סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק

בלעדי
תבע את פייסבוק ומונה לוועדה לאסדרת הרשתות

ד"ר מתן גוטמן הגיש תביעה ייצוגית נגד פייסבוק, אך זה לא מנע ממשרד המשפטים למנותו לוועדה לאסדרת פעילות הרשתות החברתיות. המשרד טוען ש"הוא לא יעסוק בפייסבוק". אלא שכמעט כל הנושאים בוועדה קשורים בה

אחד מחברי הוועדה של משרד המשפטים לאסדרת פעילות הרשתות החברתיות בישראל מצוי בניגוד עניינים בעקבות תביעה ייצוגית שהגיש נגד מטא (לשעבר פייסבוק); כך לפי מסמכים שהגיעו ל"כלכליסט". באותו הסדר התחייב חבר הוועדה, ד"ר מתן גוטמן, שלא לעסוק בעניינה של מטא במסגרת חברותו בוועדה, מה שמעלה את התהייה באילו נושאים הוא יוכל לעסוק. בנוסף, גוטמן חתם על הסדר ניגוד העניינים רק כחודש אחרי שמונה לוועדה, ורק אחרי פנייה של מטא בנושא.


במשרד המשפטים טוענים בתגובה שגוטמן מילא שאלון ניגוד עניינים לפני תחילת עבודת הוועדה ובסמוך למינויו, ושכתב המינוי הרחב שלה מאפשר לו לקחת חלק בנושאים משמעותיים שאינם קשורים למטא. גוטמן אמר ל"כלכליסט": "טענות פייסבוק מגוחכות וחסרות שחר ומטרתן להלך אימים על חברי הוועדה".
ב־16 באוקטובר נחשף כי שר המשפטים גדעון סער הקים ועדה לבחינת רגולציה על הרשתות החברתיות. לפי מכתב הכינון של הוועדה ששמה הרשמי "הוועדה להתאמת המשפט לאתגרי החדשנות והאצת הטכנולוגיה", היא אחראית בין השאר לבחינת הסדרים המשפטיים הקשורים לרשתות חברתיות, כלכלת המסחר במידע ובינה מלאכותית. בראש הוועדה עומד מנכ"ל משרד המשפטים, ערן דוידי, וחברים בה נציגי משרדי ממשלה שונים ושלושה מומחים עצמאיים: ד"ר קירה רדינסקי, ד"ר לירז מרגלית וגוטמן. היא הוקמה כמעט במקביל לוועדה מתחרה שאת הקמתה יזם שר התקשורת יועז הנדל.

פייסבוק: "לפסול את גוטמן"

גוטמן הוא בעל דוקטורט במשפטים מהרווארד ומרצה מן החוץ באוניברסיטת רייכמן. לפי קורות החיים שלו הוא עבד בעבר כעוזר לנשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק, כיועץ במשרד לביטחון פנים, כעוזר משפטי של שופט בית המשפט העליון לשעבר סלים ג'ובראן וראש הסגל במשרד מבקר המדינה. בימים אלו הוא המייסד והמנכ"ל של חברה בשם CybeRighTech, שמנפיקה מעין תעודות יושר בעבור חברות שפעילות בתחום הסייבר ההתקפי.
בספטמבר הגיש גוטמן תביעה ייצוגית נגד מטא, בטענה שהחברה מאפשרת למפרסמי מודעות דרושים בפייסבוק לטרגט את הפרסומות באופן מפלה שמפר את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. תביעה ייצוגית זו עומדת בלב ניגוד העניינים, שלתפיסת מטא פוסל את גוטמן מחברות בוועדה.

