סגור
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' טקס הארכת כהונת הנגיד 18.12.23
שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. רוצה ליהנות משני העולמות (צילום: שלו שלום)

פרשנות
סמוטריץ' לא מנהל תקציב אלא מאבק הישרדות

האופטימיות לשינוי שחל בשר האוצר מוקדמת: התוכנית לתקציב 2024 משמרת את סדר העדיפויות הקלוקל שנועד לשמר את הקואליציה בלבד

התוכנית הכלכלית ששר האוצר מציג בשבוע האחרון במסגרת הרוד שואו שהוא עורך לקראת הנחת תקציב 2024 על שולחן הממשלה הצליחה לטעת אופטימיות מסוימת בקרב פקידי האוצר, שאחרי שנה בתפקיד בצלאל סמוטריץ' סוף סוף נכון לקחת על עצמו את תפקיד המבוגר האחראי. ניסיון העבר הקרוב מלמד שהאופטימיות הזו מוקדמת מאוד וסביר שמה שהיה הוא שיהיה גם הפעם — סמוטריץ' לא מנהל תקציב כלכלי אלא תקציב פוליטי.
אחד מסעיפי התוכנית של סמוטריץ' מדבר על קיצוץ של 3 מיליארד שקל מתוך 8 מיליארד שקל בכספים הקואליציוניים. מהם אותם 3 מיליארד שקל שיקוצצו? מאילו סעיפים הם ייגרעו? למה רק 3 מיליארד? ולמה מיועדים 5 המיליארדים הנוספים? לתשובות נידרש להמתין עד להצגת תקציב ההתאמות המלא שיציג סמוטריץ' בפני שרי הממשלה. אבל בהתחשב באירועים סביב התיקון לתקציב 2023, אנחנו יכולים להעריך שגם הקיצוץ הזה יהיה בסוף קטן בהרבה.
סמוטריץ' עצמו עמד והתחייב ש־70% מהכספים הקואליציוניים של 2023 יוסטו לטובת צורכי המלחמה. אחר כך נוספה למספר הזה כוכבית והודגש שזה רק מתוך הכספים הפנויים והמספר הנכון הוא 1.6 מיליארד שקל וככל שנקפו הימים בין הצגת תוכנית הקיצוצים לאישורה בכנסת, סכום זה קטן בכמחצית לכ־800 מיליון שקל בלבד. אז אם זו המשוואה שמצפה לנו גם בתקציב ההתאמות של 2024, במקרה הטוב במקום 8 מיליארד שקל של כספים קואליציוניים, הממשלה תעביר רק 6.5 מיליארד שקל — סכום חסר תקדים בכל מובן ובמיוחד בתקופה שבה הגירעון מאיים לזנק ל־6% מהתוצר וכששר האוצר מפזר עוד ועוד הבטחות לכספים. 6.5 מיליארד שקל שכל תכליתם, כמו זו של משרדי הממשלה המיותרים שממשיכים לבזבז כספי ציבור, הוא שימור קואליציית הליבה הפסולה של נתניהו על 64 חבריה.
בצד השני אין לשר האוצר בעיה להפר הבטחה של ראש הממשלה ושלו לתת נקודות זיכוי להורים לילדים בגילאי 0 עד 3, הבטחה שגם היא שונמכה מ"חינוך חינם" לנקודות זכות שיעשו חצי מהעבודה. חוסר הנכונות של סמוטריץ' לבטל באופן מוחלט את כספי השוחד הפוליטי מאשרר שוב את סדר העדיפויות הלקוי של הממשלה. כן מלחמה, לא מלחמה - השרידות הפוליטית של ראש הממשלה חשובה יותר.
לצד הצעדים הכלכליים, בהם גם קיצוץ רוחבי של משרדי הממשלה, ביטול הפטור ממע"מ לתיירים ומס על שירותים דיגיטליים, הפציע סמוטריץ' עם העלאת מסים אמיתית ורוחבית. לא רק ביטול פטורים וסבסודי מס כמו הבלו על הדלק והפחם, אלא העלאה של המע"מ שעומד היום על 17% באחוז שלם. עם כוכבית קטנה: ההעלאה תתבצע רק בשנת 2025.
