הסטארטאפים המבטיחים
האם 7 באוקטובר יוביל את ישראל למהפכת דיפנס־טק?
המציאות שאחרי 7 באוקטובר יצרה צורך בפתרונות לבעיות צבאיות־ביטחוניות מורכבות והביאה את משרד הביטחון לטפח קשרים הדוקים עם מאות סטארט־אפים מקומיים. בריאיון לכלכליסט, מספר ד"ר גל הררי, סמנכ"ל הטכנולוגיה של מפא"ת, על היתרונות שיזמים שמגיעים מחוץ למערכת מביאים עמם, ומשרטט את הכיוון שאליו צועדת מערכת הביטחון
מלחמת 7 באוקטובר נפתחה בהתנפלות של אלפי מחבלי חמאס על מכשול "שעון חול" שבנייתו בין עזה לישראל הושלמה כשנתיים לפני כן בהשקעה של כ־3.5 מיליארד שקל. עד השעה 6:29 באותו הבוקר הוא היה "פרויקט טכנולוגי ויצירתי ראשון במעלה", כפי שהגדירו אותו ראשי מערכת הביטחון שהיו משוכנעים שהוא יבטיח הגנה חסרת תקדים לתושבי היישובים הסמוכים לרצועה.
אורכו כ־65 ק"מ, מכרם שלום בדרום ועד לחוף זיקים בצפון. חלקו התחתון הוא קיר בטון אינדיקטיבי בעומק של עשרות מטרים שנועד למנוע חפירת מנהרות מעזה לישראל, ובחלקו העילי גדר חכמה בגובה של יותר מ־6 מטר שעליה מערכות טכנולוגיות שהיו אמורות להפוך את המכשול העצום לאחד המתקדמים בעולם.
בבוקר המתקפה הוא התגלה בפריכותו המתסכלת. בתוך דקות המונים פרצו אותו בעשרות מוקדים לכל אורכו באמצעות מטעני נפץ ודחפורים. תרנים ייעודיים שעליהם הוצבו מערכות ההגנה הנשלטות מרחוק "רואה יורה" של רפא”ל והיו אמורות להפנות מכות אש מדויקות וקטלניות לעבר ההמון הפולש שותקו באמצעות חימושים שהטילו עליהם רחפנים פשוטים ששיגר חמאס. המכשול, "קיר ברזל" וזה ש"מייצג חשיבה מחוץ לקופסה", קרס.
סמנכ"ל הטכנולוגיות של מפא"ת (המינהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות) שבמשרד הביטחון ד"ר גל הררי (41) כופר באמירה שהמתקפה הנרחבת על המכשול והשמדתו המהירה היתה גם מפלתן של הטכנולוגיות המתקדמות שמערכת הביטחון השליכה עליהן את יהבה אל מול אויב פרימיטיבי.
במסגרת תחקירי המלחמה, מפא"ת נבדק או מתחקר את עצמו?
"בוודאי. מאוד קשה לפתח מערכות חדשות אם אתה לא מתחקר את עצמך ולא בודק מה כן עבד ומה לא עבד. יש לנו תחקירים פנימיים שבוחנים את הנושאים האלה מכל ההיבטים".
על התובנות שעולות מתחקירי מפא"ת ועל הלקחים שהוא מפיק מאקט הפתיחה של המערכה, מהלכה עד כה והביטוי שהם מקבלים בתוכניות העבודה שלו הררימסרב להרחיב "בשל הרגישויות שבנושא", כדבריו. אבל ייתכן שרמזים דקים לחלק מאותן תובנות חבויים בקולות הקוראים שמפא"ת הוציא מתחילת הקרבות אל האקו־סיסטם הטכנולוגי, בחיפושיו אחר פתרונות שעשויים להקל על ניהול המלחמה. ואם לא על הנוכחית אז לפחות על המלחמה הבאה.
7 באוקטובר הכניס את הסטארט־אפים לצה"ל
הגישה הזאת מהווה שינוי מהותי באופן ההתקשרות של משרד הביטחון עם יזמים מהמגזר האזרחי. גם גודלן של החברות שמציעות לאנשיו רעיונות, פיתוחים וטכנולוגיות — לעתים כאלה שמעסיקות עובדים בודדים — שונה מאוד מגודלן של החברות שניהלו עמו קשרים לפני הטבח. לנוכח היקף וגיוון האתגרים שעמם צריכה להתמודד מערכת הביטחון מאז פרוץ המלחמה, נראה שלא היתה לה ברירה אחרת.
וכפי שראשי יחידות הפיתוח הטכנולוגיות במשרד הביטחון לא מעלים על דעתם להעביר תקופה ביטחונית כל כך מטלטלת בלי לשמוע את האקו־סיסטם, ניכר שגם האקו־סיסטם הטכנולוגי לא מתכוון להחמיץ הזדמנויות לדריסת רגל בשוק מתוך היכולת להעמיד מענים מהירים לצרכים בהולים.