2 צפייה בגלריה
ד"ר מתן גוטמן
ד"ר מתן גוטמן
ד"ר מתן גוטמן. "פייסבוק מנסה להלך אימים על חברי הוועדה"
(יח"צ)

לפי מסמכים שהגיעו לידי "כלכליסט", ב־26 באוקטובר פנתה מטא למשרד המשפטים בדרישה לפסול את חברותו של גוטמן בוועדה על רקע התביעה הייצוגית שהגיש נגדה. שלושה שבועות מאוחר יותר, ב־14 בנובמבר, השיב משרד המשפטים לחברה שעוד קודם לפנייתה מילא גוטמן שאלון ניגוד עניינים שבו דיווח על התביעה הייצוגית שהגיש.
"גוטמן חתם על הסדר למניעת ניגוד עניינים ובו התחייב, בין היתר, שלא לעסוק במסגרת כהונתו בוועדה בכל עניין הנוגע לפעילות חברת פייסבוק בישראל, ובכל עניין העשוי להשפיע, במישרין או בעקיפין, השפעה מהותית על פעילות זו; בכל עניין הנוגע לתובענה הייצוגית בה הוא מייצג; וכל בכל עניין שעשוי להשפיע על סיכויי התובענה האמורה", כתבה למטא ראש אשכול חקיקה במשרד המשפטים, עו"ד מורן שניידר (רוזנבלום). "מאחר שניתן לוועדה מנדט רחב לעסוק במגוון נושאים בתחום המשפט הטכנולוגיה, התחייב ד"ר גוטמן כי יפנה ליועצת המשפטית במשרד המשפטים לקבלת הנחייתה לגבי הנושאים בה יהיה עליו להימנע מלעסוק".
תשובת משרד המשפטים והסדר ניגוד העניינים לא היה בהם כדי לשכך את החששות של מטא, שב־20 בדצמבר פנתה למשרד פעם שנייה. "הסדר ניגוד העניינים מעורר מספר קשיים", כתב עו"ד ד"ר גיל אוריון ממשרד עוה"ד פישר ושות', שמייצג את מטא בנושא. "בהתחשב בלוחות הזמנים, לא ברור גוטמן היה חותם אי פעם על הסדר ניגוד עניינים אלמלא מטא היתה מגלה ומעלה בפניכם את ניגוד העניינים המהותי.
אוריון כתב עוד שהסדר ניגוד העניינים לא הפיג את חששותיה של מטא, ושלא ברור איך עבודתו של גוטמן בוועדה תאפשר לו לעמוד בהתחייבויותיו. "איננו מצליחים להבין כיצד גוטמן יימנע מהשתתפות בדיונים מסוימים בוועדה שעשויים להתייחס במישרין או בעקיפין למטא או לתובענה הייצוגית, בשעה שמטרתה המוצהרת של הוועדה היא להתמקד ברגולציה על רשתות חברתיות, לרבות שירותי פייסבוק", כתב.
סוגיה בעייתית נוספת מבחינת מטא היא סעיף בהסדר ניגוד העניינים שגורס שגוטמן יוכל לעסוק "בנושאים כלליים" שיכולים "להשפיע במישרין או בעקיפין" על מטא, "למעט אם יש לכך, למיטב ידיעתי, השפעה מהותית".
"הוראה זו מאיינת למעשה את יתר הוראות הסדר ניגוד העניינים, בכך שהיא מעניקה לגוטמן את שיקול הדעת לקבוע אם הוא רשאי להשתתף באיזו מפעילויות הוועדה, לרבות אלו שיכולות להעניק לו יתרון ממשי בתובענה הייצוגית", כתב אוריון. "עצם הנוכחות בדיונים בוועדה גם מבלי 'להשתתף' בהם, או השתתפות בשיח השוטף בין חברי הוועדה שלא במסגרת הדיונים, עדיין תאפשר לגוטמן לקבל מידע רלבנטי בו יוכל להשתמש לטובתו האישית בתובענה הייצוגית. על גוטמן לסיים את כהונתו בוועדה ככל שבכוונתו להמשיך לייצג בתובענה הייצוגית".