העלאת המע"מ היא אף פעם לא צעד נוח לשרי אוצר ולכן הם גם נמנעים מלהציע אותו (גם בקורונה הצעה כזו עלתה וירדה מהר מאוד). העלאת המע"מ פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות ואף אחד לא רוצה להיות חתום עליה, בטח לא בזמן מלחמה ומשבר כלכלי. לקופת המדינה הצעד הזה פשוט מתבקש. 7 מיליארד שקל בשנה שיסייעו להפחית את עומק הגירעון. העלאת המע"מ גם תשדר לסוכנויות הדירוג שהממשלה מבינה את חומרת המצב ולפיכך אין צורך בהורדת דירוג האשראי כרגע. גם בנק ישראל תומך בתוכנית, עוד חיזוק שסמוטריץ' זקוק לו בימים אלה.
אבל סמוטריץ' שרוצה ליהנות משני העולמות — לא לפגוע בעניים מחד ולא לפגוע בדירוג האשראי של ישראל מנגד — מצא פתרון יצירתי: הממשלה לא תחוקק חוק להעלאת המע"מ אבל תתחייב בהחלטה להעלות אותו בעוד שנה. ומה עד אז? אם להשאיל ממשנתו הכלכלית של שר האוצר, עד אז "בעזרת השם" יהיה בסדר.
או שפתאום ייכנס איזה סכום כסף חסר תקדים שיקטין את הגירעון ויאפשר לממשלה לסגת מהעלאת המע"מ או שבכלל בלשכת שר האוצר יישב אדם אחר שיצטרך לממש את ההתחייבות, כי מי יודע כמה זמן ממשלת נתניהו תאריך ימים. איך שלא תסובבו את זה, סמוטריץ' לא חייב לממש את ההתחייבות שלו, ואם זה יספק את חברות הדירוג, סמוטריץ' יהפוך לקוסם.
שר האוצר בונה לא מעט בתוכנית שלו על הכנסת כסף גדול ממלחמה בהון השחור. כ־2 מיליארד שקל לפי ההערכות שמגיעות מסביבתו. אבל עוד לפני שהוא עושה צעד אחד בכיוון, נכונה לו מלחמה לא קטנה בממשלה על כל צעד שיבקש לעשות בתחום זה.
מלחמה בהון השחור זו לא סיסמה חדשה, אלא תוכנית שפקידי האוצר מבקשים לקדם כבר שנים עם הצלחה חלקית דרך חוק המזומן. מי שהתייצב כאופוזיציה ברורה למהלכים עמוקים יותר נגד העמקת הגבייה של הון שחור הוא לא אחר מח"כ משה גפני, אז כמו היום יו"ר ועדת הכספים. האינטרס שעליו שומר גפני מכל משמר הוא של המגזר החרדי שהוא שלוחו בכנסת.
המגזר החרדי אומנם לא עומד לבדו ברשימת "מעלימי המס", אך אי אפשר להתעלם מכך שהשימוש במזומן נפוץ מאוד במגזר החרדי והחרפת הצעדים בתחום צפויה לפגוע בראש ובראשונה בעסקני העדה החרדית וכן בחצרות הגדולות - שכבר בעבר נמתחה ביקורת מטעם מבקר המדינה יוסף שפירא על כך שרשות המסים מעלימה מהן עין.
פקידי האוצר כבר יודעים עם מי יש להם עסק — בסופו של דבר כל חקיקה או תיקון כזה יצטרכו לעבור בוועדה של גפני - ולכן הם לא ממהרים לאמץ את האופטימיות של סמוטריץ' בגבייה במסלול זה. ופה יעמוד שר האוצר שוב מול המבחן — טובת הכלכלה או שרידות הקואליציה. והבחירה שלו גם הפעם תהיה קלה. ושגויה.