2 צפייה בגלריה
פריצת המכשול הקרקעי סביב רצועת עזה ב־7 באוקטובר. "קשה לפתח מערכות חדשות אם אתה לא מתחקר את עצמך"
מאז הרבעון הראשון של 2023 ועד סוף הרבעון האחרון של 2024 חלה עלייה של 72% במספר הסטארט־אפים שפועלים בחסות אחת התוכניות של מפא"ת. כ־300 חברות קיבלו אשתקד ממשרד הביטחון הזמנות בהיקף כולל של למעלה מ־1.2 מיליארד שקל. לפי נתוני מפא"ת, בעקבות המלחמה מעל 25 סטארט־אפים האיצו תהליכים ועברו משלב הפיתוח של מוצר לשלב הייצור. שם אומרים כי המלחמה היוותה נקודת מבחן לשילוב חדשנות פתוחה במערכת הביטחון, גישה שהוכיחה את עצמה בהבאת פתרונות מהירים ואיכותיים והיא צפויה להימשך גם במהלך השנה הנוכחית.
החיבור המתהדק של משרד הביטחון עם קהילת הסטארט־אפים הישראליים מתרחש כשפעילות השוק מתאפיינת בביקושי שיא לנשק ברקע גל ההתחמשות העולמי שעל בסיסו תעשיית הדיפנס־טק תופסת גובה. נתוני Startup Nation Central שראו אור מוקדם יותר החודש ממחישים את הזינוק שחווה הענף: בתוך שנה מספר החברות הישראליות שפועלות בו בתחומי ביטחון הגבולות, התעופה והחלל וכלל מגזרי הביטחון הכפיל את עצמו מכ־160 ל־312. "זה אירוע גדול מאוד, אין לאיש ספק בכך, והוא מספק לנו הרבה אפשרויות", אומר הררי.
יצירתיות רב־תחומית מחוץ למערכת
מדבריו של הררי ניכר שבזמנים שבהם התותחים רועמים והצורך בוער, היצירתיות של היזמים שמגיעים מהאזרחות עובדת שעות נוספות. 7 קולות קוראים כאלה פורסמו במהלך 2024 ובעקבותיהם הוגשו ליחידות של מפא"ת יותר מ־550 הצעות שנוגעות לכל תחומי הפעילות של צה"ל. היו שם רעיונות מפורטים להתמודדות עם אתגרים צבאיים בים, כמו הנחתת רחפנים גדולים על סיפונן הבלתי יציב של ספינות קרב; עזרים לשיפור המענה בתחום בריאות הנפש שאמורים להקל את ההתמודדות של חיילים ואנשי הצלה וביטחון עם תגובות קרב; חימום או צינון של מבנים ואוהלים; מניעת אדים על מערכות אופטרוניות ועוד.
"חלקנו הביע ספק באשר לקולות הקוראים שפרסמנו. שאלו מה עוד אפשר לעשות בנושאים האלה שעדיין לא חשבו עליהם ואז התחילו תגובות ערות וזרם של הצעות", אומר הררי. "התחברנו כך לעשרות חברות שלא הכרנו לפני כן ואנחנו מקבלים רעיונות טובים. האקו־סיסטם הישראלי השוקק, בייחוד לאור זה שאנחנו במלחמה ממושכת, סיפק לנו המון תגובות איכותיות וזה אומר שיש לנו עם מה לעבוד, שיש מה לעשות עם זה", הוא אומר.
"יש בישראל הרבה מאוד טכנולוגים ויזמים וחלק לא מבוטל מהם עושים מילואים, עובדים בתעשיות הביטחוניות או שהם יוצאי התעשיות האלה כך שיש לא מעט ידע טכנולוגי שחונה בחוץ. בזכות האקו־סיסטם העשיר הזה, שמבוסס על אנשים שמבינים ביטחון ויודעים לזהות צורך הטמענו כבר במהלך המלחמה הנוכחית פתרון מתקדם להנחת חוסמי עורקים (ח"ע) במסגרת הטיפול הראשוני שמוגש לפצועים בשדה הקרב בצורה אמינה ונכונה, לאחר שפרסמנו אתגר מסביב לצורך כזה באקסלרטור שלנו 'אינופנס'. מדובר במכשיר של חברת XMetix שפותח בידי לוחמים שהתמודדו עם אתגרים כאלה בזמן שירותם הצבאי, והוא מאפשר טיפול מהיר, עצמאי ויעיל בשדה הקרב תוך הפחתת טעויות אנוש".
