סגור
קניין רוחני האדר דסקטופ

"המטרה של המצאות בתחום החקלאות היא להבטיח תנובה גבוהה יותר ולהאכיל את העולם"

תחום החקלאות דומה מאוד לתחום התרופות בכל הנוגע לעולם הקניין הרוחני, מבחינת הרגולציה הקפדנית ואלמנט הזמן הנדרש להכנסת גידול לשוק. שוחחנו עם ד"ר הדסה וטרמן, ראש מחלקת ביוטק בארליך, על הדרכים היצירתיות להגנה על גידולים ופיתוחים חקלאיים, על המומחיות הנדרשת עבור מומחים לקניין רוחני בתחום החקלאות, ועל העתיד של גידולים מהונדסים גנטית בצלחת שלנו.

ממש כפי שחברת התרופות עומלת במשך שנים על אישור תרופה חדשה מול הרגולטורים, כך פועלים גם האוניברסיטאות, חברות הסטארטאפ והחקלאים המפתחים זנים וגידולים חדשים בתחום החקלאות. "הרגולציה מחויבת בתחום החקלאי. יחד עמה נדרש גם הרבה זמן להכניס גידול חדש לשוק עיקר בגלל שמרנותם של בצרכנים בכל הנוגע לתוצרת חקלאית.", אומרת ד"ר הדסה וטרמן, ראש מחלקת ביוטק בקבוצת ארליך, המטפלת בתחום הקניין הרוחני במגוון תחומים. " ואולם גם להגנה בתחום החקלאות יש אלמנט של זמן ". ד"ר וטרמן מוסיפה כי קיימים הרבה סוגי הגנות בתחום החקלאות, וכי מדובר בתחום עצום מבחינת גיוון ההמצאות. "ההמצאות יכולות להיות במכונות הזריעה והקציר, דרך הצמחים עצמם ועד המדבירים שעוזרים להגדיל את התנובה".
3 צפייה בגלריה
פיתוח זנים וגידולים חדשים בתחום החקלאות
פיתוח זנים וגידולים חדשים בתחום החקלאות
פיתוח זנים וגידולים חדשים בתחום החקלאות
(shutterstock)
"אחת המטרות של תחום החקלאות היא להבטיח ייצור של צמחים עמידים שמספקים תנובה גבוהה יותר"
בשורה התחתונה, אומרת ד"ר וטרמן, המטרה המרכזית של חידושים בחקלאות היא להאכיל את העולם. "הצטמצמות שטחי הגידול, הגידול באוכלוסייה, השפעות סביבתיות, ירידה במשאבי מים ובערכים התזונתיים של הקרקע - כל אלו גורמים לכך שהתוצרת החקלאית עלולה שלא להספיק להאכלת העולם - והמטרה היא שהתוצרת תהיה גדולה יותר מהביקוש". לכן, הפיתוחים בתחום החקלאות נועדו לייצר צמחים שיודעים לעמוד בצורה טובה יותר מול המכשולים ולספק יותר תנובה או ערכים תזונתיים משופרים.
הדרכים הקלאסיות להגדלת התנובה - טיפוח
הדרך הכי קלאסית בתחום החקלאות היא באמצעות טיפוח. "למשל, מזהים צמח חיטה שהוא גדול יותר מאחרים, לוקחים תכונות קיימות ונדרשות, ומאחדים בצמח אחד", מסבירה ד"ר וטרמן. "התוצאה היא צמח המאופיין בגודל גרעינים גדול יותר, כלומר תנובה רבה יותר, יחד עם תכונות מסחריות טובות אחרות כמו עמידות למזיקים ו/או עקות סביבתיות". ד"ר וטרמן מספרת כי "אלינו מגיע מי שמצא את החיטה שתפתור בעיה מסוימת, ושואל האם הוא יכול לקבל פטנטים. בשלב זה מגיע האתגר הגדול - אם ההגנה תהיה על ההכלאה הספציפית, היא תהיה מצומצמת. במקום לבנות הגנה כזו, אנחנו מבקשים מהם להגיע לסיבה שבגללה קרה האירוע המכונן הזה, מה שגרם לכך שהחיטה מאוד גדולה. התפקיד שלנו הוא להדריך אותם איך הפטנט יהיה משמעותי".
הדרך לעשות זאת, בדוגמה של ד"ר וטרמן, היא להגיע לבסיס המולקולרי המקשר בין הגנום של החיטה למופע של החיטה הגדולה. "למשל, אם יש גן מסוים של החיטה שגורם ל- או סמן הקשור במופע הזה", לדבריה.
איך עושים זאת? "אנחנו מכוונים אותם למידע המינימלי שהם צריכים לתת כדי לקבל הגנה משמעותית. בדוגמה של החיטה, למשל, אני שואפת שכל חיטה עם אותו גן או סמן שגורם למופע, תהיה מוגנת, לא משנה אם מכליאים אותה עם חיטה כזו או אחרת. כך ההגנה רחבה וחזקה יותר", אומרת ד"ר וטרמן.
