סגור
משה גפני יו"ר ועדת הכספים ויו"ר יהדות התורה
משה גפני יו"ר ועדת הכספים (צילום: עמית שאבי)

הכספים למינהלת תקומה תקועים בפוליטיקה הקטנה של משה גפני

יו"ר ועדת הכספים שיחק אתמול תפקיד ראשי במחזה אבסורד חדש שנועד לשמר את הכספים הקואליציוניים. הוועדה אישרה 470 מיליון שקל למינהלת תקומה, ואז התברר שתרגיל של גפני תוקע את הכסף

הוויכוח על השימוש בכספים הקואליציוניים לטובת מימון הוצאות המלחמה נמשך והעברות הכספים החיוניות לשיקום העורף מתעכבות. בתום דיון סוער אתמול בוועדת הכספים אושרה העברה של 470 מיליון שקל לצד אישור 16 תקנים לטובת פעילותה של מינהלת תקומה לשיקום העורף. זאת מתוך תקציב כולל של 900 מיליון שקל שהובטח לה. אבל למרבה האבסורד, המינהלת לא יכולה לעשות כל שימוש בכסף וזאת מאחר שהוועדה טרם אישרה פנייה קודמת למימון הקמת המינהלת.
אתמול משך משרד האוצר את הפנייה למימון הקמת המינהלת, בעלות של 100 מיליון שקל, מסיבה קפקאית במיוחד – דרישה של יו"ר ועדת הכספים לפצל את הסעיף מתוך הבקשה שכללה בנוסף לו גם כספי סיוע לרשויות בעוטף עזה בהיקף של 174 מיליון שקל. זאת מאחר שחלק מהמקור התקציבי לשני הסעיפים הללו – 114 מיליון שקל – הוא בכספים קואליציוניים שיועדו בין היתר לחינוך חרדי, כולל תשלום לגננות, דבר שגפני מתנגד לו נחרצות. יתר המקורות לסעיף: 9.4 מיליון שקל ממשרד ראש הממשלה ועוד 150 מיליון שקל שמקורם בתקציב לגופים בינלאומיים ושיתוף סקטור פרטי.
בעקבות הדרישה של גפני נאלץ נציג משרד האוצר להודיע לוועדה על משיכת הפנייה כולה לצורך הגשת פנייה חדשה ונפרדת שבה רק המימון להקמת מינהלת תקומה. התוצאה: עיכוב מיותר ובלתי הכרחי בהקמת המינהלת שבשבועות האחרונים כבר פועלת לאיתור פתרונות לתושבים שנאלצו להתפנות מבתיהם.
מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים, ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד), זעם אתמול על החלטת גפני. "הפנייה הזו להעברת 274 מיליון שקל תקועה בוועדת הכספים כיוון שמקור הכספים הוא בין היתר בכספים הקואליציוניים", אמר בליאק בוועדה. "התוצאה היא שישראל נמצאת במלחמה 40 ימים ו־744 מיליון שקל לשיקום ישובי העוטף תקועים בגלל משחקים פוליטיים".
גפני השיב לו: "אני לא מעכב כלום. משרד האוצר מבקשים למשוך את הפנייה הזו, והם הודיעו כעת שהם משכו אותה", תוך שהוא מתעלם מהעובדה שהוא עצמו ביקש לפצל את הבקשה וגרם לעיכוב הטכני.
אלו לא הכספים היחידים שתקועים כתוצאה מהניסיון של גפני ושל שר האוצר סמוטריץ' לשמור על הכספים הקואליציוניים בניגוד להמלצות גורמי המקצוע וכן בנק ישראל שהוציא אתמול דו"ח בעניין. ועדת הכספים לא הצליחה לאשר אתמול גם העברה של 1.078 מיליארד שקל שיועדו לפינוי האוכלוסיה בעקבות המלחמה. הפנייה הוגשה לוועדה לפני כשבועיים, אבל נמשכה בחזרה בהוראתו של סמוטריץ' מאחר שחלק מהכספים שאותם ייעד אגף התקציבים להסיט לטובת הוצאה זו, מקורם בכספים הקואליציוניים. בשבוע שעבר טען גפני כי סמוטריץ' הורה להם לא לדון בבקשה, אך לאחר מכן תיקן את עצמו בעקבות לחץ מכיוונו של שר האוצר. סמוטריץ' עצמו הציג את תוכניתו הכלכלית למימון הוצאות המלחמה ביום חמישי בלילה ובמסגרתה הסכים לקצץ 70% בלבד מהכספים הקואליציוניים ל־2023 – כ־1.6 מיליארד שקל – מבלי לפרט מאילו סעיפים יבוצע הקיצוץ.
לעומת הקושי בהעברת כספים למטרות אזרחיות, ועדת הכספים אישרה העברת 2 מיליארד שקלים למשרד הביטחון, עבור הוצאות ופרויקטים ביטחוניים שונים, כאשר לנוכח החיסיון הפירוט לגביהם יינתן בוועדה לתקציב הביטחון המשותפת לחוץ וביטחון וכספים.
