סגור
גג עמוד techtalk דסק
ד"ר דן אקס
ד"ר דן אקס. ישימו עלינו איקס (צילום: אילן בשור )

TechTalk
קרן בסמר היא רק ההתחלה: הרפורמה עלולה לנתק את צינור החמצן של ההייטק

בהתחשב בתגובה של התעשייה לאירוע חיצוני גדול אחר - מגפת הקורונה - האפקט של הרפורמה המשפטית על הקרנות מחד ועל היזמים מאידך צפוי להיות חד, מהיר ומקיף. ד"ר דן אקס, מייסד־שותף של קרן ההשקעות IBI Tech Fund, מזהיר מפני כדור שלג שכבר התחיל להתגלגל

כולנו ערים לתחושת הסיכון הגוברת לגבי המשק הישראלי כתוצאה מהרפורמה המוצעת במערכת המשפט ואי הוודאות הצפויה אחריה. יחד עם זאת, כיוון שהרפורמה היא בעלת אוריינטציה פוליטית, אלה שמזהירים מפני הסיכון הגלום בה עשויים להיחשד ככאלה שלא פועלים ממניעים כלכליים טהורים אלא מאג'נדה פוליטית.
השבוע פורסם כי קרן ההון סיכון האמריקאית בסמר, שהשקיעה בכמה עשרות סטארט-אפים ישראליים, המליצה לחברות הפורטפוליו שלה לשמור על חשיפה קצרת טווח של שישה חודשים לשקל ״ולשקול ברצינות להעביר את הכסף לבנק זר״. האם אנו עתידים לראות קרנות הון סיכון נוספות הולכות בעקבותיה? האם התגובה של הקרנות לשינוי חיצוני לא צפוי, כמו הרפורמה המוצעת, צפויה להיות תגובת עדר מהירה או תגובה איטית, או שמא לא נראה תגובה בכלל?.
מאמר שפורסם ב-Journal of Banking and Finance בוחן את תגובת תעשיית ההון סיכון העולמית לאירוע חיצוני מאוד לא צפוי - התפרצות הקורונה. מהתגובה של קרנות ההון-סיכון לשינוי חיצוני לא צפוי כמו המגפה ניתן אולי ללמוד על תגובת הקרנות הצפויה, כמו גם הסטארט-אפים, לשינויים מבניים במשק הישראלי. לא ניתן, כמובן, להשוות את המגפה לשינוי משטרי, אך זו תבנית שנכפתה על תעשיית ההון-סיכון ומעניין לבחון את התגובה אליה.
במחקר, קבוצת חוקרים מאיטליה ומארה״ב בחנה את השינוי שחל בדפוסי השקעות ההון סיכון ברחבי העולם במהלך המגפה. החוקרים מצאו כי קרנות הון סיכון הגדילו את ההשקעה שלהן בתחומים שקשורים למגפה בהיקף חד של 44%. כלומר, השינוי היה מהיר מאוד ודרמטי. בנוסף, לפי המחקר, המהירים להגיב היו הקרנות הדומיננטיות והוותיקות, שהן בעלות ראייה רחבה יותר מבחינת ניסיון. הממצא השלישי, והמעניין ביותר, הוא שגם הסטארט-אפים הגיבו במהירות לשינוי הטעמים של המשקיעים ועשו אדפטציה עקב כך - כלומר, שינו את המיקוד העסקי של החברות שלהם.
תעשיית ההון סיכון, בדומה לתעשיות רבות אחרות, עובדת במתווה של מתאם ל"מנהיגי המחנה". ההתנהגות הזו רציונלית במידה רבה, שכן ההצלחה של רבות מהחברות תלויה בהשקעות המשך מקרנות Late Stage מובילות. לכן, ניתן להעריך כי במידה שקרנות זרות מובילות וחזקות תזהנה סיכון גובר למשק הישראלי ותגיבנה לכך - האפקט צפוי להיות מוגבר על ידי שאר הקרנות ועל כן מהיר וחד.
כלומר, בהנחה שניתן ללמוד משהו יותר כללי מטבע התגובה של הקרנות לשינוי אקסוגני, הקרנות החזקות והמשפיעות יגיבו באופן מהיר וחד - ואפקט העדר יעבוד גם כאן. לא מדובר בחברה זו או אחרת שמעבירות את כספיהן לחשבון בנק מחוץ לישראל, אלא בסיכון של ניתוק צינור החמצן למנוע הצמיחה של המשק הישראלי.
כמו בתקופת הקורונה, גם היזמים המקומיים - ובמיוחד החזקים שבהם - יעשו אדפטציה ויגיבו לשינויי הטעמים של המשקיעים. להערכתנו, יזמים עשויים להתחייב כבר בשלבים מאוד מוקדמים להוציא את הקניין הרוחני ואף את הפעילות שלהם מהארץ על מנת להיראות אטרקטיביים יותר. יתרה מכך: הם עשויים להציע רילוקיישן לעובדים שיחפצו בזאת ובכך להגדיל את האטרקטיביות, הן בעיניי משקיעים והן בעיניי חלק מהעובדים.
לסיכום, נראה שאם הסיכון להייטק יתממש, הוא יהיה מהיר, יתחיל מהמשקיעים המובילים בשוק ולא ממרכזי הפיתוח שכבר נמצאים פה, ויפגע בעיקר ביזמים של מחר. ההייטק, כשלעצמו, לא עוצר. הוא בדנ״א של היזמים. השאלה היא רק איך ואיפה הם יעשו את מה שהם יודעים לעשות טוב – ליזום.
הכותב הוא מייסד־שותף של קרן ההשקעות IBI Tech Fund, המתמקדת בהשקעות בסטארט־אפים של חברות צעירות