הטיפים של ג'ובס ואפלטון להייטק הישראלי
האקזיטים בסייבר יוצאים אשליה אופטית לגבי ההיטק הישראלי. בפועל, סטארט-אפים מחוץ לתחומי הדיפנס והסייבר מתקשים יותר מתמיד לקבל תמיכה ממשקיעים. אבל לישראל יש יתרון טבעי בתחום נוסף – ויש שם עתיד מעניין להייטק הישראלי
כששאלו את סטיב ג'ובס מהי יצירתיות, הוא אמר כך: "יצירתיות זה לחבר בין דברים... אנשים יצירתיים לא באמת עושים משהו, הם רואים משהו. יש להם את היכולת לחבר בין חוויות שונות ולייצר משהו חדש". אין ספק שהישראלים חזקים ביצירתיות. דו"ח APEXE שהתפרסם עכשיו, מדרג את ישראל במקום השני בעולם (!) ביכולת לממש את הפוטנציאל היזמי והחדשני. למרות האתגרים והמלחמות, וגם קצת בזכותם, האקו-סיסטם הישראלי מוביל ברשימה מכובדת, שני רק לסינגפור.
אבל אי אפשר לנוח על זרי הדפנה אפילו לדקה. מתחת לכותרות על אקזיטים וגיוסים בהייטק מסתתרת מציאות מורכבת. נכון שהגיוסים בישראל עלו בשנת 2024 ב- 31% (לפי סטארט-אפ ניישן סנטרל), אבל עיקר ההון זורם לתעשיות ספציפיות. סטארט-אפים ישראלים שאינם מתחום הסייבר והדיפנס, חווים קושי גדול מבעבר לגייס משקיעים.
אפלטון אמר שהייאוש הוא אבי ההמצאה. אם נחבר יחד את האמרות של שני האנשים החכמים אפלטון וג'ובס, נגיע לתובנה מעניינת: המצב הנוכחי הוא הזדמנות עבור ההייטק הישראלי להתפתח במסלול מיוחד, שהוא גם יצירתי וגם משתלם. המסלול המיוחד הזה הוא טכנולוגיות דו-שימושיות. אלו טכנולוגיות שמיועדות לצרכים אזרחיים וביטחוניים כאחד. על פני השטח, העולם האזרחי והביטחוני הם יקומים מקבילים, אבל תזכרו מה ג'ובס אמר לגבי חיבורים ויצירתיות. השוק הדו-שימושי פותח הזדמנות ייחודית להייטק הישראלי.
מהפכת הטכנולוגיות הדו-שימושיות
הדו"ח של Mind the Bridge לשנת 2025 קובע שטכנולוגיות דו-שימושיות הפכו מנישה לשוק משגשג. לדבריהם, כ-15,000 סטארט-אפים - כ-25% מכלל המערכת האקולוגית שנתמכת ע"י הון סיכון - עובדים על טכנולוגיות דו-שימושיות. קרן החדשנות של נאט"ו, עם תקציב של מיליארד יורו, החלה לתמוך בסטארט-אפים דו-שימושיים מאז שנה שעברה.
ישראל היא דוגמה מצוינת לעוצמה של הדו-שימושיות. המלחמה המחישה כיצד טכנולוגיות שפותחו במקור לשוק האזרחי, כמו בינה מלאכותית, רחפנים, חיישנים מתקדמים ומערכות תקשורת, יכולות להפוך בזמן קצר לכלים צבאיים. בכיוון ההפוך, טכנולוגיות ביטחוניות שפותחו תחת לחץ קרבי מוכיחות את עצמן בשווקים האזרחיים. כלים שפותחו באלביט, התעשייה האווירית ורפאל, משמשים בחו"ל למטרות של לוגיסטיקה, תחבורה, חקלאות ועוד.
בישראל קיימת תשתית מוסדית לתמיכה בדו-שימושיות. תכנית "מימד" היא מיזם משותף של רשות החדשנות ומשרדי האוצר והביטחון למתן מענקים לפיתוח טכנולוגיות דו-שימושיות. תכנית "מפא"ת לסטארט-אפים" משתפת פעולה עם למעלה מ-300 חברות. תכניות כמו "אינוטל" של אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל מאפשרות הטמעה מהירה של פיתוחים אזרחיים במערכת הביטחון. במקביל, תכניות כמו "אינופנס" של iHLS מחברות בין סטארט-אפים לצרכים ביטחוניים ספציפיים.
היתרון הישראלי
לישראלים יש יתרון מובנה בשוק הדו-שימושי מכמה סיבות. סיבה אחת היא השירות הצבאי. ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם שיש בה שירות חובה - ובעיקר מילואים מתמשכים. דו"ח משרד האוצר מ- 2024 הראה שכ-20% מחיילי המילואים בישראל עובדים בהייטק - שיעור כפול מייצוגם באוכלוסייה הכללית (10%). השירות הצבאי יוצר גשר בין הצרכים הביטחוניים לחדשנות האזרחית. "מבחן האש" הוא סיבה נוספת ליתרון הישראלי. ישראל מהווה מעבדה ייחודית לבדיקת טכנולוגיות תחת תנאי לחץ אמיתיים.
היתרון הישראלי הטבעי בטכנולוגיות דו-שימושיות בולט לעין כשמסתכלים על המספרים. לפי Mind the Bridge, שיעור ההמרה מיישומים אזרחיים ליישומים צבאיים בישראל עומד על יותר מ-60%. כשמסתכלים על הממוצע העולמי מבינים עד כמה זו הצלחה יוצאת-דופן: שיעור ההמרה הגלובלי עומד על 5%-6% בלבד.
טכנולוגיות דו-שימושיות הן ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. יש כבר סטארט-אפים ישראלים שזיהו את הפוטנציאל בחיבור בין העולמות. יש כאלו שמינפו את המוניטין הישראלי בסייבר לטובת פתרונות הגנה על בתים חכמים. יש כלי תקשורת בין בני אדם ומכונות בעלי יישום ביטחוני ואזרחי. יש אפילו חברה ישראלית שעברה מגיימינג לפיתוח רחפנים לשוק הצבאי והאזרחי.
הראש הישראלי ממציא לנו פטנטים וחיבורים יצירתיים. זה בונה להייטק הישראלי הזדמנות אמיתית בשוק הצומח של טכנולוגיה דו-שימושית.
אריאל פלג היא אסטרטגית חדשנות, חוקרת תרבות טכנולוגית וחברה בצוות ההיגוי של מרכז החדשנות בלשכה לטכנולוגיות המידע