2 צפייה בגלריה
טרקטורון רובוטי חמוש של צה"ל מסייר ברצועת עזה. "בעתיד נראה הרבה מאוד תהליכים לכיוון של כלים סמי־אוטונומיים"
(צילום: דובר צה"ל)
חוסמי העורקים החכמים, שהפשטות שבהפעלתם כבר הצילה את שלומם של חיילים שנפצעו במהלך הלחימה בעזה ובלבנון, הם רק טיפה משטף הרעיונות שמילא את מפא"ת מפרוץ המלחמה, חלקם עתידים להבשיל לאמצעים שייעלו פעילויות עתידיות בשדה הקרב או ישולבו במוצרים קיימים.
דוגמה נוספת לשיתוף פעולה שכזה בין משרד הביטחון לבין חברה אזרחית קטנה, אפשר לראות בקשר עם יצרנית טקטסיל מקיסריה ששוקדת על פיתוח רשתות ובדים להסוואה, שבכוחם להקל על הטמעתם של טנקים ונגמ"שים בשטח ולצמצם את הסיכון שיהוו מטרה לאש מצד האויב וזאת, תוך יצירה של אשליות אופטיות שיטעו אותו.
טכנולוגיות אחרות שנבחנות במפא"ת, וקשה בשלב הזה להעריך את קצב פיתוחן, עוסקות בכמעט כל היבט בפעולתה של מערכת הביטחון, מתהליכי אילוף של כלבים ועד הסקת אוהלים באזורים מרוחקים. כך למשל, כ־100 הצעות הגיעו למפא"ת במהלך השנה האחרונה כמענה לקול קורא שחיפש פתרונות של חימום או קירור של אוהלים ומבנים. אחת מהן כבר התקדמה לבחינת היתכנות ויעילות בשטח. "באה חברה שהציעה חומר מיוחד שבאמצעותו ניתן לצבוע בניין בצבע שעשוי מחומר פסיבי שגורם להם להיות קרירים יותר. מדובר בחומר שמביא לפליטה גבוה יותר של קרינה מזו שנספגת במבנה. אם מצליחים להוריד בתוך מבנים את רמת החום מ־25 מעלות ל־20 מעלות זה משמעותי. במקרה אחר, שקשור לצינון של אוהלים, קיבלנו הצעה לפתח מנגנון שמאפשר אגירה של הלחות במהלך הלילה ושחרורה בצורה מבוקרת במהלך שעות היום שהן שעות חמות יותר".
כיצד מקילים על חברות צעירות כאלה שעומדות מול חסמים משמעותיים, למשל התנהלות מול המגבלות הקשורות לפיקוח על היצוא הביטחוני?
"אלה חברות שצריכות לדעת מראש מה הן יכולות למכור בעולם ולמי כי הן צריכות לגייס כסף, ומצד שני, כללי הייצוא הביטחוני אחידים וחלים על כל החברות, בין שעל הקטנות ביותר ובין שעל התעשיות הביטחוניות הגדולות ביותר. אלה מהחברות שעובדות מול אפ"י (האגף לפיקוח על הייצוא הביטחוני י"א) הרבה שנים, ומכירות היטב את הכללים ואת המגבלות ואת הדרכים להתמודד עם האגף, אך כשמדובר ביזם צעיר שעומד לפני המפגש הראשון שלו עם המערכת עלול להיווצר קושי".
מי שלא מכיר היטב את המפה עלול לחטוף מכה כואבת.
"אנחנו מבינים את זה ומנסים לגשר על פערים כדי שיזמים יקדמו את תעשיית הדיפנס־טק מבלי להיכוות. אחד המסלולים שמפא"ת מפעילה בנושא הוא 'אור ירוק' שנועד להוריד חסמים בבואן של חברות כאלה לעבוד עם משרד הביטחון. הוא מקל בתהליכי הרישום של אותן חברות כספקיות, הפעלת ועדות פנימיות שקובעות במהירות אם יש צורך בתמיכה של המשרד בהן או לא ובפישוט תהליכי ההתקשרות של יזמים".
האנבידיה הבאה אולי כבר פה
בתחילת מרץ אייל זמיר החליף את הרצי הלוי בתפקיד הרמטכ"ל וזמן קצר לפני כן, בתפקידו הקודם כמנכ"ל משרד הביטחון, הוא הקים את מינהלת הבינה המלאכותית והכלים האוטונומיים במפא"ת. המינהלת החדשה נמצאת בתהליכי הקמה, ותפעל לצד המינהלות הוותיקות, כמו זאת שמפתחת מערכות חלל; מערכות הגנה מפני טילים ורקטות; מינהלת המל"טים ומינהלת הרק"ם והטנקים. "הצורך במינהלת ה־AI הוא חלק ממגמה עולמית משמעותית ורק העתיד יגיד לאן היא עוד תתפתח", אומר הררי. "אנחנו נראה במסגרת פעילותה הרבה מאוד תהליכים לכיוון של כלים סמי־אוטונומיים".