לצד זאת, ל"כלכליסט" נודע, כי שר האוצר יגיש בקרוב לאישור הכנסת חוק תקציב חדש לשנת 2023, חרף העובדה שזו מסתיימת בעוד מספר שבועות. התקציב החדש יכלול את סדרי העדיפויות החדשים של הממשלה בעקבות המלחמה. התקציב החדש יוגש בתחילת דצמבר 2023 לאישור הממשלה, ואחר כך יעבור במהירות בקריאה הראשונה בכנסת. לאחר מכן ידון בוועדת הכספים, ויוחזר למליאה להצבעה בקריאה השנייה והשלישית. בתחילה הועלתה הצעה שיבוצעו שינויים תקציביים בתוך מסגרת התקציב ל־2023 שאושר במאי האחרון בכנסת. מיד לאחריו יגובש תקציב חדש גם ל־2024 חרף העובדה שגם הוא אושר במסגרת התקציב הדו שנתי.
בנוסף אישרה ועדת הכספים שורה של העברות תקציביות ובהן כ־57 מיליון שקל למשרד החוץ, כ־35 מיליון שקל מתוכם מיועדים עבור פעולות משרד החוץ בהתאם לביצוע בפועל, ומימוש התחייבויות עבר לפעילות מדינית ודיפלומטית, לרבות פעילות הסברתית בנציגויות המשרד בעולם, פעילות ברשתות החברתיות ובמדיה הדיגיטלית ומיתוג ישראל, הפקת סרטוני הסברה, כנסים ותערוכות בינלאומיות לחשיפת התרבות וההסברה הישראלית. פעילות בתחום סיוע חוץ ושיתופי פעולה עם מדינות בנושא סיוע במדינות מתפתחות.
גפני שאל האם בעקבות הפרסומים על הפסקת פעילות ההסברה בחו"ל נוכח היעדר תקציב ייתן תקציב זה מענה לצורך וההסברה תחודש. נציגי הממשלה והמשרד לא נתנו תשובה ברורה לכך. גפני ביקש כי בתוך ארבעה ימים תוצג לוועדה תוכנית ההסברה של המשרד בחו"ל וצרכיה.
עוד אושר תקצוב של כ־242 מיליון שקל לביצוע שינויים פנימיים בתקציב הרשות לזכויות ניצולי שואה עבור תגמולים חודשיים לניצולי שואה, ועבור טיפול בניצולי שואה סיעודיים. עוד אישרה הוועדה העברת עודף תקציבי של 214 מיליון שקל בתקציב משרד רה"מ משנת 2022 לשנת 2023. בדיון התברר כי חלק מהעודף התקציבי נוצר עקב הקפאתו בשנת 2022, בה כיהן יאיר לפיד כרה"מ, של פרויקט שיפוץ מעון רה"מ ברחוב בלפור. נציגת משרד רה"מ הודיעה כי בתקציב משרד רה"מ ל־2022 הושג עודף תקציבי של 30 מיליון שקל עקב החלטה שהתקבלה אשתקד על הקפאת השיפוץ. בקרוב יגיש משרד רה"מ פנייה לועדת הכספים להסיט תקציבים מעודפי התקציב של המשרד ומפעולות נוספות לצורכי הלחימה והשיקום.
בתוך כך הוועדה גם אישרה רשימה של 118 מוסדות שמי שיתרום להם יוכל לקבל זיכוי מס של 35% מגובה התרומה. בין העמותות – "אחים לנשק".
מינהלת תקומה, שעל הקמתה החליטה הממשלה ב־19 באוקטובר, העבירה כבר לכל אחד מ־45 היישובים שתחת אחריותה 2 מיליון שקל לצרכים דחופים לפי שיקול דעתם. למשל קיבוצים שתושביהם מבקשים להתנייד בין הבית למלון שוקלים להשתמש בחלק מהכסף לשכירת רכבים, אחרים יכולים להשתמש בכסף להשלמת חוסרים שמתגלים כאשר עוזבים בית בבהילות.
נוסף לכך, המינהלת החלה כבר להתקדם בתוכנית העבודה שלה לשלב השני, שבו מציעים לתושבים פתרונות זמניים למגורים ועבודה עד שיוכלו לשוב לביתם. כעת מאתרים עבורם מקומות מגורים. כך למשל אמורה המינהלת לשכור מכספה בניינים בתל אביב וכרמי גת לתושבי רעים וניר עוז.
במקביל אמורות להתחיל עבודות לשיקום תשתיות ולתכנון ושיקום הישובים שנפגעו במתקפה. למשל בתקציב שהמינהלת אמורה לקבל מהממשלה היא מתכננת כבר עתה להזמין מבני קבע שאפשר לבנות תוך כשלושה חודשים, לממן תכנון של אתרי מגורים זמניים, ולבצע סקרים הנדסיים בשטח. אלא שהצרכים הפוליטיים של הממשלה הזו מכתיבים קצב אחר לגמרי, מבחינתה הקיבוצניקים יכולים להזדקן בבתי המלון.