העסקה נחתמה: תומא בראבו רוכשת את ורינט ב-2 מיליארד דולר
חברת התוכנה הישראלית הודיעה היום כי סיכמה את רכישתה על ידי חברת ההשקעות תומא בראבו. על פי תנאי ההסכם, בעלי המניות של ורינט יקבלו 20.50 דולר במזומן עבור כל מניה - פרמיה של 18% על מחיר המניה בחודש יוני. ורינט מעסיקה 3,800 עובדים בארה"ב ומאות בודדות בישראל
חברת התוכנה הישראלית ורינט הודיעה היום (ב') כי סיכמה את רכישתה על ידי תומא בראבו (Thoma Bravo), חברת השקעות בתחום התוכנה, בעסקת מזומן בשווי חברה של 2 מיליארד דולר.
על פי תנאי ההסכם, בעלי המניות של ורינט יקבלו 20.50 דולר במזומן עבור כל מניה, המהווה פרמיה של 18% ביחס למחיר המניה הממוצע המשוקלל ב-10 הימים שהסתיימו ב-25 ביוני 2025 (מחיר המניה לפני השפעות) - היום האחרון לפני פרסומים בתקשורת בנוגע למכירה פוטנציאלית של החברה. העסקה כוללת חוב של 400 מיליון דולר של ורינט באג"ח להמרה שגויס בריבית אפסית. ורינט מעסיקה 3,800 עובדים בארה"ב ומאות בודדות בישראל.
לדברי מנכ"ל ויו"ר ורינט, דן בודנר, "ההשקעה של תומא בראבו היא הוכחה להובלה שלנו בקטגוריית אוטומציית חוויית הלקוח (CX Automation). אנו מתקדמים היטב באספקת פתרונות מבוססי בינה מלאכותית לשוק אוטומציית חוויית הלקוח שנמצא בשלביו המוקדמים, ולאחרונה הכרזנו כי ההכנסות השנתיות החוזרות (ARR) שלנו מתחום הבינה המלאכותית מהוות כעת 50% מסך ההכנסות החוזרות שלנו. אנו מצפים להרחיב את מנהיגותנו בקטגוריה יחד עם תומא בראבו".
העסקה, שאושרה פה אחד על ידי דירקטוריון ורינט, צפויה להיסגר לפני תום שנת הכספים הנוכחית של החברה, בכפוף לתנאי סגירה מקובלים, לרבות אישור בעלי המניות של ורינט וקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים. בעלי מניות וחברי דירקטוריון מסוימים של ורינט חתמו על הסכמי הצבעה, שעל פיהם הם הסכימו, בין היתר, להצביע בעד העסקה בכפוף לתנאים מסוימים. בעלי מניות אלה מייצגים כיום כ-14.5% מכוח ההצבעה של מניות ורינט.
עם השלמת העסקה, מניית ורינט לא תהיה רשומה עוד למסחר בבורסה ציבורית כלשהי (כעת היא נסחרת בוול סטריט). לאור העסקה הצפויה, ורינט מפסיקה את שיחות הוועידה הרבעוניות בנוגע לרווחים ולא תספק עוד תחזיות רבעוניות או שנתיות. כמו כן, ורינט משעה את תוכנית רכישת המניות העצמית שלה.
ורינט הוקמה ב־1994 כחטיבה בקומברס, מי שהיתה אז אחת מענקיות הטכנולוגיה הישראליות. שורשי ורינט, כמו גם אלו של נייס, היו דווקא במערכת הביטחונית ועיקר הפעילות שלה היתה מערכות מעקב ושליפה של וידיאו. רק כפעילות צדדית כמעט, נולד גם השימוש האזרחי של תוכנות לניהול קשרי לקוחות.
הרגע הגדול של ורינט הגיע לאחר אסון מגדלי התאומים בניו יורק ב־2001, לאחר שבארה"ב עברה חקיקה שהקלה מאוד על ביצוע מעקב אחרי חשודים שעונים לפרופיל מסוים. ורינט רכבה על החלום הזה לנאסד"ק, אך כפי שמראה מנייתה כיום, מעולם לא מימשה אותו במלואו. בהמשך הגיעו גם הפספוסים הרבים, כתוצאה ממה שנראה כקיבעון מחשבתי של ההנהלה והדירקטוריון. בניגוד לנייס, שנפרדה כבר לפני עשור מהפעילות הביטחונית והתמקדה בשוק הארגוני בלבד, ורינט "סחבה" את המשקולת הזו עד לפני שלוש שנים. ג'פריס היו היועצים הבלעדיים של ורינט בעסקה.
