אימוץ חכם ורחב היקף של AI מבצר את מעמדה של ישראל כמעצמת סייבר עולמית
ישראל הצליחה לבסס לעצמה מעמד חשוב בתחום ה-AI, גם אם מדינות אחרות עושות כיום מאמצים אדירים להתייצב בחזית. סטארט-אפים כמו AI21 ו-AAI של אמנון שעשוע נמנות עם החברות המובילות בעולם בבניית מודלים. לישראל יש ייצוג משמעותי גם בתחום התשתיות עם חברות כמו Vast Data המובילה בעולם בתחום האחסון של נתוני AI ו-Hailo המתמחה בשבבי AI למכשירי קצה. בתחום האפליקציות, תעשיית הסייבר הישראלית ביצעה את האימוץ החכם, המוצלח והרחב ביותר של AI. היא הצליחה לשלב מומחיות עמוקה בסייבר עם הבנה מעמיקה ב-AI ולפתח אפליקציות ייחודיות ויעילות ובכך לבצר את מעמדה כמעצמת הסייבר מספר אחת בעולם.
בינה מלאכותית הביאה עמה סוגים חדשים של איומים, כפי שעשתה כל טכנולוגיה חדשה שדרשה בשעתה פתרונות אבטחה מותאמים ומתקדמים יותר. אם עד לפני שנים ספורות ספקי הפתרונות התמודדו עם אבטחת הענן, הרי שכיום עליהם להתמודד עם אבטחת אפליקציות Generative AI ו-Agentic AI שיוצרות איומים חדשים. מצד שני, ניתן לרתום את הטכנולוגיות החדשות הללו כדי לפתח פתרונות מתקדמים שנדרשים עתה, כפי שתעשיית הסייבר הישראלית השכילה לעשות. ליכולת זו יש חשיבות קריטית לאור העובדה שתעשיית הסייבר העולמית הפכה לתעשיית AI באופן כמעט מלא, דעה שזכתה להסכמה רחבה בכנס RSA האחרון.
איומי הסייבר החדשים מניעים את התעשייה
כאמור, בעקבות הופעת אפליקציות בינה מלאכותית יוצרת, ובראשן ChatGPT, נוצרו בשלוש השנים האחרונות סיכוני אבטחה חדשים. האינטראקציות עם מודלי שפה גדולים (LLM) חושפות מידע רגיש הן בפרומפטים המועברים למערכת והן בתשובות המתקבלות ממנה. כתוצאה מכך, התפתחו מתקפות הזרקת פרומפטים שמטרתן היא לשאוב מידע רגיש באמצעות אפליקציות אלו.
סטארט-אפים ישראליים כמו Lasso, AIM, Prompt וכן Apex שנרכשה ע"י Tenable פיתחו פתרונות שעוקבים אחר האופן שבו משתמשים ארגוניים מתקשרים עם מערכות כמו ChatGPT, מוודאים שהשאלות והתשובות לא כוללות מידע רגיש וחוסמים נסיונות של הזרקת פרומפטים.
בנוסף, האימוץ המהיר של סוכני בינה מלאכותית (Agents) שצפוי להתגבר משמעותית בעתיד הקרוב מציב איומי אבטחה חמורים במיוחד עקב יכולתם לקבל החלטות ולפעול באופן עצמאי להשגת מטרות המשתמשים, פוטנציאל הנזק שיכול להיגרם ע"י סוכנים אלה הוא עצום. התייחסות לסוכני AI כאל מבצעי משימות אנושיים הובילה סטארט-אפים ישראלים לפתח פתרונות להגדרת זהויות של סוכנים, לניטור התנהגותם, זיהוי חריגות ובדיקה אם הם מבצעים פעולות זדוניות או אם השתלטו עליהם. חלק מהסטארט-אפים הללו, ביניהם Zenity שהתמחתה עד לאחרונה באבטחת אפליקציות SaaS ובזהויות מכונה (Machine Identity), הסבו את פעילותם לאבטחת סוכני AI. במקביל קמו חברות חדשות שפועלות עדיין מתחת לרדאר ומתמקדות בתחום זה לאור הפוטנציאל הכלכלי שלו.
כמו כן, סטארטאפים ישראליים יישמו בהצלחה טכנולוגיות AI כדי לאפשר אוטומציה במגוון רחב של פתרונות סייבר, שעד כה דרשו עבודה ידנית רבה ועתה ניתנים כשירותי ענן. בין הפתרונות הללו ניתן למצוא פתרונות SOC להקמה ותפעול של מרכזי תגובה לאירועי סייבר (כדוגמת הסטארט-אפים Conifers, Legion, Radiant ואחרים) פתרונות AI לבדיקות חדירות (כדוגמת Terra), פתרונות SIEM לניהול מידע ואירועי אבטחה (כדוגמת Vega) ופלטפורמות רחבות יותר השואפות לשלב סוכני AI במספר רחב של מחלקות בארגון כגון Twine.
האימוץ החכם של AI בתהליכי הפיתוח וההרצה של פתרונות מאפשר לסטארט-אפים ישראליים להוביל שווקים חדשים בעלי פוטנציאל כלכלי גדול כמו: שוק בדיקות החדירות שיגיע ל-6.25 מיליארד דולר עד שנת 2032, שוק ה-SIEM שיצמח להיקף של כ-29 מיליארד דולר עד שנת 2032 ושוק ה-SOC שצפוי להגיע להיקף של כ-15 מיליארד דולר עד שנת 2030.
הגלגל הטכנולוגי לא מפסיק לנוע ומביא עימו אתגרים, אך גם הזדמנויות. תעשיית הסייבר הישראלית ניצבת בחזית כל גל חדש וכיום היא מובילה את מהפכת ה-AI בקצב מסחרר. אימוץ הבינה המלאכותית בתחום הסייבר בישראל בוצע באופן חסר תקדים, כשהיא משאירה מאחור ענפי היי-טק אחרים ומביאה להישגים מרשימים. הצלחה זו מניעה את גלגלי הצמיחה: עשרות יזמים פורצי דרך, עשרות אלפי אנשי מקצוע מובילים, והאקוסיסטם כולו שמעצב את עתיד תעשיית הסייבר הגלובלית.
בראל כפיר הוא שותף בקרן Dell Technologies Capital
