האם מודל ההון סיכון כפי שהכרנו בדרך להיעלם? אולי, אבל הדרך לשם עוד ארוכה
עולם ההשקעות עובר תמורות משמעותיות. בעבר, מסלול גיוס ההון היה ברור: סבב סיד קטן, סבב A משמעותי, ובהמשך סבבי Growth של עשרות עד מאות מיליוני דולרים שנועדו להאיץ את הצמיחה. אולם, השילוב ההולך וגובר של בינה מלאכותית (AI) בתהליכי פיתוח, שיווק ותפעול משנה את המשוואה – ובקצב מהיר, המעלה את התהייה האם השקעות ההון מצד קרנות עדיין רלוונטיות.
היכולת של AI לייעל תהליכים, לקצר זמני פיתוח ולחסוך משאבים מאפשרת לחברות להגיע להישגים משמעותיים עם פחות הון. דוגמאות לכך מתרבות כאשר סטארטאפים שבעבר נדרשו ל-5 מיליון דולר כדי להגיע למוצר בשל וללקוחות ראשונים, מצליחים כיום לעשות זאת עם מחצית מהסכום, ולעיתים אף פחות. האם זה מסמן את קץ מודל ההון סיכון כפי שאנחנו מכירים אותו? מוקדם לקבוע אבל אין ספק שדברים עומדים להשתנות.
ניקח לדוגמה חברה שמפתחת מוצר SaaS (תוכנה כשירות) הדורש מודל טכנולוגי מתקדם. בעבר, תהליך הפיתוח כלל צוותים גדולים של מהנדסים, ואחריו השקעה משמעותית בשיווק ובמכירות. כיום, עם צוותים רזים יותר, שימוש בקוד פתוח ופתרונות AI לניהול אופרציה ושיווק, חברות מסוגלות לקצר משמעותית את זמני ההגעה לשוק (Time to Market) ולחסוך מאות אלפי ואף מיליוני דולרים בעלויות.
השינוי הזה משפיע גם על דרך הפעולה של הסטארטאפים עצמם: במקום מסלול גיוס לינארי וצפוי, יש כיום יותר גמישות בגיוסי ההון. חלק מהחברות מצליחות לצמוח תוך הישענות על מימון עצמי (Bootstrapping) או גיוסים קטנים יותר, שמאפשרים להן לשמר יותר שליטה ואקוויטי והקרנות נחשפות אל הסטארטאפים החדשים כשהם כבר בשלים יותר.
כיצד זה משפיע על מודל ההון סיכון?
אם המגמה תימשך, ייתכן שנראה שינוי באופן שבו קרנות פועלות. מספר סבבי הגיוס עשוי להצטמצם, וכך גם סכומי ההשקעה. כבר היום, קרנות Growth מזהות שהשוק משתנה ומתחילות להסתגל למציאות שבה נדרש פחות הון בשלבים מאוחרים. במקביל, קרנות Early Stage מוצאות את עצמן מתחרות על עסקאות עם קרנות שבעבר נכנסו רק בשלבים מתקדמים יותר.
עבור היזמים, המשמעות היא יותר כוח מיקוח. ככל שסבבי הגיוס קטנים יותר, כך הדילול קטן יותר, מה שמאפשר למייסדים לשמור על חלק גדול יותר מהחברה. בנוסף, התחרות הגוברת בין הקרנות עשויה להוביל לתנאים נוחים יותר עבור סטארטאפים בשלב מוקדם.
עבור הקרנות, האתגר הוא כפול. מצד אחד, השינוי מייצר הזדמנות – השקעות חכמות בשלבים מוקדמים עשויות להניב תשואה גבוהה יותר. מצד שני, קרנות שהיו רגילות להיכנס בשלבים מאוחרים יותר יצטרכו להסתגל למציאות שבה התחרות מתחילה הרבה יותר מוקדם.
שאלה מרכזית היא כיצד ה-LPs (המשקיעים בקרנות) יגיבו לכך, כאשר הם מהווים את החמצן לקרנות אך כעת המודלים שהכירו משתנים.
שינוי הדרגתי, לא מהפכה בין לילה
למרות השינויים הברורים, אין זה אומר שמודל גיוס ההון הקלאסי עומד להיעלם בקרוב. במיוחד בישראל, שבה היזמים עדיין מתמודדים עם אתגרים משמעותיים – גם כתוצאה מהמצב הכלכלי והביטחוני – הצורך בהשקעות משמעותיות נותר בעינו, וכדי לצמוח מהר בשוק תחרותי נדרש הון משמעותי.
ככל שהטכנולוגיה ממשיכה להוזיל עלויות ולייעל תהליכים, המרחק בין סטארטאפים שזקוקים ל-15-20 מיליון דולר כדי להגיע להכנסות משמעותיות לבין אלו שזקוקים ל-50 מיליון דולר עשוי להצטמצם. זה כנראה אומר שחברות יצטרכו פחות כסף כדי להפוך ליוניקורן, אבל האם זה אומר שקרנות Growth ייעלמו או שסבבי גיוס גדולים יהפכו למיותרים? לא בהכרח.
יזמים שידעו לגייס באופן חכם ולא רק בכמות גדולה, להוכיח ערך במהירות ולבחור שותפים נכונים, יהיו אלה שירוויחו מהשינוי, ולאו דווקא אלה שינסו לרוץ קדימה ללא תכנון. העולם עובר ממודל של “לגייס כמה שיותר” למודל של “לגייס חכם”, אבל הדרך לשם עוד מתהווה.
יניב יעקבי הוא מייסד ושותף מנהל בקרן הורייזן קפיטל
