סגור
אליהו רביבו חבר כנסת מהליכוד
חבר הכנסת אליהו רביבו (צילום: דוברות הכנסת)

מורדים לרגע: חברי הליכוד בוועדת הכספים התקפלו ויצביעו בעד הגדלת הגירעון

ח"כ אליהו רביבו מהליכוד, המשמש כמרכז הקואליציה בוועדת הכספים, אמר לאחר השגת הפשרה: "אני מחוייב לקואליציה ומחוייב לבקשת הליכוד ונתניהו". ועדת הכספים צפויה לאשר בהמשך היום את הגדלת הגירעון השנה ל-3.75% מהתוצר

חברי הכנסת של הליכוד הודיעו בצהריים שיתמכו בהצעת החוק להגדלת יעד הגירעון. זאת לאחר שבפגישה שהתקיימה בלשכתו של יו"ר ועדת הכספים משה גפני בהשתתפות הח"כים אליהו רביבו (ליכוד) מרכז הקואליציה בוועדה ונציגי האוצר הוסכם שהאחרונים ישלבו את הח"כים בהתייצויות לקראת גיבוש הצעת התקציב לשנת 2024. לפיכך, אחר הצהריים צפויה ועדת הכספים לאשר את החוק להגדלת הגרעון בתקציב השנה ל-3.75% מהתוצר.
ח"כ רביבו אמר לאחר השגת הפשרה כי "אני חייב להגיד למשרד האוצר 'כשלתם בשמירה על הקופה הציבורית'. ואני לא היחיד שמרגיש כך שאתם פשוט פועלים במחשכים, מורחים את הוועדה ופועלים בניגוד לעמדה המקצועית המתבקשת. אני מחוייב לקואליציה ואני מחוייב לבקשת הליכוד ונתניהו. להגדיל את יעד הגרעון עד אין סוף זה לא ערכי הליכוד ולא ערכים שלי".
רביבו הוסיף כי " לאור לוחות הזמנים ולאור גודל השעה אני עושה את החשבון עם עצמי ועם חבריי. כל הדגשים שלנו יובאו לידי ביטוי לקראת הדיונים בתקציב 2024. לא נאפשר להיות חלק מתקציב שאינו מרוסן, שלא לקח בחשבון מענה הוליסטי של מגוון רחב של אפשרויות. יחד עם זאת נצביע בעד".
גפני השיב לרביבו כי "נקיים דיון נפרד על תקציב 2024 ונשב עם משרד האוצר". ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) השיב מצידו לרביבו "אז אתה תצביע בעד כל השחיתות הזו".
מוקדם יותר הבוקר עיכב ח"כ רביבו, המשמש כמרכז הקואליציה בוועדת הכספים את ההצבעה בוועדה על הצעת החוק להגדלת יעד הגירעון ל-3.7% מהתוצר בתקציב המדינה לשנת 2023.
הוועדה הייתה אמורה להתחיל בהצבעות על ההסתייגויות וסעיפי החוק, אך בבוקר לא היה רוב לקואליציה בוועדה. על ח"כ רביבו כמרכז הקואליציה מוטל הנטל לגייס רוב בעד הצעות הממשלה - מה שלא קרה במקרה זה.
לדברי רביבו: "האוצר לא הראה לנו איפה קיצצו כספים והאם ניתן היה לקצץ יותר (גם בקואליציוני אך לא רק, לא הראו תהליכי עומק בפעילויות שלא חיוניות למצב החירום). לא יהיה גרעון של 3.7%. מישהו חושב שנצליח לדלות מדף סתום (ששלח האוצר) את הנתונים".
ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) אמר לרביבו כי היה עליו לשוחח על זה עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עוד לפני הדיון וההצבעות.
גם ח"כ אלי דלל (הליכוד) הביע התנגדות לחוק ואמר "ביקשתי אתמול לקבל רשימה ממה הגרעון נובע ומה רוצים להגדילו ל-3.7% ולא ל-4%. ביקשנו שהאוצר יביא רשימה שבה יסביר כיצד נגיע ל-3.7%, מאחר שלא קיבלנו רשימה כזו אני לא יכול להצביע. אני רוצה לראות מספרים ונתונים".
סגן הממונה על התקציבים באוצר איתי טמקין אמר כי "מובאות כאן בקשות ל-2 הגדלות בתקציב הקרוב: האחת הגדלה ביטחונית של 17 מיליארד שקל, להוצאה האזרחית- 9 מיליארד שקל. הצענו שלל הצעות שהיו מאפשרות להגיש חבילה מאוזנת שמממנת את כל ה-9 מיליארד השקלים. החבילה כללה ביצוע התאמות ב-2024 וב-2023. אפשר להתווכח על החלטת שר האוצר והיא סבירה, להביא לחוד לדיון לשתי שנות תקציב נפרדות. גם ל-2023 שבנו שניתן להציג צעדים נרחבים יותר (כלומר קיצוץ גבוה יותר) חשבנו שניתן לקצץ 3-4 מיליארד שקל השנה מעבר למה שהוחלט. הממשלה החליטה לקיים דיון נפרד לשנת 2024 .
קודם לכן פרצה סערה בוועדה בין ח"כ נעמה לזימי (העבודה) לח"כ יצחק פינדרוס כשזו דרשה: "תתנצל בפני חיילים המילואים הגאים שאותם השווית לחמאס". פינדרוס קרא לה "שקרנית וצבועה".