טנק שמקבל החלטות עצמאיות בתוך עזה? כלי טיס בלתי מאויש שיקבע לאיזו מטרה לשגר טיל ובאיזה משקל? אנחנו עדיין לא שם, אבל מהצד השני גם לא מאוד רחוקים משם. "כפי שבשנים הקרובות לא יהיה לנו רכב אוטונומי על־מלא באזרחות, כך גם ביישומים הביטחוניים. עם זאת, נראה יותר ויותר הפעלה של כלים הנדסיים, כלים קרביים וכלי בט"ש אוטונומיים (ביטחון שוטף — י"א) שיפעלו לאורך הגבולות", אומר הררי.
בעוד חברות דיפנס־טק שקמו בשנים האחרונות, ברקע המלחמה בין רוסיה לאוקראינה וזאת שבין ישראל ובין איראן וארגוני הפרוקסי שלה, מנסות לתפוס גובה, בתקווה שאחת מהן תהפוך לשחקנית מובילה במגרש שנשלט כיום בידי התעשייה האווירית, אלביט מערכות ורפא”ל, הררי מתבונן אל האתגרים הרחוקים באמת, שכדי להתמודד עמם ייעשה שימוש בחומרים חדשים וברובוטיקה שעולה על כל דמיון.
"תחום הדיפ־טק הוא האירוע הטרנספורמטיבי החשוב באמת בתחום הביטחוני", הוא אומר. "כפי שאבותינו הקימו את התעשיות הביטחוניות, הדיפ־טק אמור להבטיח את עמידתנו בצרכים העתידיים. זה תחום שנמצא מעבר לכוחות השוק הקיימים, הוא דורש מעורבות אינטנסיבית של גופים טכנולוגיים גדולים, מכונים שעוסקים במחקר יישומי ומוסדות אקדמיים, ואנחנו חייבים לפתח, לעבות ולהעמיק אותו. מבחינתי, זאת המשימה שאני קם לכבודה בכל בוקר".
מה הופך את הנושא הזה לכה משמעותי?
"זאת פעילות באזורים המסוכנים ביותר מבחינה טכנולוגית והיא נעשית לטווח מאוד מאוד ארוך. האופק כאן הוא אחר לגמרי. בשנים האחרונות זיהינו את התחום הזה כפער מהותי וכעת אנחנו בונים את התפיסה של משרד הביטחון לגביו תוך מיפוי של הזדמנויות שכן בלי השקעה של המדינה, התחום הזה לא יצמח לבד. זה אחד הדברים הקשים ביותר, אני מוצא בו שותפים כאן במפא"ת וגם מצד רשות החדשנות ומשרד המדע. מה שכן, מי שיצליח באחד הרכיבים הקשורים לתחום יקים תעשייה שלמה כי מסביב לאותם רכיבים יפעלו המערכות המרכזיות. זה כמו להנביט את אנבידיה או מלאנוקס הבאות".
וכשאתה מביט על הפורטפוליו של החברות שעובדות היום עם מפא"ת במסגרת אותם מיזמים, אתה מצליח פה ושם להצביע על אנבידיה או על מלאנוקס הבאות?
"כן. אני רואה חברות לייזר עם פוטנציאל להיות חברות ענק. האופי של ההמצאות בתחומים האלה מחולל מהפכות".
לא מכבר רשות החדשנות פרסמה כי 8,300 אנשי הייטק עזבו את ישראל במהלך 2024. זה המונים. כמה אתה מרגיש את זה אצלך, במחלקות של מפא"ת?
"קודם כל זה שאנשים עוזבים את הארץ זה דבר שמעציב. בהקשר של הייטק הישראלי זאת מגמה שמצריכה העמדת אלטרנטיבות עבור האנשים האלה. מה שאנחנו עושים כאן, במשרד, מייצר לפחות עבור חלקם הזדמנויות מעניינות ותקווה".
אתה פוגש את זה ביומיום של מפא"ת? אנשים שמחליטים לקפל הכל ולעבור למקום אחר?
"ברמה האישית לא יצא לי לפגוש את זה וחשוב להבין שיש גם מגמה הפוכה — של אנשים שגם מגיעים לישראל בעקבות ההתפתחויות השונות בארץ ובעולם. בהרבה מאוד מקרים דווקא כאן אצלנו, כמו גם בתעשיות הביטחוניות, תחושת השליחות של העובדים תוך הבנה שהם עוסקים בנושאים רבי־משמעות דווקא משמרת אותם כאן. הם אנשים מצוינים שמבינים היטב למה הם קמים בכל בוקר מחדש ועושים את מה שהם עושים".
