סגור
SVB בנק סיליקון ואלי
בנק סיליקון ואלי. הקריסה התרחשה מכל הסיבות הידועות והצפויות (צילום: Nathan Frandino / Reuters)

קריסת SVB
סיליקון ואלי בנק פעל להחלשת הרגולציה שהיתה מונעת את קריסתו

SVB התבסס במכוון על ענף הטכנולוגיה בלבד וכשזה החל להאט הגיע הבנק לצורך למכור נכסים במהירות; הלקחים שנלמדים מהקריסה נלמדו כבר ב-2008, אך מנכ"ל הבנק חתר להשגת הקלות לבנקים בטענה שהסיכון נמוך

בזמן שחברות וממשלות בכל העולם מנסות לצמצם ככל הניתן את הפגיעות הצפויות מקריסתו של סילקון ואלי בנק (SVB) אין אלא להיזכר כי המציאות אולי אינה חוזרת על עצמה, אך היא בהחלט חורזת.
קריסת הבנק הגדולה ביותר מאז המשבר הפיננסי של 2008 התרחשה מכל הסיבות הידועות והצפויות, לרבות ניהול סיכונים לקוי ופעילות לוביסטית נמרצת שביקשה והצליחה להחליש את הפיקוח על הבנק.
עד שעומק הפגיעה או החילוץ יתבהרו, פועלים רגולטורים ברחבי העולם לצמצם ככל הניתן את הפגיעה האפשרית לכלכלות והעסקים המקומיים. בבריטניה הודיע שר האוצר ג'רמי האנט שהוא עובד עם ראש הממשלה ונגיד בנק אוף אנגליה אנדרו ביילי כדי "להימנע או למזער נזקים", בעיקר לסטארט-אפים בריטים שהשתמשו בשירותי הבנק.
בישראל ראש הממשלה בנימין נתניהו צייץ בטוויטר כי הוא "עוקב" אחר נפילת הבנק ושהממשלה "תסייע לחברות ישראליות שמרכז פעילותן בישראל". אדם אחד שהפסיד פחות הוא מנכ"ל SVB גרג בקר, שמכר 3.6 מיליון דולר ממניות החברה פחות משבועיים לפני שהבנק חשף הפסדים נרחבים שהובילו לכישלונו.
SVB מכנה את עצמו "השותף הפיננסי של כלכלת החדשנות", ועל רקע פריחת מגזר הטכנולוגיה וסביבת הריבית האפסית בעשור האחרון הפך לבנק ה-16 בגודלו בארה"ב.
הקשר הגורדי שדאג לבסס הבנק עם מגזר הטכנולוגיה הועיל לו כל עוד הייתה התעשייה בעלייה, אך כשהיא החלה להאט נפגע הבנק, בשל ניהול סיכונים לקוי.
לא רק שלבנק לא היה אחראי לניהול הסיכונים במשך תשעת החודשים האחרונים, אולי המורכבים ביותר בתולדות הבנק עם עליות הריביות הנרחבות של בנקים מרכזיים, אלא גם הבנק פעל להחריג את עצמו מכללים ותקנות שהיו מסייעים למוכנותו בזמן אתגרים פיננסיים חדשים.
למזלו של SVB הוא אינו עומד בבושתו לבדו. כמה ימים לפני שנסגר בכוח על ידי הרגולטורים, קרס בנק אחר קטן יותר בנסיבות דומות למדי. בשבוע שעבר הודיע בנק סילברגייט, נותן השירות הפופולרי לשוק הקריפטו, כי הוא מתחיל תהליך של פירוק מרצון.
אף שהוא קטן משמעותית, שני הבנקים שירתו במכוון קהל לקוחות נישתי בעל הכנסה גבוהה. בשני המקרים מרבית פיקדונות הלקוחות לא מבוטחים על ידי התאגיד הפדרלי לביטוח פיקדונות (FDIC) שמכסה פיקדונות עד רבע מיליון דולר ללקוח.
בשני המקרים השקיעו הבנקים את הפיקדונות (התנודתיים מהמקורות הלא מגוונים שלהם) בניירות ערך ממשלתיים. בשני המקרים ניירות הערך ירדו בערכם משמעותית עם העלאות הריבית האגרסיביות, ובשני המקרים ההפסדים בשווי ההוגן בהשקעות בני"ע אלו הוסתרו באמצעות סיווג ההשקעה.
הפסד לא מדווח זה לא היה אמור להוות בעיה, כל עוד אין בעיית נזילות. בשני המקרים הבחירה להתרכז במגזר אחד נישתי הביאה על הבנקים רגישות לא בריאה למגזר, כתוצאה מכך לבעיית נזילות, לצורך למכור נכסים במהירות בהפסד ולקריסה.
