היא שזו תהיה טכנולוגיה שנותנת מענה לשנים".
