סגור
סופרמרקט שופרסל אקספרס
שופרסל אקספרס (צילום: יריב כץ)

פרשנות
הממשלה בורחת מאחריות: הציבור נשאר לבד מול גל ההתייקרויות

אוזלת ידה של הממשלה תורגש היטב בכיס הצרכנים, בשעה שקמעונאים וספקים גדולים מודים בפה מלא שאנחנו לפני גל התייקרויות. שר הכלכלה ברקת יכול לאיים, אבל כשממשלה גונזת את המלחמה בריכוזיות ובית המשפט העליון מקבל את הערעור של תנובה על מחיר הקוטג' – אלה איומי סרק

גל עליות המחירים הרחב שנרשם בחודשים האחרונים של 2022 הוביל להתייקרות סל הקניות ולירידה ריאלית בצריכה. אלא שהזינוק במחירים לא צפוי להיעצר ונראה כי הגורמים המרכזיים בענף הקמעונאות לא מתכוונים להמשיך להיאבק בספקים לצורך בלימת ההתייקרויות העתידיות. בשיחה עם “כלכליסט” לאחר פרסום הדו”חות הכספיים הבהיר אורי וטרמן, מנכ"ל שופרסל, כי אין בכוונתו להמשיך ולהיאבק בהעלאות מחירים: "בסוף האחריות ליוקר המחיה היא לא של שופרסל. אנחנו קמעונאים. ראיתם כמה אנחנו מרוויחים ברבעון האחרון ובשנה הבאה נרוויח יותר, אבל זה עדיין באחוזים בודדים. יש גופים שזה התפקיד שלהם. אנחנו העברנו מסר והמסר עבר. הסיפור של להוביל את האירוע מול הציבור נגמר".
כזכור, שופרסל סירבה בתוקף לאשר עליות מחירים שביקשו הספקים, ובתגובה לאלו שעמדו על דרישתם, חדלה הרשת, המהווה 20% משוק הקמעונאות המבורקד, להזמין מהם סחורה. עיקר הסכסוך התנהל מול יוניליוור, טרה ותנובה, שרק אחרי שהסכימו לשפר את תנאי הסחר שלהן, שופרסל חזרה להזמין מהן סחורה. העמדה של וטרמן באה לידי ביטוי גם בדברי היו"ר איציק אברכהן שהסביר את הנסיבות שהובילו את הרשת להתנגד לעליות המחירים: "היינו חייבים לייצר מחדש את המיצוב שלנו מול הספקים. זה היה נושא קריטי, אחרי שנה מאוד קשה. העניין השני היה יוקר המחיה. מה נעשה עכשיו, עם כל דרישה של כל ספק מפה קדימה? נשקול מחדש. המדיניות שלנו לא השתנתה".
הדברים של השניים מדאיגים, נוכח הצפי להמשך עליות מחירים על ידי גורמים מרכזיים בענף. בדו”חות לסיכום 2022 חשפה יבואנית המזון דיפלומט, שהעלתה מחירים לאחרונה, כי נוכח עליית מחירי המוצרים מספקיה והתייקרות התשומות שהחברה נושאת בהן בתקופת הדו”ח, האתגרים בהעלאת מחירי מוצריה, וכן נוכח הערכתה, כי חלק מספקיה מתכוון להמשיך בהעלאות המחירים בשנה הבאה, "החברה תיאלץ להעביר התייקרויות אלה ללקוחותיה שאם לא תהיה לכך השפעה מהותית על תוצאותיה הכספיות".
המשמעות של הדברים של ראשי שופרסל ודיפלומט היא שגל ההתייקרויות לא עוצר, ואין עוד מי שייאבק במי שיעלו מחירים. זה בעייתי במיוחד, כי דיפלומט לא לבד. כפי שנחשף ב”כלכליסט”, החברה המרכזית למשקאות (קוקה־קולה ישראל) העלתה לפני כשבוע את מחירי הבירה ומיד לאחר חג הפסח תעלה את מחירי המשקאות הקלים ב־6.7%. שר הכלכלה ניר ברקת זעם על כוונת החברה ואיים כי יפעל נגדה. "לצערנו, החברה המרכזית למשקאות החליטה להעלות מחירים ערב החג ללא הצדקה, מתוך חשיבה שהציבור הישראלי הוא פרה חולבת. מי שיכריז מלחמה על הציבור הישראלי ילמד שאנו נכריז מלחמה עליו״, מסר ברקת, שטען כי מחירי מוצרי קוקה־קולה בישראל גבוהים בעשרות אחוזים בהשוואה למוצרים זהים באירופה, וכי עליית המחירים מגיעה על אף ירידה עולמית במחירי תשומות המזון וצניחה במחירי השינוע הימי.