סילברגייט החל לסבול מבעיית הנזילות עם הקריסה בשוק הקריפטו מקיץ 2022, ובמיוחד מאז קרסה אימפריית הקריפטו FTX בנובמבר האחרון, לה היה נותן שירות עיקרי. בינואר 2023 כבר דיווחו בסילברגייט שבשלושת החודשים האחרונים של 2022 משכו 8.1 מיליארד דולר בפיקדונות, הבנק נאלץ למכור נכסים בשווי 5.2 מיליארד דולר כדי להגן מאזנו, מה שהסב לו הפסד של 718 מיליון דולר. בשל המשיכות הגדולות לקחו בסילברגייט הלוואה מהבנק הפדרלי להלוואות בהיקף 4.3 מיליארד דולר שמשכה עוד יותר תשומת לב וחשש לחיותו של הבנק. ברביעי הבנק החליט להתפרק מרצון.
ב-SVB הדינמיקה הייתה זהה. האטה במגזר הביאה לזרימה איטית בפיקדונות לצד משיכות. ני"ע שהחזיקה היו בהפסדים בשל עליות הריבית שלא נרשמו במאזניה, וכשנאלצה למכור נכסים כדי לעמוד במשיכות היא רשמה במהירות הפסד של 1.8 מיליארד דולר.
ביום רביעי, היום שבו סילברגייט כבר אמר נואש, הודיעו בבנק על מכירת מניות בשווי 2.25 מיליארד דולר כדי לחזק את ההון העצמי, אך המעשה רק הפחיד עוד יותר את המשקיעים וגרר ריצה אל הבנק ומאמץ למשוך ביום אחד 42 מיליארד דולר. שני בנקים אחרים עם פעילות נישתית דומה אך קטנים יותר, PacWest Bancorp ו-First Republic Bank, סבלו גם הם מעצירת המסחר ביום שישי, בשל החשש ליציבותם.
מכאן עלו שני לקחים מרכזיים שמהדהדים היום בפי כל הרגולטורים ומגזר הבנקאות: על בנקים להימנע מהסתרת הפסדי שווי הוגן על ניירות ערך שאולי יצטרכו למכור כדי להגדיל את הנזילות שלהם, ורגולטורים לא צריכים לאפשר לבנקים לבצע תעלול חשבוני זה.
למצער לקחים אלו כבר נלמדו ב-2008, והביאו לרגולציה נרחבת על מגזר הבנקאות: חקיקת "דוד-פרנק". בין היתר נקבע רף של 50 מיליארד דולר בניהול נכסים של מלווים כרף ניהול נכסים שהוא "חשוב מערכתית". רף זה השית על הבנקים תקנות שונות לרבות מבחני לחץ שנתיים ודרישות גבוהות יותר של יחס הון כדי לחזק את יכולתם של הבנקים לעמוד בפני זעזועים פיננסיים.
ב-2015 פעל מנכ"ל SVB גרגר בקר להעלאת הרף ואף הופיע בפני וועדת הסנאט בו טען כי יש להקל על בנקים עם תקנות אלו, משום שהן מובילות לעלויות גבוהות ללקוחות וחונקות את יכולתם לספק אשראי. "יש לייצר סטנדרטים זהירים משופרים בהתחשב בסיכון הנמוך של פעילותנו", טען.
באותה העת SVB התקרב במצעדים זריזים אל רף ה-50 מיליארד, והציע להגדיל את הרף ל-250 מיליארד דולר. הופעתו הזניקה קמפיין לובי שהבשיל ב-2018 כשהנשיא דאז דונלד טראמפ הקל את הפיקוח על מלווים "קטנים" והעלה את הסף שבו מלווה יוגדר "חשוב מבחינה מערכתית" ל-250 מיליארד דולר נכסים מנוהלים – בדיוק כפי שבקר הציע. SVB ניהל נכסים טרם קריסתו בהיקף 209 מיליארד דולר, עדיין מתחת לרף.
הסנאטורית הדמוקרטית אליזבת וורן ממסצ'וסטס שנכנסה לפוליטיקה בעקבות אותו המשבר ובמטרה עיקרית לחזק את המערכת הפיננסית בראי הגנה על הצרכנים חיברה בין הקווים בבירור.
"ההחלטה של הנשיא טראמפ והרפובליקנים בקונגרס להחזיר את חוקי 'גדול מדי מכדי להיכשל' של דוד-פרנק עבור בנקים כמו SVB - הפחתת הפיקוח ודרישות ההון - תרמה לקריסה יקרה", אמרה.