גוטמן: "לא אעסוק ברשתות"

בשיחה עם "כלכליסט" תקף גוטמן את טענות מטא, אמר שהודיע על ניגוד העניינים סמוך למינויו ושאין מניעה לעסוק בנושאים שאינם קשורים לחברה. "סמוך למינוי הוועדה דיווחתי לייעוץ המשפטי במשרד המשפטים כנדרש על היותי עורך דין מייצג בתובענה ייצוגית כנגד פייסבוק", אמר. "כל זאת, עוד טרם פייסבוק פנתה בנושא למשרד המשפטים. בעקבות הדיווח שלי נקבע לי הסדר ניגוד עניינים. טענותיה של פייסבוק משקפות חוסר הבנה כיצד הוועדה פועלת וניסיון להלך אימים על חברי הוועדה. אני מקפיד למלא אחר הסדר ניגוד העניינים, ואני לא שותף לתת־הוועדה העוסקת בתחום הרשתות החברתיות".
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "לאחר שנחתם כתב המינוי של הוועדה ולפני תחילת פעילותה, מילא עו"ד גוטמן שאלון למניעת ניגוד עניינים במסגרתו דיווח על התובענה הייצוגית ונערך לו הסדר ניגוד עניינים. כתב המינוי של הוועדה נרחב. הוועדה מלווה את עבודת הממשלה בשלל סוגיות המשלבות משפט וטכנולוגיה, שסוגיית הרשתות החברתיות היא רק אחת מהן. בנושאים משמעותיים אלה לוקח חלק גוטמן. כך לדוגמה הוקם צוות משנה לטיפול בפשיעה והונאות במרחב הדיגיטלי. מדובר בנושא נרחב שאינו קשור לרשתות חברתיות, והוועדה צפויה לדון בעוד מגוון נושאים מעין אלה".

2 צפייה בגלריה
‍ועידת התחזיות 2022 גדעון סער שר המשפטים
‍ועידת התחזיות 2022 גדעון סער שר המשפטים
שר המשפטים גדעון סער. הסדר ניגוד עניינים עם גוטמן
(צילום: יריב כץ)

ואולם, תגובת משרד המשפטים דווקא מדגישה את הקשיים שנובעים מניגוד העניינים שבו מצוי גוטמן. ראשית, מכתב הכינון של הוועדה מונה שלושה נושאים עיקריים — אסדרת רשתות חברתיות, כלכלת המסחר במידע ובינה מלאכותית — שכולם קשורים ישירות למטא. מסחר במידע, עומד בלב המודל העסקי של החברה שמתפרנסת מאיסוף מידע אישי והיוונו. גם הנושא השלישי רלבנטי למטא, שכן בינה מלאכותית עומדת בלב המוצרים שלה ואחראית בין השאר לקביעת סדר תצוגת הפוסטים בניוז פיד וקבלת החלטות על סינון וחסימת תכנים. אי אפשר לדון באף אחד מנושאים אלו באופן שלא תהיה לו השפעה, ואף השפעה מהותית על מטא.
גם הדוגמה שמביא משרד המשפטים בתגובתו לנושא עיסוק שלכאורה לא קשור לרשתות חברתיות אינה משכנעת. חלק ניכר מהפשיעה וההונאות שמתקיימות במרחב הדיגיטלי מתרחש ברשתות החברתיות, ובפרט בפייסבוק. אי אפשר לדון בנושא שכזה מבלי לעסוק בתפקידן של רשתות חברתיות בהפצת הונאות ופשיעה ובאחריותן לכך. למעשה, הפעילות של מטא כל כך רחבה והמוצרים שלה כל כך מוטמעים בחיי היומיום שלנו, שיהיה קשה לאתר נושא נרחב או משמעותי שאינו נוגע או יכול לגעת בפעילותה ישירות או בעקיפין.
ועדה כמו זו נמצאת תחת מיקרוסקופ עוצמתי, וכל החלטה שתקבל תזכה לבחינה ודקדוק מעמיקים. אם יהיו אלו החלטות לרעת הפלטפורמות הגדולות, צפויות אלו להפעיל את מיטב המאמצים שלהן בניסיון להתנגד להן. במקרה כזה, על כל אחד מחברי הוועדה להיות ללא רבב. אפילו לא יעסוק גוטמן בסוגיות הקשורות למטא, אפילו תמצא הוועדה נושאים שאינם נוגעים ולו בעקיפין לחברה ולרשתות חברתיות, עצם חברותו בה צפויה להעיב על כל המסקנות שתפרסם ולהקשות על יישום המלצותיה. במקרה זה, הצעד הנכון הוא להחליף את גוטמן, מוכשר וראוי ככל שיהיה, בנציג שלא סובל מניגוד עניינים.
במטא בחרו שלא להגיב.