עם זאת, ד"ר וטרמן מציינת כי קשה מאוד להגן על צמחים כאלו וחייבים להכיר את החוקים המקומיים במדינות בהן נדרשת ההגנה. "בהרבה מדינת קשה לקבל הגנה על צמחים, מתוך רצון שלא לפגוע בפרקטיקה של חקלאים שמפתחים לעצמם את הזנים שהם רוצים. עם זאת, בכל מדינה המדיניות שונה וצריך להתאים את עצמך אליה - בארה"ב, למשל, אין בעיה להגן על הצמח עצמו".
במדינות אחרות הפתרון נמצא בדרכים יצירתיות ש'עוקפות' את חוקי הפטנטים האוסרים על הגנת הצמח כשלעצמו ומצליחות ליצור הגנה משמעותית.
"למשל, אם פיתחתי עגבניה עם ריכוז סוכר מאוד גבוה, מאפיין ששווה יותר למפעל אליו שולחים את העגבניה. אנחנו מגנים על התוצר המעובד, לא על העגבניה עצמה, אלא על הקטשופ או הרסק, על מוצר המדף - וכך נוצרת הגנה משמעותית".
בדוגמה זו היתרון בהגנה על התוצר הסופי הוא שהוא מכיל את הקטע המקורי שגרם לעגבניה להיות מתוקה יותר, "ולכן קל יותר לזהות הפרה. זה יוצר הגנה על כל השרשרת.", אומרת ד"ר וטרמן.
סוג הגנה נוסף הוא הגנת זן, המאפשרת להגן על הצמח עצמו, "אך מדובר רק על הזן שמצאת, כך שההגנה מצומצמת", אומרת ד"ר וטרמן. "בכל מקרה, אנחנו מגנים גם על הזן המשווק איפה שאפשר, בתור חלק ממערך הגנות משלימות".
3 צפייה בגלריה
חקלאים המפתחים זנים וגידולים חדשים בתחום החקלאות.
חקלאים המפתחים זנים וגידולים חדשים בתחום החקלאות.
ייצור של צמחים עמידים שמספקים תנובה גבוהה יותר
(shutterstock)
בחלק מהמקרים סימן מסחרי חשוב יותר מפטנט
לעתים מה שחשוב להגן עליו הוא ה-Trademark, הסימן המסחרי המופיע ללקוחות הקצה בחנות. "את פינק ליידי, למשל, הנחשב היום בתור 'ה-תפוח', לקח שנים להכניס לשוק, כך שמה שהיה רלוונטי הוא ההגנה על הסימן המסחרי, יותר מאשר פטנט. פינק ליידי יימכר יותר מתפוחים דומים אחרים 'קריספי פינק', רק בעקבות המותג".
עם זאת, הסימן המסחרי לא רלוונטי בכל הגידולים. "למשל בתירס, לדעתי הצרכנים לא יודעים איזה זן הם קונים. בגידולים שהם לטווח הרחוק מבחינת זמן פיתוח, גידול ועמידה ברגולציות - עולה הצורך להגן בפטנט אבל כדאי להגן דרך שמות מסחריים, כדי ליצור את היתרון העתידי בשוק".
במצטבר, שילוב של הגנת זן על הצמח, הגנה בפטנט, יחד עם סימן מסחרי תחתיו משווק הצמח, "נותן יחד הגנה מקיפה מאוד משמעותית. אם הגנה אחת נפגעת, השניה יכולה 'להציל' אותה, בחלונות זמן שונים של תהליך הפיתוח".
"צריך להכיר את התחום, את השוק אליו מכוון הלקוח, ולחשוב יצירתית כדי להתגבר על מחסומים"
התפקיד של החברת לעריכת הפטנטים "הוא להתאים את תכנית הפעולה ללקוח, לתקציב, למוצר, לשלב בתהליך הפיתוח, למקום הייצור ולמקום בו התוצר ישווק", מסבירה ד"ר וטרמן.
לדוגמה, ד"ר וטרמן מספרת כי "בכל הנוגע לקנאביס, בארה"ב מבחינה פדרלית הוא נמצא בספר החומרים האסורים, אבל עדיין אפשר לקבל פטנטים על קנאביס, לקבל הגנה על משהו שהוא לא חוקי. בסין אי אפשר. לכן, צריך להכיר את התחום, ולדעת לאיזה שוק מכוונים, כדי לקבל את ההמלצה להגנה הנכונה".
את האסטרטגיה של הגנה על התוצר המעובד ולא על הצמח הגולמי פיתחו בארליך, כדי לספק מענה להגנה על החדשנות של לקוחות החברה. "יש לנו לקוח גדול בתחום האורז, כך שההגנה הכי חשובה היא באסיה, אבל באסיה כמעט ולא מקבלים פטנטים על צמחים, ואין תוצר סופי כמו רסק. הפתרון במקרה הזה היה הגנה על אורז מבושל, על תהליך שכמעט כל גרגר אורז עובר", מספרת ד"ר וטרמן. "לפעמים נתקלים במשוכות מאוד קשות וצריך לגבש אסטרטגיה וחשיבה יצירתית כדי להבן מול מגבלות ומחסומים".