ברקת הנחה את אנשי משרדו לקדם מהלך שיאפשר יבוא מסיבי של מוצרי קוקה־קולה מאירופה, ללא צורך בתווית ישראלית, כפי שמחייבת התקינה כיום. המהלך דורש שינויי תקינה שיארך זמן, ואולי בגלל זה הוסיף השר כי לרשות התחרות הועברו תלונות שהתקבלו במשרד הכלכלה על התנהלות בעייתית לכאורה של החברה המרכזית למשקאות בכל הנוגע לפגיעה ביבוא המקביל ופגיעה בתחרות בתחום המשקאות הקלים והאלכוהוליים. אלא שעד שתיקון החקיקה יעבור ורשות התחרות תבחן אם יש ממש בתלונות שהעביר לה ברקת, מחירי המשקאות יעלו והצרכנים ישלמו יותר.
איתות נוסף משוק המשקאות הגיע מחברת יפאורה, שרשמה ב־2022 ירידה של 13.85% במכירות שהסתכמו ב־854.6 מיליון שקל וחתמה את השנה עם צניחה של 35.9% ברווח הנקי. החברה ציינה בדו”חותיה כי בתחום המשקאות הקלים שנת 2022 התאפיינה בעליות מחירים של מרבית חומרי הגלם העיקריים שבשימוש החברה, שצפויות להשפיע על רווחיות קבוצת יפאורה בתקופות הבאות. על רקע זה, ניתן להעריך כי מיד אחרי קוקה־קולה, יעלו גם מתחרותיה טמפו ויפאורה את מחירי המשקאות.
חוסר הרצון או אוזלת היד של ברקת הובילו אותו לפני כשבועיים לזמן את הקמעונאים ולאיים עליהם שיפעל נגדם במידה שיעלו מחירים לקראת פסח. ״זימנתי אליי את הקמעונאים הגדולים בישראל כדי להבהיר שלא נקבל עליית מחירים ערב חג הפסח, בתקופה שבה העול הכלכלי על אזרחי ישראל קשה ממילא. אנו עדים לירידה במחירי תשומות המזון וההובלה הימית, כפי שעולה מנתוני המאקרו העולמיים. אזרחי ישראל אינם פרה חולבת ואין שום הצדקה לעליית מחירים בתקופה הזו וערב חג הפסח. מי שינצל את התקופה לעליית מחירים שקטה, יגלה שאנחנו נילחם בו ללא פשרות״, מסר ברקת לתקשורת.
אלא שהאיומים שלו לא הרשימו את ענף המזון וקוקה־קולה נערכת ליישום העלאת המחירים אחרי החג. אם לא די בכך, בימים האחרונים הזניקו המשחטות את מחירי העופות הטריים. בשיחה עם “כלכליסט” אחרי פרסום דו”חותיה של שופרסל לסיכום שנת 2022, התייחס אברכהן לזינוק במחירי העוף בכל המשחטות ואמר: "מה חדש מחג לחג? הם עושים את אותו תרגיל בכל חג מחדש. אמרתי לניר ברקת והוא מודע לזה. גם בפירות וירקות וגם בנושא העוף, מי שצריך לטפל בזה – שיטפל בזה".
עד כה לא נעשו צעדים לבלימת הזינוק בתוצרת הטרייה לקראת החג, וזאת כשבאופק צפויים מחירי מוצרי החלב שבפיקוח לזנק במאי ב־16% ואולי לגרור גם העלאת מחירים של חלק מהמוצרים שאינם מפוקחים.
הצרכנים, יצטרכו ככל הנראה להתמודד עם גל ההתייקרויות ללא הגנה ולא מדובר בארוע נקודתי. גם טיפול רחב יותר בכשל בשוק המזון ומוצרי הצריכה בישראל, נזנח.
