עם מדענים בולטים: סטארט-אפ ישראלי למחשוב קוונטי נחשף בגיוס סיד של 24 מיליון דולר
Q-Factor, שהוקמה רק לפני כמה חודשים על ידי ארבעה פיזיקאים ממכון ויצמן והטכניון, מפתחת מחשב קוונטי מבוסס אטומים בקירור - הטכנולוגיה שגוגל בחרה לאמץ עבור המחשב הקוונטי שלה. פרופ' עופר פירסטנברג, המדען הראשי של החברה: "המערכות הקיימות קטנות מדי כדי לממש את ההבטחה של מחשוב קוונטי, ושיפורים מדורגים לא יסגרו את הפער"
חברת הסטארט-אפ Q-Factor פעלה עד היום מתחת לרדאר, אך עוררה עניין רב בתעשייה בגלל "הייחוס" האקדמי שלה. החברה, שמפתחת מחשב קוונטי מלא בטכנולוגיה של אטומים קרים, הוקמה על ידי ארבעה פיזיקאים ממכון ויצמן ומהטכניון שעומדים בראש המעבדות המובילות ביותר בתחום. כעת החברה נחשפת עם גיוס סיד גדול של 24 מיליון דולר שהושלם חודשים ספורים לאחר הקמתה.
את הסבב הובילו הקרנות NFX ו-TPY Capital, בהשתתפות Intel Capital, Korea Investment Partners, Deep33 ו-Matias Ventures, לצד מענק מרשות החדשנות. גם חברות מסחור הידע של הטכניון ומכון ויצמן הן מבעלי המניות בחברה, שהוקמה לצורך יישום מסחרי של עשרות שנות מחקר בסיסי בפיזיקה אטומית שבוצע במעבדות האקדמיה הישראלית.
החברה הוקמה השנה על ידי פרופ' ניר דודזון, מומחה עולמי לאטומים בקירור עמוק עם 280 פרסומים מדעיים, לשעבר דיקן הפקולטה לפיזיקה במכון ויצמן למדע; פרופ' עופר פירסטנברג ממכון ויצמן, מומחה לאופטיקה קוונטית ואטומי רידברג, לשעבר באוניברסיטאות הרווארד ו-MIT; פרופ' יואב שגיא מהטכניון, מהחוקרים המובילים בעולם בתחום מניפולציה של אטומים ניטרליים, לשעבר ב-JILA ובאוניברסיטת קולורדו; וד"ר גיא רז, פיזיקאי בעל ניסיון של כ-20 שנה ביזמות ובהובלה טכנולוגית במספר סטארט-אפי דיפטק.
Q-Factor היא פרויקט שאפתני שהוקם במטרה לבנות מחשב קוונטי מא' עד ת' בטכנולוגיה של אטומים בקירור. מדובר בשיטה החדשנית ביותר לבניית מחשב קוונטי לעומת הטכנולוגיות הוותיקות יותר של של יונים לכודים או פוטונים. כיום עוד לא ברור איזו מהשיטות תהיה השיטה המנצחת וגם אם תהיה רק אחת כזאת, אבל מדעני הקוונטים מעריכים שתהיה מנצחת בולטת שתכריע לכיוון שלה, כל אחד בטוח שזה יהיה הכיוון שהוא מכתיב. במקרה של Q-Factor, האמונה בעתיד האטומי קיבלה באחרונה חיזוק משמעותי מכיוונה של גוגל, שהחליטה לאמץ את הטכנולוגיה הזו למחשב הקוונטי שלה.
המחסום העיקרי במחשוב הקוונטי כיום הוא כמות קטנה יחסית של קיוביטים (יחידות המידע בתחום לעומת הביטים המוכרים מהמחשוב המסורתי) שמצליחים להיות יציבים ולספק תוצאות עקביות נטולות שגיאות. שיטת האטומים בקירור מנסה להתמודד עם בעיה זו בהתבסס על היותם ניטרליים ויציבים יחסית. הדבר אמור לאפשר למחשבים שייבנו על בסיסם לעבור לאלפי קיוביטים ואולי אפילו למיליונים, מה שיכניס את המחשבים הקוונטים לשימוש מסחרי. הצוות של Q-Factor בחן לעומק את מגבלות הדור הנוכחי של מחשבים קוונטיים מבוססי מערכי אטומים ניטרליים, זיהה את צווארי הבקבוק הארכיטקטוניים שמונעים צמיחה מעבר לאלפי קיוביטים, ופיתח גישה חדשה שמטרתה לאפשר מעבר ליותר ממיליון קיוביטים.
"תחום המחשוב הקוונטי זקוק כיום למהפכה ולא להתקדמות הדרגתית", אמר פרופ' עופר פירסטנברג, מייסד-שותף והמדען הראשי של Q-Factor. "המערכות הקיימות קטנות מדי כדי לממש את ההבטחה של מחשוב קוונטי, ושיפורים מדורגים לא יסגרו את הפער. פיתחנו ארכיטקטורה שמיועדת לסקיילביליות רציפה, שיכולה להוביל מערכות מבוססות אטומים ניטרליים מאלפי קיוביטים למיליונים ואף מעבר לכך".
