העסקה תוכרז היום? תומא בראבו קרובה לרכישת ורינט ב-2 מיליארד דולר
לאחר הידיעות המוקדמות על העסקה המתגבשת, בלומברג דיווחה כי הצדדים קרובים מאד לסיכום על הרכישה - אף שלא התקבלה החלטה סופית; סכום הרכישה כולל את חובות ורינט
לאחר הידיעות המוקדמות על העסקה המתגבשת, היא קרובה מאד לביצוע, ייתכן שכבר היום. לפי בלומברג, חברת ההשקעות תומא בראבו מתכוונת לרכוש את חברת מוקדי השירות ורינט ב-2 מיליארד דולר, כולל חוב.
מניית ורינט ננעלה ביום שישי במחיר של 20.47 דולר, המשקף לחברה שווי שוק של 1.23 מיליארד דולר.
בלומברג, שמסתמכת על מקורות מעורבים, ציינה כי תיתכן הכרזה על העסקה כבר היום. בה בעת, היא מדגישה כי על אף ההתקדמות המשמעותית בשיחות, ההחלטה הסופית לא התקבלה וייתכנו שינויים של הרגע האחרון.
קרן תומא בראבו נחשבת לאחת מהמשקיעות הגדולות בעולם המתמקדות בתוכנה. החברה ביצעה עד כה השקעות או רכישות ביותר מ-530 חברות תוכנה וטכנולוגיה.
אנשי תומא בראבו מסתובבים לא מעט בישראל, הן כדי לגייס הון לקרנות שלהם מהגופים המוסדיים כאן, והן כדי לאתר השקעות מעניינות. בעבר רכשה הקרן את אימפרבה הישראלית של שלמה קרמר תמורת 2 מיליארד דולר ומכרה אותה ב־3.6 מיליארד דולר כעבור חמש שנים לתאגיד הביטחוני האירופי Thales.
תומא בראבו עמדה גם מאחורי הספאק שבאמצעותו הונפקה חברת איירון סורס הישראלית בוול סטריט, בשיא הבועה בשנת 2021.
לרוב, תומא רוכשת חברות רווחיות, או עם תזרים חיובי, אך עם דשדוש בצמיחה ‑ ומעבירה אותן תהליך של שינוי ארגוני עמוק, לעתים גם מיזוג עם חברות אחרות בפורטפוליו שלה. בדרך כלל, הכוונה היא להציג דו"חות כספיים משופרים ולהנפיק אותן מחדש בהמשך, או למכור לקרן אחרת.
כך, למשל, את חברת הסייבר Sail Point רכשה הקרן ב־6.9 מיליארד דולר ב־2022, לאחר הירידות בוול סטריט, והנפיקה אותה מחדש לפי שווי של 12 מיליארד דולר בתחילת 2025.
במבט ראשון, ורינט אכן מתאימה למודל של תומא בראבו, אם כי מדובר בעסקה קטנה יחסית עבור הקרן. לוורינט יש הכנסות של כ־900 מיליון דולר, תזרים חיובי יציב מפעילות של כ־150 מיליון דולר, ורווחיות סבירה. לצד זאת, יש לה "משקולת" פיננסית בדמות מוניטין של 1.3 מיליארד דולר שנצבר כתוצאה משורה של רכישות שעשתה החברה לאורך הדרך, ומעיק היום על המאזן. כמו כן, יש לה חוב של 400 מיליון דולר באג"ח להמרה, שגוייס בריבית אפסית.
אך הבעיה של ורינט נעוצה בכך שהיא לא צומחת כבר שנים ארוכות ובכך שלא ברור מה החזון העתידי שלה, במיוחד לאור האיום שמגיע מעולם הבינה המלאכותית, שמאפשרת להחליף פונקציות רבות של מערכות CRM מסורבלות ויקרות בפתרונות פשוטים שניתנים לתכנות אפילו בתוך הארגון עצמו. כך, מכירת BASE44 של מאור שלמה לחברת WIX הישראלית מסמנת בדיוק את הכיוון הזה.
את הכשלים של ורינט לאורך כל הדרך ניתן לראות בקלות גם מול יריבתה הנצחית ‑ חברת נייס הישראלית, שגם היא אומנם חווה מומנטום שלילי כתוצאה מעננת ה־AI שמרחפת מעליה, אך בכל זאת נסחרת בשווי של 10 מיליארד דולר, לאחר שכבר היתה שווה 20 מיליארד דולר. מאז הונפקה יצרה נייס תשואה חיובית של פי 30 לבעלי המניות שלה.
ורינט הוקמה ב־1994 כחטיבה בקומברס, מי שהיתה אז אחת מענקיות הטכנולוגיה הישראליות. שורשי ורינט, כמו גם אלו של נייס, היו דווקא במערכת הביטחונית ועיקר הפעילות שלה היתה מערכות מעקב ושליפה של וידיאו. רק כפעילות צדדית כמעט, נולד גם השימוש האזרחי של תוכנות לניהול קשרי לקוחות (CRM).
למן הרגע הראשון, עוד בתוך קומברס, נוהלה ורינט על ידי דן בודנר (66) אשר בשנים האחרונות משמש גם כיו"ר החברה במקביל לתפקיד המנכ"ל. לאורך השנים צבר בודנר מעל 100 מיליון דולר בתגמול, עם חבילת שכר ומניות ממוצעת של כ־10 מיליון דולר בכל שנה בשנים האחרונות. בודנר יהיה, אגב, המרוויח הגדול אם המכירה אכן תתממש, שכן הוא ייפגש עם 18 מיליון דולר מעבר לשכר הרגיל שלו, במקרה של שינוי בשליטה בחברה. התגמול הזה יגיע מבונוס מיוחד ובעיקר מהבשלה מואצת של תגמול מנייתי.
גם יתר המנהלים של ורינט, שרובם ככולם לא ישראלים, יקבלו תגמול נאה בעקבות מכירת השליטה בחברה. בעלת המניות הגדולה ביותר בוורינט כיום היא קרן אייפקס, שמחזיקה ב־13.8%, אך מופסדת עמוק מכיוון שהשווי של ורינט עמד על כ־3 מיליארד דולר כאשר נכנסה לחברה, בתחילת 2021. גם העסקה הזאת נעשתה לאחר לחץ מצד משקיעים אקטיביסטים, שהופעל על בודנר והדירקטוריון בניסיון לנער את החברה הרדומה.
אייפקס הזרימה לחברה 400 מיליון דולר בשתי מנות של 200 מיליון דולר. הראשונה היתה במאי 2020, אז נסחרה מניית ורינט יחסית קרוב למחירה הנוכחי של המניה, אך את החצי השני של הסכום הזרימה בפברואר 2021, כאשר המניה היתה במחיר של 50 דולר, יותר מפי שניים לעומת היום. בעלי מניות גדולים נוספים בוורינט הם קרנות של גופי ההשקעה האמריקאיים ואנגארד ובלקרוק.
לוורינט אין היום כמעט קשר לישראל. כל הנהלתה היא אמריקאית, למעט בודנר, ומתוך 3,800 עובדים שהיא מעסיקה רק כ־200 נמצאים בישראל. שיעור העובדים הישראלים הלך ופחת לאורך השנים, ועומד היום על כ־5% לפי ורינט, רובם בפיתוח. כמו כן, בזמן הפיצול, חלק גדול מהעובדים בישראל עברו לפעילות הסייבר של קוגנייט. למעשה, גם אם המכירה לתומא בראבו תצא לפועל, לא יהיה מדובר באירוע משמעותי מבחינת ההייטק או הכלכלה הישראלית.
