כשהעולם מהסס ישראל לוחצת על הגז: הפרדוקס של הפרייבט אקוויטי הישראלי
משיחות עם קרנות פרייבט אקוויטי ומשקיעים בינלאומיים, עולה התמונה לפיה בזמן שחלקים גדולים מתעשיית הפרייבט אקוויטי העולמית מתמודדים בשנים האחרונות עם האטה ותהיות קיומיות לגבי כדאיות ועתיד המודל, בישראל המודל ממשיך לדהור קדימה.
כדי להבין עד כמה התופעה הזו ייחודית, צריך קודם כל לשים לב למה שקורה בעולם, שם גלגלי מכונת הפרייבט אקוויטי חורקים. האינפלציה, עליית הריבית, המכסים ומתחי הסחר יצרו סביבה שבה קרנות פרייבט אקוויטי רבות מתקשות לגייס הון, למצוא השקעות מתאימות, ואף לממש נכסים.
על פי נתוני חברת הייעוץ הגלובלית Bain & Co, תעשיית קרנות הפרייבט אקוויטי מחזיקה אומנם בכ-1.2 טריליון דולר הממתינים להשקעות מתאימות, אולם כמעט רבע מהסכום הזה גויס לפני ארבע שנים או יותר. מהצד השני, לפי Pitchbook, משיא של 13.5% תשואה ברבעון השני של 2021, קרנות הפרייבט אקוויטי הגיעו לשפל של 0.8% בלבד ברבעון האחרון של 2024.
כך, קרנות הפרייבט אקוויטי הגלובליות נמצאות במלכוד בו הן מתקשות לגייס כסף חדש מצד אחד, ומתקשות לסגור עסקאות חדשות מצד שני. הנסיבות הגלובליות הובילו לשינוי בתיאבון לסיכון של המשקיעים בקרנות הפרייבט אקוויטי, שמצפים ליחס תשואה סיכון, אותו קרנות רבות פשוט אינן יכולות להציג.
ישראל מספרת סיפור הפוך. כאן, השוק פשוט מסרב להירגע ומדי שבוע אנו קוראים על עסקאות שנסגרו על ידי קרנות הפרייבט האקוויטי המקומיות. הסיבה הראשונה היא התזמון הטוב של חלק מהקרנות הישראליות, אשר השכילו לגייס בזמן וכעת הן מחזיקות במיליארדי שקלים שמחפשים השקעה. אולם, כאמור, זו אינה תופעה ייחודית לישראל ואת ההסבר יש לחפש במקומות אחרים.
ראשית, קרנות הפרייבט אקוויטי הישראליות נהנות מירידה בתחרות על ההשקעות הטובות. כששחקנים זרים מהססים להיכנס לשוק הישראלי בגלל חוסר היציבות הפוליטי והבטחוני, כששוקי ההון בישראל ובעולם סגורים למעשה להנפקות חדשות, וכשסביבת הריבית הגבוהה חוסמת שחקנים ללא גישה לכסף זול (יחסית), קרנות הפרייבט אקוויטי הישראליות נהנות מגישה להיצע גדול בענפים מגוונים (הייטק, סחר, שירותים ותעשיה). נסיבות אלה גרמו למוכרים רבים להתאים את הציפיות והערכות השווי שלהם, ולהתקרב יותר ויותר לציפיות ולהערכות השווי של הקרנות.
שנית, קרנות הפרייבט אקוויטי הישראליות יודעות, לפחות לדעתן, לתמחר טוב יותר את הסיכון הגלום במצבה הגיאו-פוליטי של מדינת ישראל, ולכן הן מוכנות לקחת סיכונים שנראים גדולים יותר. העמידות שהפגין השוק הישראלי בשנים האחרונות, בנסיבות שהיו גורמות לכלכלות רבות להתרסק, חיזק את האמון של הקרנות המקומיות בשוק הישראלי. יצוין כי ישנן קרנות בינלאומיות זרות הפועלות בישראל, לדוגמא קרן אייפקס הבינלאומית אשר רכשה בימים האחרונים את חברת יד2 ב-3.2 מיליארד שקל, אולם מדובר, עדיין, ביוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל, ובקרן ספציפית הנטועה היטב בשוק הישראלי לאורך עשרות שנים.
שלישית, אי היציבות בארץ ובעולם דחף חברות רבות להבין שהן זקוקות לגב פיננסי חזק. כשאין כמעט אפשרות לגייס כסף ציבורי בבורסה, וכשהלוואות הפכו ליקרות מאוד, קרנות הפרייבט אקוויטי הפכו מעוד אפשרות לאקזיט או למימון, למקור חמצן חיוני שמאפשר לחברות להתרחב, לבצע רכישות ולהתמודד עם לחץ נזילות בתקופה של אי ודאות.
כל אלו מובילים למסקנה אחת. בכל הקשור להשקעות פרייבט אקוויטי, נראה שישראל והעולם נעים בווקטורים מנוגדים. בעוד הקרנות בעולם ממתינות וחוששות, הקרנות הישראליות והקרנות הבינלאומיות המחוברות מספיק לשוק הישראלי, מפגינות אומץ ופרואקטיביות מרשימים. אנו מקווים שימים יגידו שמדובר היה בגישה הנכונה.
נמרוד רוזנבלום הוא שותף מנהל וראש מחלקת מיזוגים, רכישות וקרנות השקעה במשרד ERM
