בניגוד לתחזיות הקודרות, ה־AI דווקא תייצר יותר משרות מאשר תחסל
לפי הערכות עדכניות של מומחים ומנהלי חברות, החרדות מהיעלמות מסיבית של משרות לטובת הבינה המלאכותית הן מוגזמות. קצב הגידול המהיר ביותר יירשם בתחומים שהם כביכול תחת איום ה־AI, כולל מומחי ביג־דאטה ומהנדסי פינטק
האם בינה מלאכותית תחליף בני אדם ותיצור בשנים הקרובות מעמד חדש שהדרישה לכישוריו התייתרה בגלל מודלי AI מודרניים? מאז חשפה OpenAI את ChatGPT לפני כשלוש שנים, זו היתה התפיסה הרווחת בקרב פרשנים ומנהלים בכירים רבים. אבל לאחרונה מגיחה הבנה חדשה: AI אולי תשנה את כל שוק העבודה ותעלים משרות רבות, אבל היא גם תייצר מספר רב של משרות חדשות. השאלה הגדולה שמעסיקה עתה ארגונים היא היכן ייווצרו המשרות הללו, ומה צריך לעשות כדי להשאיר כמה שיותר עובדים בשוק העבודה.
"זה מאוד ברור ש־AI הולכת לשנות ממש כל משרה", אמר בסוף השבוע מנכ"ל וולמארט, דאג מקמילן, בוועידה שאירח בארקנסו. "חלק מהמשרות שלנו ייעלמו ואחרות ייווצרו. אולי יש בעולם משרה ש־AI לא תשנה, אבל טרם חשבתי על אחת כזאת", צוטט ב"וול סטריט ג'ורנל".
AI תשחרר יצירתיות אנושית
בשלוש השנים האחרונות התרבו ההערכות ש־AI תביא לירידה בהיקף כוח האדם לטובת מודלים וצ'טבוטים. ביוני האחרון, מנכ"ל חברת ה־AI אנת'רופיק, דריו אמודיי, העריך שבינה מלאכותית יכולה למחוק חצי ממשרות רמת הכניסה (משרות התחלתיות), ולהביא לזינוק של 10%-20% בשיעור האבטלה עד 2030. "אנחנו נמצאים על סיפו של הליך שיביא להיעלמות מסיבית של משרות בתחומי הטכנולוגיה, הפיננסים, המשפט, הייעוץ ומקצועות צווארון לבן נוספים", הוא אמר ל־Axios.
ובהתאם להערכות אלו, חברות בולטות כבר החלו לבצע שינויים. במאי 2023 הקפיאה IBM גיוסים ל־7,800 משרות שלהערכתה יוחלפו על ידי AI, והעריכה שבתוך חמש שנים היא תוכל להחליף 30% מהמשרות שלא דורשות פגישות עם לקוחות. מוקדם יותר השנה, אפליקציית לימוד השפות דואולינגו (Duolingo) הפסיקה להשתמש בעובדי קבלן כדי להשלים משימות ש־AI מסוגלת לבצע, וקבעה שתאשר גיוסים חדשים רק למשרות שלא ניתן לבצע אוטומציה שלהן. במקביל, יישמה שופיפיי (Shopify) מדיניות דומה, וסיילספורס אמרה ששילוב יכולות AI הוביל לצמצום היקף הגיוסים.
אבל, בעת האחרונה טוענים מומחים וחברות, כי ייתכן שהחרדות מהיעלמות מסיבית של משרות בגלל AI מוגזמות, שלא לומר מופרכות. "כלי ופלטפורמות AI ישחררו יצירתיות אנושית, צמיחה עסקית וחדשנות", העריך בחודש יולי ג'וש ברסין, מייסד ומנכ"ל חברת המחקר והייעוץ The Josh Bersin Company ואחד האנליסטים המובילים בתחום כוח האדם. "זה ייצור הרבה משרות, יעלה את השכר וישפר את חיי העבודה שלנו". לדבריו, נכון להיום, אין ירידה בהיקף משרות הצווארון הלבן, ומה שקורה בשוק הוא לכל היותר האטה בהיקף הגיוסים. זאת, בעיקר משום שחברות מנסות להבין איך לארגן מחדש משרות ותפקידים סביב אוטומציה ו־AI, ולא כתוצאה ממגמה ארוכת טווח יותר. בנוסף, רבים ממודלי ה־AI עדיין לא מוטמעים בצורה מלאה בסביבה העסקית, או לא מסוגלים לבצע אוטומציה מלאה של משרות. "עדיין לא ברור אילו משרות ישתנו, אילו שגרות עבודה יחוסלו, ואיזו AI צריך לקנות או לבנות", הסביר ברסין במאמר שפרסם באתר החברה.
