בדיקה
הטאבלט הבכיר של שיאומי נשאר די בסיסי
היצרנית הסינית משיקה את Redmi Pad 2 Pro, עם חומרה חזקה יותר מהדגם הבסיסי, מסך גדול וערכה שכוללת כיסוי מגן ומקלדת. הביצועים טובים בסך הכל, בלי תכונות חדשניות או יוצאות דופן
שיאומי ממשיכה במאמצים לכבוש נתח שוק משמעותי גם בתחום הטאבלטים, וזמן קצר אחרי השקת דגם חדש בגרסה בסיסית, ה-Redmi Pad 2, מגיע דגם חזק יותר - גם הוא Redmi Pad 2, אבל עם תוספת של Pro. מה ההבדל בין הגרסאות? לקחנו את הדגם החדש לבדיקה, באדיבות המילטון, יבואנית מכשירי שיאומי.
מבנה ועיצוב: מסך גדול עם מסגרת עבה
ה-Redmi Pad 2 Pro הוא טאבלט גדול יחסית, עם מסך בגודל 12.1 אינץ', לעומת 11 אינץ' בגרסת הבסיס. למשקל התווספו כ-100 גרם והדגם החדש שוקל 610 גרם - והוא לא מרגיש כבד.
העיצוב סטנדרטי - מסך שטוח לחלוטין, אבל התצוגה לא נמרחת מקצה לקצה אלא מוקפת במסגרת שחורה די עבה. הטאבלט לא דק במיוחד, ובצדדים יש כפתור כיבוי והדלקה, מקשי ווליום, שקע USB-C להטענה, שקע אודיו סטנדרטי וחריץ לכרטיס זיכרון, שנראה לרגע כמו מגירה לכרטיס SIM.
שיאומי מצרפת לערכה לא רק מטען, אלא גם כיסוי מגן שכולל מקלדת חיצונית ומתפקד כמעמד לטאבלט. בעזרת המעמד הזה נוח יותר להשתמש במכשיר, כי הידיים משוחררות ולא צריך להחזיק אותו - ולא צריך להוציא בשביל זה עוד כסף. המעמד נוח גם כשמניחים אותו על הרגליים או הברכיים. הכיסוי של הטאבלט נצמד בעזרת מגנט חזק למשטח המקלדת, וזה הופך את החיבור לחזק ויציב מאוד.
המקלדת מרגישה מאוד פשוטה ובחיבור הראשון צריך לחבר אותה בעזרת בלוטות' לטאבלט. יש לה גם כפתור הפעלה קטן בצד, אם תרצו לכבות אותה ולחסוך בסוללה, ולצידו שקע USB-C לטעינה. המכשיר היה אצלי בערך שבועיים, ובמהלכם לא חיברתי את המקלדת למטען אפילו פעם אחת.
מה הכוונה למקלדת פשוטה? התחושה היא של פלסטיק פשוט, והיא די קטנה ומצומצמת. יש מעט מקשי פונקציות, למשל לשליטה בווליום ובבהירות המסך, אבל אין כפתור Delete, אלא רק Backspace. שונות, רק שורות של אותיות ומספרים. ההקלדה עצמה תלויה בטעם אישי והרגלים - היא נוחה בסך הכל, למרות שהמקלדת קצת צפופה.
חומרה: חזקה ויש מקום להרחבה
את הטאבלט מפעיל מעבד סנאפדרגון 7s דור 4, מעבד שנמצא גם בסמארטפונים מדרג הביניים. לצידו יש 8 גיגה בייט זיכרון ו-256 גיגה לאחסון. את זיכרון הפעולה אפשר להרחיב על חשבון נפח האחסון וכך להוסיף לו 2, 4 או 6 גיגה, וכפי שכבר ציינתי ניתן להוסיף גם כרטיס זיכרון עד לנפח של 2 טרה בייט.
אז איך הביצועים של המפרט הזה? טובים בסך הכל - המכשיר לא סופר מהיר וזריז, אבל גם לא מקרטע ומגמגם. המעבר בין חלונות ואפליקציות פתוחות חלק, נוח ומהיר, הטאבלט מתפקד טוב מאוד לגלישה, משחק, ציור עם האצבעות או כל פעולה אחרת, כולל משחקים כבדים יחסית, ולא הרגשתי שהוא מתחמם.
