המפתח לחינוך אישי יותר: בינה מלאכותית בשירות המורים
אם נדע להשתמש נכון בטכנולוגיה, ובעיקר בבינה המלאכותית, נוכל ליצור עתיד שבו יותר ויותר ילדים יזכרו את בית-הספר כתקופה שעיצבה אותם לטובה
אפתח בשאלה: אתם מרגישים שקיבלתם יחס אישי בבית-הספר? שהמורים באמת הבינו אתכם ואת הצרכים שלכם, והתאימו עבורכם את הלימודים? שמישהו מצוות ההוראה ראה אתכם – לא כעוד תלמיד בכיתה של שלושים-ומשהו, אלא כאינדיבידואל ששווה להשקיע בו?
אני שואל את השאלה הזו שוב ושוב, והתשובות מדכאות. מעטים המבוגרים שזוכרים את המורים שלהם כמקור להעצמה. ברי מזל זכו במורה אחד שראה אותם, השקיע בהם והאמין בהם.
קל להאשים את המורים, אבל זו לא אשמתם. מורה ממוצע מתמודד עם כיתה גדולה, עומס חומר וזמן מוגבל. הוא צריך לראות את כולם, להבין מי מתקשה, ולהחליט אם לחזור שוב על נושא מסוים, ועדיין לדעת שתמיד יהיו תלמידים שלא יצליחו לעמוד בקצב.
בין הכנת שיעורים, בדיקת מבחנים, שיחות עם הורים והודעות שמגיעות גם בלילה – הוא פשוט קורס תחת הלחץ.
ואחרי כל זה, אנחנו באים לאותו מורה בטענות, כשהוא לא מסוגל לתת מעצמו יותר? ברור שזה המצב - הוא אנושי! אבל אנחנו יכולים לעזור לו להיות על-אנושי.
בחודש האחרון, משרד החינוך פתח בתוכנית ראויה וחשובה: להביא את הבינה המלאכותית למערכת החינוך. המשרד הבין שמדובר בכלי שחשוב שהתלמידים יכירו ויבינו איך להשתמש בו, ופיתח מספר מערכי שיעור שהמורים יכולים להשתמש בהם כדי לתת לתלמידים חשיפה ראשונית לנושא. ילדים לומדים לדבר עם צ'אט-בוטים, להפיק תמונות ורעיונות בעזרת בינה מלאכותית, ולהבין כיצד הם יכולים לתגבר את יכולותיהם ביחד איתה.
אבל הגדולה האמיתית של התוכנית היא ההשקעה במורים. משרד החינוך נתן למורים גישה לפלטפורמת בינה מלאכותית שנקראת מג'יק סקול, שמספקת כלים לכל צורך של המורים. הם רוצים עזרה בכתיבת שאלות מעניינות לשיעורי הבית? הבינה המלאכותית תעזור. רוצים ליצור מבחנים מותאמים-אישית לכל ילד? הבינה המלאכותית יכולה לעשות גם את זה. ועוד ועוד.
המשרד אף הפיץ קריאה למנטורים: מתנדבים מהמגזר הפרטי והציבורי, שיכולים ומעוניינים לתת למורים היכרות ראשונית עם הבינה המלאכותית, ולתמוך בהם בצעדים הראשונים. גילוי נאות: אני אחד המנטורים הללו.
אפשר להתלונן שהתוכנית אינה מנוהלת נכון, או שהמורים אינם מתומרצים או מתוגמלים כראוי, אבל כך קורה תמיד עם כל תוכנית בראשיתה. ובלשון ההייטק: עוד לא נולד הפרודקט שמגיע מושלם לשוק. ברור שצריך התאמות ושיפור. אבל אי אפשר להתעלם מהפוטנציאל העצום - לספק למורים כלים שיקלו עליהם להתמודד עם עשרות תלמידים בו-זמנית, ועדיין להשקיע בכל אחד מהם.
טענה אחרת היא שמשרד החינוך משקיע יותר מדיי בטכנולוגיה, ופחות בערכים. הוא מלמד את המורים והילדים לעבוד עם הבינה המלאכותית, ומותיר את האנושיות ואת היחס האנושי בשולי הדרך.
בראייה שלי, כמי שעובד עם מורים כבר שנים רבות, המצב הפוך. רוב המורים החדשים שנכנסים לתחום הם טובים, מסורים, משקיעים ואנושיים. הם רוצים לקדם את כל הילדים, להטמיע בהם ערכים, לראות ולהעריך את כולם. ואז הם מגלים כמה קשה, תובענית ומייגעת עבודת המורה, ולאורך זמן הם פשוט "נשרפים" ונכבים. חלקם נפלטים ואחרים נשארים בה מתוך אינרציה, ועושים עבודה בינונית לכל היותר.
הבינה המלאכותית יכולה לעזור לנו לשנות זאת. אנחנו יודעים מהתעשייה שבינה מלאכותית מתקדמת יכולה לבצע מטלות מייגעות ורוטיניות רבות, ותוכל לעשות זאת גם עבור מורים. לא כדי לנתק את המורים מהתלמידים, אלא כדי לחסוך להם זמן שמבוזבז כיום על התמודדות עם האדמיניסטרציה, וכדי שיוכלו להקדיש מחדש את הזמן הזה בילדים. כדי שיוכלו לראות אותם, לא מבעד לערמות של שיעורי בית ושיחות זועמות של הורים, אלא ישירות, בעיניים שלא היו צריכות להישאר ערות עד שלוש בלילה כדי לבדוק מבחנים.
זו התקווה האמיתית בבינה המלאכותית. היא לא אמורה להעביר את בית הספר אוטומציה קרה ונטולת-נשמה. הפוך - אנחנו רוצים שהיא תיתן לכל מורה את הזמן הפנוי שהוא צריך כדי לנשום.
נחזור לרגע אל השאלה שבה פתחנו: האם הרגשתם שקיבלתם יחס אישי בבית-הספר? אם נדע להשתמש נכון בטכנולוגיה, ובעיקר בבינה המלאכותית, נוכל ליצור עתיד שבו יותר ויותר ילדים יזכרו את בית-הספר כתקופה שעיצבה אותם לטובה, וכזמן בו הם קיבלו תמיכה, תשומת לב ואמונה מצד המורים.
כל ילד ראוי שיראו אותו, יאמינו בו, ישקיעו בו. כל-כך הרבה מורים רוצים לעשות זאת, ובשל המערכת הקיימת, פשוט אינם מסוגלים לכך. בזכות הבינה המלאכותית, זה סוף-סוף יכול לקרות.
ד"ר רועי צזנה הוא חוקר עתידים ובינה מלאכותית במרכז בלווטניק באוניברסיטת תל אביב. מנטור מתנדב בבית הספר ״נופים״ בחיפה, במסגרת תוכנית הבינה המלאכותית של משרד החינוך