בסופו של דבר, ה'אקזיט' בעולם החקלאות הוא רכישה מצד חברות הזרעים הגדולות, השולטות בשוק העולמי. "אך כדי להגיע לשם, צריך לוודא שהן יקבלו את מה שהן רוצות ומה שמספיק להן מבחינת הגנה", אומרת ד"ר וטרמן.
חשוב לשמור על עדכון - חוקי הפטנטים משתנים בקצב מהיר
עוד נקודה חשובה בתחום הקניין הרוחני בחקלאות הוא עבודה מול גורמים המעודכנים בתחום. "חוק הפטנטים משתנה לפי מדינה ובקצב מהיר, במיוחד במדינות מתפתחות", אומרת ד"ר וטרמן. "גם באירופה, הגישה עושה זיג-זג כל שנתיים. החוק האירופאי ביחס לפטנטים על צמחים הוא מסובך, וזהו שוק משמעותי, כך שצריך להיות מעודכן בהכל".
ד"ר וטרמן נותנת כדוגמה מקרה בו קבוצת ארליך היתה חלק מצוות ההגנה על פטנט שהדיון המעמיק בו בבתי המשפט האירופאים הגבוהים ביותר התווה את חוק הפטנטים האירופאי בנוגע לצמחים לא מהונדסים ושיטות יצירתם. "המשרד שלנו טיפול בהגנה על פטנט של המכון הוולקני, של עגבניה מיובשת, המתייבשת על הענף כך שלא צריך לייבש אותה בשמש ולקבל תוצר עם טעם לוואי של הכימיקל המייבש. הפטנט נקרא 'פטנט העגבניה' והוא הפך להיות הפטנט שהאירופאים ביססו עליו את רוב ההחלטות שלהם האם אפשר לקבל פטנט ביחס לשיטות טיפוח ותוצריו. אנחנו גאים מאוד להיות שותפים בתהליך שהפך להיות חלק מהתוויית הפטנטים ברמה הבינלאומית".
3 צפייה בגלריה
גידולים מהונדסים גנטית בצלחת שלנו.
גידולים מהונדסים גנטית בצלחת שלנו.
גידולים מהונדסים גנטית בצלחת שלנו.
(shutterstock)
האם העתיד נמצא בפטנטים על צמחים מהונדסים גנטית?
לסיום ד"ר וטרמן מדברת על תחום ההנדסה הגנטית בעולם החקלאות, "אשר אפשר לקבל עליו פטנט בקלות, אבל הוא נחשב בעייתי לשיווק מול הצרכנים, במיוחד בעולם בו לתושבים יש כסף והם מוכנים לשלם יותר בשביל לא לאכול גידולים מהונדסים, מתוך נטייה פסיכולוגית".
"הפטנטים בתחום הזה מתאימים לחלק מהחברות, לחלק מהעולם - צריך לעקוב אחרי ה'ביזנס' שעושים באמצעות הפטנט, להיות מקושר למתווה העסקי של היזם", מסבירה דר" וטרמן. "אוניברסיטה, למשל, עדיין תוציא פטנט כזה, כי היא מקבל הגנה של 20 שנה. יש גם חברות שמתמחות רק בגידולים מהונדסים גנטית ומרוויחות מזה".
לדבריה, "מי שרואה את ה'כאן ועכשיו', יעדיף ללכת על טיפוח קלאסי, ומי שמסתכל על העתיד, ייבחר בהנדסה גנטית. יש היום כלים מתוחכמים יותר לעקוף את ההנדסה הגנטית הקלאסית, כמו עריכה גנומית, שדעת הקהל והרגולציה לגביה לא זהים ליחס להנדסה גנטית". ארליך מציעים הגנה גם על המצאות כאלו, אשר צפויות להיות מוצרי המחר של החקלאות. "התפיסה לגבי עריכה גנומית שונה, לשם הולך העולם. אך גם בתחום זה יש הרבה אתגרים בהיבט של פטנטים, בגלל השינוי הקטן בגנום, מה שמקשה על האבחנה בין הפיתוח החדש למשהו שכבר קיים", מסבירה ד"ר וטרמן.
באופן כללי, ד"ר וטרמן אומרת כי "ההגנה על הקניין הרוחני, העבודה מול חברת הפטנטים היא חלק אינטגרלי ביצירת האסטרטגיה העסקית בתחום החקלאות. אם רוצים להגיש את הפטנטים בזמן הכי אפקטיבי ולייצר הגנה אפקטיבית, יש הרבה שיקולים וצריך ליצור קשר מאוד רציף ועמוק בין הלקוח לחברת הקניין הרוחני, כדי לספק את ההגנה הכי משמעותית".