המסך מציג תצוגה צבעונית יפה וחיה, ומגיע לרמת בהירות גבוהה כך שאפשר להשתמש בו גם באור יום. הרמקולים חזקים, אבל הצליל לא מוצלח - אם נמצאים ממש קרוב לטאבלט האיכות טובה בסך הכל, וברגע שמתרחקים קצת האיכות יורדת באופן משמעותי. זה לא יטאבלט שיכול להחליף גם רמקול ולהיות מרכז המסיבה.
ה-Redmi Pad 2 Pro מצויד בסוללת 12,000 מיליאמפר - כלומר בערך פי 2.5 מזו של סמארטפון ממוצע, למרות שמדובר במכשירים בגדלים שונים לחלוין כמובן, ולשם השוואה בדגם הבסיס, בלי ה-Pro, יש סוללת 9,000 מיליאמפר "בלבד". אחרי טעינה מלאה הטאבלט החזיק מעמד כמה ימים, והטעינה עצמה לוקחת זמן - פשוט כי צריך למלא סוללה גדולה יותר. הערכה כוללת מטען 35 וואט, ובעזרתו טעינה מ-15% ל-50% נמשכה כשעה וכדי להגיע לטעינה מלאה צריך לחכות קצת יותר משעתיים.
מה שחסר פה ונראה לי קצת מוזר הוא כרטיס SIM. כלומר, הוא לא ממש חסר והכרחי בטאבלט כזה, אבל שיאומי שילבה SIM בדגם הבסיס החלש יותר, אז ההחלטה לא לכלול אותו גם בדגם הבכיר יותר לא ממש ברורה.
תוכנה: אין כמעט זכר ל-AI
הטאבלט מגיע עם אנדרואיד 15 וממשק HyperOS 2 של שיאומי, כמו זה שתיתקלו בו בסמארטפונים של החברה. הניווט מבוסס על מחוות אצבע, ללא כפתור בית או חזרה לאחור, ואפשר לשנות את הבחירה הזו במסך ההגדרות.
בניגוד למנהג של שיאומי בסמארטפונים, הטאבלט לא עמוס באפליקציות שמותקנות מראש, ואין גם המלצות והצעות להתקנה של משחקים או אפליקציות שונות. יש כאן כמובן את חבילת היישומים של גוגל (כן, כולל ג'מיני), וגם מעט תוספות של שיאומי, במינון נמוך.
שיאומי מבטיחה חיבור כמעט "בלתי מורגש" בין הטאבלט למכשירים אחרים שלה, עם אפשרות לסנכרון תכנים והודעות ולהמשיך בעבודה במעבר ממסך אחד לאחר. לא היתה לי הזדמנות לבדוק את התכונה הזו, והיא רלוונטית כאמור רק למי שמחזיק גם סמארטפון של החברה.
היכולות די בסיסיות, והלהיט של השנה-שנתיים האחרונות לא ממש נוכח כאן - אין כלי AI לסיוע לכתיבה או תמלול הקלטות, למשל, אבל יש אפשרות לערוך תמונות עם AI.
אפשר, כרגיל, לנצל את המסך הגדול כדי לפצל את התצוגה, והפעם נתקלתי בקצת עזרה - כשדפדפתי שוב ושוב בין חלון של Google Docs וחלון של כרום, קפצה הצעה להציג את שניהם ביחד, בתצוגה מפוצלת.
ואם כבר תצוגה, אז גם זה כרגיל - בכמה מקרים נתקלתי באתרים ואפליקציות עם תצוגה שלא הותאמה למסך גדול של טאבלט, אלא פשוט הגדילה הכל לתצוגת ענק. יום אחד גם זה ייפתר(?).
סיכום
למרות תוספת ה-Pro, הדגם החדש נשאר די בסיסי. קצת יותר חזק, קצת יותר מהיר, אבל לא משהו יוצא דופן. המקלדת היא תוספת נחמדה, ועדיין התחושה היא שלא מדובר בכלי עבודה שיכול למלא את מקומו של מחשב אלא בטאבלט לשימוש פנאי - צפייה בסרטים, משחקים, גלישה ברשת וכן הלאה. לא לסטודנט באוניברסיטה, כן לתלמיד בבי"ס יסודי. וכשמשתמשים בו למדיה רצוי לחבר אוזניות חיצוניות, כי הרמקולים לא מוצלחים.
המחיר די אטרקטיבי - כ-1,600 שקל. במחיר הזה אפשר לקנות אייפד בסיסי רגיל, אבל שיאומי מוסיפה כאן כאמור מקלדת, כיסוי מגן, מטען, מסך קצת יותר גדול ונפח אחסון כפול. כל אלה ביחד שווים כמה מאות שקלים ומשפרים את יכולת התחרות של ה-Redmi החדש.