לכך מוסיף ברסין את העובדה, שכל סוכן AI שנכנס לשימוש, מוביל למעשה ליצירת משרות חדשות. "יותר מ־4,000 אנשים כבר קנו והתחילו להשתמש בסוכן גלילאו שלנו", הוא סיפר. "כל אחד מהם חזר עם 'עבודה' חדשה לביצוע (למשל, מציאת מידע וניקוי תהליכים). אוטומציה מאפשרת לנו לעשות דברים בסדר חשיבה גבוה יותר, וזה יימשך כך לנצח".
ברסין סבור עוד, שמודלי AI מודרניים אינם חכמים כמו שהמהנדסים שלהם סבורים. "כישורים כמו תפיסה, אמפתיה, יצירתיות, שאפתנות, תשוקה, נחישות וחדשנות לא קיימים כלל ב־AI .AI היא רק מנוע אנליטי עצמתי מאוד. האנשים הם אלו שיוצרים מודלים עסקיים, חידושים, מוצרים ושירותים חדשים שמייצרים ערך מוסף. אם AI כל כך חכמה, למה היא לא מקימה חברה משלה?".
הניתוח של ברסין נתמך בנתונים של הפורום הכלכלי העולמי, שלפיהם בחמש השנים הקרובות אומנם צפויות להיעלם 92 מיליון משרות, אך הן יוחלפו ב־170 מיליון משרות חדשות. ובשעה שהגידול האבסולוטי הגדול ביותר יהיה במשרות פיזיות (כמו עובדים בחקלאות, נהגי משלוחים, פועלי בניין ועובדים בתעשיית המזון) או במשרות בתחום הסיעוד, הטיפול הרפואי והחינוך, קצב הגידול הגבוה ביותר מבחינה יחסית יירשם דווקא בתחומים שלכאורה נמצאים תחת איום מצד AI: מומחי ביג־דאטה, מהנדסי פינטק, מפתחי תוכנה ואפליקציות ומומחי AI ולמידת מכונה. אילו משרות ייפגעו בכל זאת? בעיקר תפקידי פקידות, כמו קופאים, עוזרים מינהליים ומזכירים, לצד תפקידים כמו עובדי דואר, פקידי בנק ועובדי הזנת נתונים.
ובינתיים, שוק העבודה כבר מסתגל לשינויים. הפורום הכלכלי העולמי מעריך אומנם שעד סוף העשור, 39% מכישורי עובדים יעברו טרנספורמציה או יהיו לא רלבנטיים, ואולם מדובר בנתון נמוך משמעותית לעומת הערכת הארגון מ־2020, שעמדה על 57%. "ייתכן שהממצא נובע מגידול בשיעור העובדים שהשלימו הליך אימון, התאמת כישורים או שיפור כישורים, ושעמד על 50% לעומת 41% ב־2023", נכתב בדו"ח שפרסם הפורום בינואר.
ברוח זו אמר בשבוע שעבר נגיד הבנק המרכזי של אנגליה, אנדרו ביילי, כי "בינה מלאכותית היא המועמדת הסבירה ביותר למחזור החדשנות הגדול הבא". לפי ביילי, ה-AI לא תחליף אנשים במשרות, אך "תידרש השקעה משמעותית באימון אנשים, אימון מחדש של אנשים ולימוד אנשים צעירים שמצטרפים לכוח העבודה, איך להשתמש בטכנולוגיית AI".
בכירים בתעשיית הטכנולוגיה משקפים דעות דומות. מייסד ומנכ"ל מטא, מארק צוקרברג, טוען שהשוק מקובע יותר מדי בתפיסה ש־AI תחליף משרות של אנשים. לדבריו, בינה מלאכותית עתידה דווקא לסייע ליזמים וצוותים קטנים להשיק ולהצמיח חברות באמצעות אוטומציה של פעילויות שאינן בליבת החברה, כמו שיווק ולוגיסטיקה. מנכ"ל גוגל, סונדאר פיצ'אי, אמר ביוני, שהוא רואה ב־AI מאיצה של עובדים אנושיים, לא מחליפה שלהם, והעריך שהחברה תוסיף להגדיל את כוח האדם שלה, מכיוון ש־AI "מאפשרת לנו לעשות יותר". בדומה, מנכ"ל אפל, טים קוק, אמר באוגוסט, שאפל שכרה בשנה האחרונה 12 אלף עובדים חדשים, 40% מהם למו"פ בתחום ה־AI.
