סגור
מגזין נדלן מרץ 2023 אמיר ירון נגיד בנק ישראל
אמיר ירון נגיד בנק ישראל (צילום: יובל חן)

פרשנות
בהשפעת רוחות המלחמה: בנק ישראל צפוי להוריד את הריבית ב־0.5%

בבנק המרכזי כבר מגבשים תרחישים אפשריים להשלכות הכלכליות של המלחמה. לפי התרחיש הלא מאוד פסימי, המשק הישראלי יסבול מאובדן תוצר של 20 מיליארד שקל

בבנק ישראל ובמשרד האוצר כבר החלו לגבש תרחישים ותחזיות הקשורים לאובדן תוצר של המשק הישראלי, היקף הגירעון והחוב הצפויים, וכן המשך תכנון המדיניות הכלכלית הצפויה בעקבות המלחמה. הקושי הגדול נעוץ באי־הוודאות של התרחיש עצמו. כלומר לא באוצר ולא בבנק ישראל יודעים כמה זמן תימשך הלחימה, האם מדובר בזירה דרומית בלבד או שהעימות יתפתח לרב־זירתי גם בצפון. בבנק ישראל מסבירים שמדובר בשני תרחישים שונים לחלוטין, עם השלכות אחרות.
בבנק ישראל ובמשרד האוצר מוטרדים מכמות התחזיות הקיצוניות – וחלקן מופרכות – שנזרקו לחלל האוויר, ולכן התחילו לגבש במהרה תרחישים משלהם. תרחיש הבסיס של בנק ישראל מביא בחשבון מלחמה שנמשכת בין חודש לחצי שנה, רק בדרום ובעצימות גבוהה.
בהינתן תרחיש זה, לפי בנק ישראל, הפגיעה במשק צפויה להיות דומה לזו שראינו במלחמת לבנון השנייה, עם הבדל אחד משמעותי — והוא סדרי גודל של אנשי המילואים שגויסו. בין 300 אלף ל־340 אלף חיילי מילואים. גיוס זה משפיע מאוד על התרחיש ועל התחזיות מאחר שהוא משפיע על פתיחת בתי הספר ועסקים רבים. התרחיש גם כולל הנחה שבשלב זה הממשלה נותנת קרדיט מוחלט למערכת הביטחון, והיא תספק לה את כל המימון שיידרש להשלמת המשימה הצבאית. על כן רוב המימון יופנה לביטחון, למרות צרכים תקציביים כבדים גם בכל הקשור לשיקום עוטף עזה.
לבנק ישראל כבר ברור שלמלחמה יהיו השלכות מרחיקות לכת, לרבות הגדלה פרמננטית של תקציב הביטחון. בנוגע לסוגיית הפיצוי — היא אינה צפויה להשתקף בתקציב, שכן הכספים יוצאים ברובם מקרן הפיצויים של רשות המסים. בהינתן תרחיש הבסיס, לפי בנק ישראל, הפגיעה המשמעותית במשק תתרכז ברבעון האחרון של 2023. כך, ברבעון האחרון של השנה תירשם צמיחה שלילית. ההערכה היא שמדובר בירידה של התמ"ג, ולא רק בבלימת הצמיחה.
ההערכה של בנק ישראל היא שבסך הכל הירידה בתוצר המקומי הגולמי תעמוד על כ־20 מיליארד שקל, שזה כ־1% מהתוצר, על בסיס הערכת תוצר של 1.9 טריליון שקל ב־2023. אובדן התוצר יתרחש על רקע ירידה דרמטית בפעילות הכלכלית ועל רקע סנטימנט כלכלי שלילי, שיבוא לידי ביטוי בעיקר בירידה בצריכה הפרטית, המנוע המרכזי של המשק.
בבנק העריכו אתמול שיש חשיבות עליונה להביא מסר מאוד ברור לשווקים, מכיוון שבניגוד לקורונה, שהיתה אירוע גלובלי, כל העיניים כעת נשואות לישראל: העולם מצפה מישראל להתנהגות אחראית, כשהציפייה היא בעיקר שלא כל התוספת תקציבית תגיע מהגדלת הגירעון.
האומדן הראשון של ההוצאה התקציבית המיוחדת לשיקום ופיצוי הוא 10 מיליארד שקל, כאשר על פני השנים 2026-2024 יש להוסיף על הגירעון הצפוי 0.7-0.3 נקודות אחוז תוצר בכל שנה. כך, למשל, אם בשנה מסוימת הגירעון הצפוי היה 2.25%, אז המצב הביטחוני יוביל אותו ל־3%-2.55% מהתוצר מדי שנה. כל זאת עשוי להביא לגידול ביחס חוב־תוצר מ־59% מהתמ"ג ל־64%.
להערכת בנק ישראל, הממשלה לא תצליח לממן את כל ההוצאה התקציבית באמצעות הגדלת הגירעון והחוב, אלא תצטרך להסיט משאבים. ישנם כ־9 מיליארד שקל של הוצאות תקציביות לכספים הקואליציוניים, למשל, שחלק גדול מהן אינן תומכות בצמיחה. סכום זה מאוד דומה לסכום שבו נקב בנק ישראל — 10 מיליארד שקל — כך שאם הממשלה תסיט את אותם כספים, מדינת ישראל מסוגלת לצאת מהמלחמה ללא צלקת פיסקאלית.
לנוכח הדברים האלו מתחזקת ההערכה שכבר ביום שני הקרוב בנק ישראל יפחית את הריבית בחצי אחוז לפחות. בבנק המרכזי מסרבים כמובן להתייחס לכל הקשור למדיניות המוניטרית, אבל ההערכות הן שמדובר באירוע כמעט ודאי.
בנק ישראל כבר התערב בשוק המט"ח בשבוע שעבר, ובנוסף שחרר תוכנית מקיפה למערכת הבנקאית בימי מלחמה. התחזית כעת בשווקים ובקרב כלכלנים היא שבנק ישראל ישתמש גם בכלי הריבית ויקל את תנאי המימון במשק.
"לנוכח ההשפעה הכלכלית השלילית הניכרת של מלחמת 'חרבות ברזל' על המשק הישראלי, ותוך התייחסות לירידת המדד בחודש ספטמבר, צפוי שבנק ישראל יפחית את הריבית בקרוב בכ־50 נקודות בסיס (נ"ב)", הסביר ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי. לדבריו, "בהמשך צפויה הפחתה נוספת של עוד 25 נ"ב לרמה של 4%. תיתכן הפחתת ריבית במינון גדול יותר מאשר 75 נ"ב במצטבר, אך נראה שהפחתה בהיקף רב במידה ניכרת מאשר 75 נ"ב תחייב העלאת הריבית חזרה בשלב מאוחר יותר, ייתכן שאף מעל לרמתה הנוכחית. כל זאת בתלות בהמשך הלחימה ועוצמת ההשפעה על המשק", הוא סיכם.
יתר על כן, בתחילת השבוע היה שיעור התשואה במק"מ לשנה 4.84%. במהלך השבוע התגברו מאוד הציפיות להפחתת הריבית על ידי בנק ישראל ל־4%. בהתאם לכך, השוק התנפל בקניות על המק"מ אשר הבטיח אז תשואה לפדיון של 4.8% לעומת הריבית במשק שצפויה לרדת לרמה נמוכה יותר. כתוצאה מההתנפלות המחיר של המק"מ עלה, התשואה לפדיון ירדה ועכשיו היא מיושרת עם ציפיות השוק לריבית של כ־4%, שבאה לידי ביטוי בעוד מכשירים פיננסיים.