אפילו יותר ממהפכת הסייבר: כך הופכת ישראל למעצמת הדיפנס-טק של העולם
מהטראומה של 7 באוקטובר צומחת מהפכה טכנולוגית-ביטחונית שמשנה לא רק את שדה הקרב – אלא גם את הכלכלה הישראלית. ישראל צפויה לראות בשנים הקרובות אקזיטים בהיקף של מאות מיליארדי דולרים בדיפנס-טק – שיערערו תעשיות ביטחוניות ותיקות וישנו את מפת הביטחון העולמית
כולנו יודעים שישראל היא אחת ממעצמות הסייבר המרשימות בעולם. במשך עשורים, יחידות העילית של צה״ל הצמיחו כמה מהמהנדסים וההאקרים הטובים בעולם. יותר מ-500 חברות סייבר הוקמו על ידי ישראלים, וייצרו אקזיטים בהיקף של קרוב ל־100 מיליארד דולר רק בחמש השנים האחרונות.
עבור רוב המדינות, חדשנות היא תנאי לכלכלה חזקה, למסחר גלובלי ולשמירה על יתרון תחרותי. בישראל, הסיפור מורכב יותר. כאן מבינים שחדשנות אינה רק מנוע צמיחה – אלא תנאי לקיום. הביטחון הלאומי והריבונות תלויים בה. החדשנות טבועה עמוק בתרבות הישראלית: נטילת סיכונים, ניסוי וטעייה מהירים, וחוסן מנטלי יוצא דופן.
ב-7 באוקטובר 2023 הציבור הישראלי למד מחדש אמת כואבת: הביטחון לעולם אינו מובן מאליו. שאננות ואמון יתר במערכות ובטכנולוגיות קיימות התבררו כטעות קשה. מאז אותו יום, ישראל נלחמת לתקן את הכשל הזה.
בשנתיים האחרונות אנו עדים לזרימה חסרת תקדים של כישרון, טכנולוגיה והון לפתרון בעיות ביטחוניות – הרבה מעבר לעולם הסייבר. היום ברור לישראלים שהביטחון שלהם תלוי קודם כול בהם עצמם. והאיום אינו קיים רק בשדה הקרב; הוא נוכח גם בקהילות יהודיות ברחבי העולם ובמרחב הדיגיטלי.
מאז מתקפת 7 באוקטובר קמו בארץ מאות סטארטאפים ביטחוניים. חיילים ומילואימניקים מזהים פערים ביכולות מבצעיות ובטכנולוגיות צבאיות – ויותר ויותר יזמים עוזבים קריירות מבטיחות כדי להצטרף למאמץ ולהקים חברות חדשות. זו אינה רק תגובה לאירועי 7.10 ולאיום הביטחוני הברור, אלא תופעה חברתית רחבה יותר: חיילים חוזרים מעזה, מילואימניקים עוברים מסוריה ללבנון – והניסיון משדה הקרב זורם כמעט מיד אל האקוסיסטם הטכנולוגי.
אבל לא מדובר רק בחיילים שהופכים ליזמים. מתרחש כאן משהו ייחודי נוסף: חיילים הופכים גם למשקיעים. אלה אינם משקיעים רגילים. הם יודעים לזהות ביקוש מבצעי אמיתי, להפוך לקחים מהשטח לתזות השקעה, ובעיקר – להבין לעומק כל יזם שנכנס לחדר. השאלה כבר אינה "באיזו יחידה שירתת?", אלא "על איזה פרויקט עבדת ועם איזה מפקד?". קרנות שבהן משקיעים קצינים בכירים במילואים מחזיקות בהבנה מיידית של הניסיון והיכולות של כל חייל-יזם.
השילוב בין ידע מבצעי ממקור ראשון להון יוצר מחזור חדש ואפקטיבי במיוחד של חדשנות. זהו שלב חדש בסיפור החדשנות הישראלי: שלב שבו מי שמבין לעומק את אתגרי הביטחון הוא גם זה שמעצב את הכלים, המערכות והאסטרטגיות שמגדירים לא רק את הלחימה המודרנית – אלא את הלחימה העתידית.
אנו עדים כעת לבום חדשנות שעשוי לעלות בהיקפו אפילו על מהפכת הסייבר. ישראל צפויה לראות בשנים הקרובות אקזיטים בהיקף של מאות מיליארדי דולרים בדיפנס-טק – שיערערו תעשיות ביטחוניות ותיקות וישנו את מפת הביטחון העולמית. בארה״ב כבר ראינו את זה קורה עם החברות פלנטיר ואנדוריל, בזמן קצר יחסית.
מהפכת הסייבר סייעה להפוך את ישראל לאומת סטארט-אפ עם זרימת הון זר, יצוא ורכישות בהיקפים עצומים. אך הדיפנס-טק יעשה משהו נוסף: בשנים הקרובות טכנולוגיות דו־שימושיות – ביטחוניות ואזרחיות – יהפכו למנוע צמיחה מרכזי של הכלכלה הישראלית. אלה טכנולוגיות שמחזקות מוכנות צבאית, ובמקביל מספקות פתרונות מסחריים לשווקים גלובליים.
כך למשל, טכנולוגיות הליבה של פלנטיר, שנולדו במאבק בטרור, משמשות כיום ארגונים בתחומים כמו בריאות ותחבורה. מערכות האוטונומיה של אנדוריל מגינות על גבולות ארה״ב וגם מסייעות בזיהוי מוקדם של שריפות יער. בישראל, חברות כמו LimitlessCNC משפרות תעשיות ייצור ברחבי העולם, ו־Particle מפתחת טכנולוגיות שמייעלות טיפולי הקרנות לחולי סרטן.
מעבר לחשיבות האסטרטגית, גל הדיפנס-טק מגלם הזדמנות כלכלית אדירה. טכנולוגיות דו־שימושיות ייצרו הכנסות ואקזיטים בהיקף של מאות מיליארדי דולרים בעשור הקרוב, ייצרו משרות איכותיות, ימשכו השקעות זרות – ויחזקו את מעמדה של ישראל כמעצמת חדשנות עולמית. בפועל, הביטחון הלאומי הופך לאחד ממנועי הצמיחה הכלכליים המשמעותיים ביותר של ישראל.
איץ אפלבאום הוא יו"ר קרן ההשקעות קינטיקה