בדו”חותיה לסיכום השנה החולפת, חגגה דיפלומט את ביטולה של התכנית לטיפול ביוקר מחירי המזון ומוצרי הצריכה בישראל, באמצעות מהלכים לצמצום פערי המחירים החריגים בין ישראל לעולם. בהתאם, כלל חוק ההסדרים סעיף מהותי, להחלשת כוחם של היבואנים הגדולים, שמשווקים בישראל את מותגי הטואלטיקה והמזון הבינלאומיים, במחירים הגבוהים בעשרות אחוזים ממחירם בשאר העולם.
טיוטת החוק כללה סעיף ולפיו, יבואן לא יוכל להפיץ את מותגיהם של מספר חברות גדולות, אלא של חברה גדולה אחת ועוד חברות קטנות. המשמעות של המהלך היתה ששסטוביץ, לא תוכל לייבא ולשווק בבלעדיות גם את מוצרי קולגייט־פלמוליב וגם את פסטה ברילה, ושדיפלומט לא תוכל ליבא ולשווק בבלעדיות גם את מוצרי פרוקטור אנד גמבל וגם את מוצרי מונדלייז.
היבואנים הבהירו למשרד האוצר שאין בכוונתם להיכנע לדרישה והם נכונים למאבק משפטי ארוך ויקר, שישאיר בידיהם את הזכות להמשיך ולהפיץ בבלעדיות את כל המותגים שבידיהם. היבואנים הפעילו לחצים, בין היתר באמצעות לשכת המסחר שפנתה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ’ בדרישה לבטל את הסעיף, אותו הגדירו ״קו פופוליסטי המעיד על תפיסה אפלייתית פסולה ובלתי מאוזנת ביסוד החשיבה של האוצר". הלחצים עבדו והסעיף נעלם מחוק ההסדרים, בטענה שישנם קשיים משפטיים להעבירו.
דיפלומט, חגגה בדו”חותיה את ההישג, כשציינה כי להערכת החברה, להוראות תזכיר החוק, כלומר מה שנותר אחרי שהתכנית לפרק את מקטע ההפצה של היבואנים נגנזה, "לא צפויות להיות השפעה מהותית על החברה".
חיזוק נוסף לחברות המזון, ניתן בשבוע שעבר על ידי בית המשפט, כשהרכב של שלושה שופטי בית המשפט העליון קיבל את הערעור של תאגיד המזון תנובה על פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז בלוד שבו נקבע כי היא גבתה מחיר מופרז על גבינת קוטג' לאחר הוצאתה מפיקוח מחירים, בשנים 2009–2011, ולכן עליה לפצות צרכנים בכ־20 מיליון שקל.
הסיבה המרכזית שבגינה התקבל הערעור, כך פסק הדין, הוא שלשיטת העליון המבחן שערך בית המשפט המחוזי – השוואה בין שיעור הרווח התפעולי הממוצע של תנובה בקוטג' לזה של חברות זרות – מקשה לבסס קביעה בדבר מחיר גבוה ולא הוגן. כך בפסק הדין במחוזי נקבע ששיעור הרווח התפעולי של תנובה עמד על 24.7%, 28.2% ו־26.4% בשנים 2009, 2010 ו־2011 בהתאמה. זאת כאשר שיעור הרווח התפעולי הממוצע של החברות הזרות עמד על 12.1%. משמעות ההחלטת, הייתה מחיקה של עילת המחיר המופרז, שמאפשרת לצרכנים, לפי דיני חוק התחרות, לתבוע פיצוי ממונופולים שמעלים מחירים בצורה לא הוגנת.
החשש הוא כי פסק הדין נתן למעשה אור ירוק למונופולים להעלות מחירים כרצונם. כל האירועים מצביעים על כך שהבטחת הבחירות המרכזית לטיפול ביוקר מחירי המזון התפוגגה לחלוטין ואם לא די בכך, הרי ששומרי הסף נרדמו בשמירה והצרכנים הופקרו וצפויים לשלם על כך את המחיר כבר בחודש הבא וככל הנראה גם במהלך השנים הבאות.