אבל אלו ענקיות טכנו, שיש להן עניין מובהק בפיתוח ושילוב של מוצרי AI בשוק העסקי. לכן, המקרה של וולמארט, קמעונאית "של פעם", שפועלת להתאים את עצמה לסביבה עסקית משתנה תדיר, לנוכח תחרות מצד ענקיות סחר מקוון כמו אמזון, מספק אינדיקציה אמינה וטובה הרבה יותר למה שצפוי בשוק.
לפי "הוול סטריט ג'ורנל", בשנים האחרונות וולמארט אומנם צמצמה משרות בפעילות הלוגיסטית שלה, בגלל שילוב של AI ואוטומציה במרכזי לוגיסטיים ובשטחי אחסון בחנויות, ואולם, במקביל היא יצרה משרות בתחומים חדשים. למשל, משרות לעובדים שבונים כלי AI לסוחרים וטכנאי תחזוקה בחנויות. והיא מתעתדת להוסיף משרות בתחומים כמו משלוחים ביתיים או כאלו שדורשים אינטראקציה גבוהה עם לקוחות, כמו המאפיות בסניפיה.
"אנשים עדכנו כישורים"
נכון לעכשיו, בוולמארט מעריכים שהיקף כוח האדם לא ישתנה בשלוש השנים הקרובות, למרות עלייה בהכנסות, ויישאר על כ־2.1 מיליון איש. ואולם, לדברי סמנכ"לית משאבי האנוש, דונה מוריס, תמהיל המשרות יעבור שינוי משמעותי, ובחברה לא בטוחים איך הוא ייראה בתום התהליך. "אנחנו צריכים לעשות שיעורי בית, כי אין לנו את כל התשובות", אמרה.
וזה הנעלם הגדול ביותר שמציבה כיום AI מול שוק התעסוקה העולמי. כן, ייעלמו משרות. וכן, יהיו משרות חדשות שיחליפו אותן. אבל אלו לא יהיו חילופים ישירים, שיתרחשו באותם מיקומים ולאותם אנשים. כלומר, משרה שתיעלם בתעשייה אחת לא בהכרח תוחלף במשרה באותה תעשייה או באותו מקום עבודה. ומי שאיבד משרה ל־AI, לא בהכרח יוכל למצוא משרה חלופית מתוך מיליוני המשרות החדשות שייווצרו. זו סוגיה שגם בפורום הכלכלי העולמי מתמודדים איתה. "האתגר האמיתי הוא לא רק לגבי מספר המשרות", נכתב בסקירה שפרסם הפורום באוגוסט האחרון. "האתגר הוא הפער בין המקומות שבהם משרות ייעלמו, למקומות שבהם הן יחזרו, ובין הכישורים שיש לעובדים לכישורים שנחוצים למשרות החדשות".
מנהל הפעילות העולמית של בלקסטון, ג'ו באראטה, אופטימי בהקשר זה. "ההיסטוריה של החדשנות הטכנולוגית היא שאנשים עדכנו את הכישורים שלהם, ומצאו תעסוקה רווחית בחלקים אחרים של הכלכלה", הוא אמר בוועידה של וולמארט.
אבל דווקא ההיסטוריה העדכנית מצביעה על כך שתפיסה זו אולי נאיבית מדי. מהפכת הגלובליזציה שפרצה בעשור האחרון של המאה ה־20 אומנם יצרה יותר משרות משחיסלה, אבל המשרות החדשות נוצרו במרחקים גיאוגרפיים עצומים מהישנות, ותחת תנאי תעסוקה טובים הרבה פחות. על כך יעידו עובדי ייצור בחלקים נרחבים בארצות הברית, שאיבדו את משרתם למפעלים בסין ומדינות אחרות במזרח־אסיה. האם מהפכת ה־AI תביא למגמה דומה? בשלב הזה, עוד אין לאיש תשובה מספקת.
