לטרוף במקום להיטרף
מכירה אחת שקטה יחסית, שהתבצעה תוך זמן קצר, מספרת את הסיפור של השוק כולו: אין יותר תחום חסין בפני דיסרפשן. Base44, פלטפורמת vibe coding צעירה ורזה, נרכשה על ידי WIX; לא כי היא מהווה עליה איום ממשי, אלא כי ברור שהיא בדרך לשם.
כדי להבין את משמעות המהלך צריך לחזור אחורה לשתי מהפכות שכבר שינו את חוקי המשחק. הראשונה היא מהפכת הענן וה-SAAS שאפשרה להוציא לפועל רעיונות בקצב שלא היה אפשרי בעבר. השנייה היא מהפכת ה-GenAI שמנמיכה עוד יותר את רף הכניסה לעולם התוכנה ומאפשרת לכתוב אפלקיציות כשידיעת הקוד כבר לא מהווה חסם הכרחי. שתיהן יחד יצרו עולם שבו השינוי אינו עוד אירוע אלא מצב קבוע.
Base44 היא תוצר ישיר של שתי המהפכות הללו. מדובר בפלטפורמה שמאפשרת לעובדים - בהם אנשי שיווק, כספים ושירות לקוחות - לבנות בעצמם אפליקציות, דשבורדים ותהליכים עסקיים מתקדמים מבלי להדרש לעבור את תחנות האפיון והפיתוח. זה לא רק עוד כלי לבניית אתרים, אלא הנגשה של קסם שפעם היה שמור ליודעי דבר בלבד.
היסטורית, כלים כאלה נראו כמו צעצועים. בדיוק כמו ש-WIX נראתה בעיניהם של מפתחי אתרים מקצועיים לפני כעשרים שנה. בדיוק כמו ש-Notion נתפס ככלי חינמי לניהול משימות לפני שהחליף אינטראנטים ארגוניים, או כמו ש-Airtable נכנס בדלת האחורית של ארגוני אנטרפרייז והפך לחלק בלתי נפרד מהתשתית העסקית. אז Base44 עוד לא שם, אבל הוא בהחלט בדרך.
המהירות שבה הכלים הללו מאפשרים לבנות היא הנשק החדש. בעולם הסטארטאפים לא מעט יזמים מגלים שהמתחרה שלהם הוא בכלל מנהל מוצר עם גישה לכלי AI מושחז שלא מחכה למימון אלא פשוט בונה את ה-MVP שלו לבד. בעולם הארגוני זה עובד בדרג הביניים שרואה תהליך תקוע ובונה לו פתרון.
וכאן מתחיל האתגר האמיתי - לא טכנולוגי כי אם תרבותי. ארגונים מסורתיים לא יודעים עדיין איך לאכול את זה והמערכת לא ערוכה לשאלה מי מאשר אפליקציה שנבנתה על ידי מחלקת משאבי אנוש. או מי בכלל יודע שהיא קיימת. גם הרגולציה עוד לא יודעת ממש איך להתמודד עם זה, ועם ההשלכות של התקופה בה הכול כל כך מונגש, כל כך קל ופשוט.
כולם עסוקים בלשאול מה יקרה כשה-AI יחליף את העובדים, אבל מתעלמים מהאפשרות שהעובדים יתחילו לייצר לבד כלים שיחליפו מערכות שלמות.
לכן כל ארגון גדול צריך להסתכל על הרכישה של Base44 כעל תמרור אזהרה עבורו. לא בגלל הסכום, לא בגלל המהירות, לא בגלל הפלטפורמה - אלא בגלל הסנטימנט. WIX מאותת לעולם שהיא לא מחכה שהדיסרפשן יגיע אלא היא קונה אותו ומטמיעה אותו בתוכה.
היא מוכנה לאכול את עצמה כי היא מבינה שאם לא תעשה את זה, מישהו אחר כבר עושה את זה עכשיו והיא זו שתשלם את המחיר בעתיד והוא כבר יהיה גבוה בהרבה.
אנחנו נמצאים ברגע שמזכיר מאוד את תחילתו של עידן הסמארטפונים. הכלים עדיין לא בשלים לגמרי, הממשקים עדיין לא אחידים ויש לא מעט באגים. אבל כל מי שממשיך להשקיע בגרסה החדשה של הסנייק בשחור לבן מפספס את האייפון שאורב לו בסיבוב. כשהרכבת כבר יוצאת מהתחנה השאלה היא לא האם להצטרף אלא איך לרוץ לתחנה הבאה כדי לעלות לפני שיהיה מאוחר.
שחר ברכה הוא שותף ומוביל תחום AI, ענן ודאטה ב-Deloitte ישראל ולשעבר ראש רשות התקשוב הממשלתי
