פריסת הסיבים טרם הושלמה, וקופת התמרוץ שוב על הפרק
פריסת הסיבים טרם הושלמה, וקופת התמרוץ שוב על הפרק
משרד התקשורת שוקל לשוב ולגבות מחברות התקשורת כסף שישמש לפריסת סיבים באזורים שפחות כדאיים כלכלית. זאת לאחר שחברות שזכו במכרז הראשון לא עמדו ביעדים
פריסת הסיבים האופטיים טרם הושלמה, ומשרד התקשורת שוקל לחדש את גביית הכספים לקופת התמרוץ, זאת אחרי שנה שבה הוקפאה הגבייה בנימוק שלכל משקי הבית בארץ יש תוכנית פריסת סיבים. ההחלטה על גביית התשלום צפויה להתקבל עד סוף יולי, בשיתוף משרד האוצר, ותלויה בין היתר בכמות משקי הבית שבזק תפרוס בעצמה.
קופת התמרוץ היא כלי שהקים משרד התקשורת ב־2020 במטרה לקדם פריסת סיבים אופטיים בכל רחבי הארץ – גם באזורים יחסית דלילים באוכלוסייה או שיש בהם פחות ביקוש לאינטרנט מהיר, ושבהם לחברות התקשורת אין כדאיות כלכלית בפריסת התשתיות. אל קופת התמרוץ העבירו חברות התקשורת 0.5% מהכנסותיהן. עד כה בוצעו שני מכרזים לפריסת סיבים במקומות שנחשבים פחות כדאיים כלכלית, אך החברות שזכו בהם, וקיבלו כסף מקופת התמרוץ, לא עמדו ביעדים שאליהם התחייבו. על רקע זאת שוקלים במשרד התקשורת להחזיר את הגבייה לקופת התמרוץ ולהגדיל את הסכומים שיחולקו במכרזים עתידיים.
עד היום הצטברו בקופת התמרוץ 174 מיליון שקל ונערכו שני מכרזים. המכרז הראשון שנערך בשנת 2021 העניק סכום של 285 שקל לכל משק בית עבור כ־300 אלף משקי בית. במכרז השני, שנערך ב־2022, נקבע סכום של 596 שקל למשק בית עבור 130 אלף משקי בית. הסיבה להתייקרות במכרז השני היא שהאזורים שנבחרו היו עוד פחות כדאיים כלכלית לחברות, ולכן דרשו תמריץ גבוה יותר.
משרד התקשורת טרם החליט על כמה משקי בית יש להוציא מכרז נוסף. לאחר השלמת הבדיקה בנושא זה יעביר משרד התקשורת לבזק רשימה של האזורים הדרושים פריסה, והחברה תוכל לבחור לאילו משקי בית לפרוס סיבים.
חידוש הגבייה מעלה חשש להצטברות של כספים עודפים בקופה. זאת מאחר שהחברות שלא עמדו ביעדי הפריסה צפויות להחזיר את הכספים, ומלבד זאת נותרו בקופה כ־10 מיליון שקל אחרי שני המכרזים. החשש הוא שהמדינה תגבה מחברות התקשורת סכומים שבסופו של דבר יחרגו מהדרוש לפריסת סיבים במקומות שעדיין נותרו ללא סיבים. עם זאת, לא מן הנמנע שהסכום שיידרש לאזורים הללו גבוה יותר מזה שהוצע במכרזים הקודמים, ולכן נדרש עוד כסף לקופת התמרוץ. בכל מקרה, אחד הפתרונות שנשקלים כיום במשרד התקשורת הוא גבייה נמוכה יותר מה־0.5% מהכנסות החברות.
עד הקמת קופת התמרוץ לפני כשלוש שנים הוטלה על בזק חובת אוניברסליות, כלומר היא נדרשה לספק רמת שירות ומוצרים באותה רמה בכל רחבי הארץ. חובת האוניברסליות מנעה מבזק להציע סיבים אופטיים רק במקומות רווחיים יותר, כלומר בערים צפופות, וישראל השתרכה מאחור בתשתיות התקשורת הקוויות.
הסיבה להחלת חובת האוניברסליות על בזק היתה שלחברה היתה הנגישות והבעלות על תשתיות התקשורת והתעלות של קווי התקשורת שהוקמו בעת שהחברה היתה ממשלתית (לאחר מכן חויבה בזק לאפשר גישה לתשתיות גם לשחקניות החדשות בשוק התקשורת כמו סלקום ופרטנר).
במקביל, IBC, המתחרה העיקרית של בזק בשוק תשתיות התקשורת, טרם התבססה על אף יכולתה לקבל גישה לתשתיות חברת החשמל (כיום ל־IBC נגישות ל־1.66 מיליון משקי בית מתוך 2.7 מיליון).
בדצמבר 2020 החליט משרד התקשורת לשנות את חובת האוניברסליות, ולאפשר לבזק לבחור לכמה משקי בית ובאילו אזורים לפרוס סיבים אופטיים, ובנוגע ליתר האזורים להקים קופת תמרוץ. הכוונה היתה שאחת לשנה יתקיים מכרז, שבמסגרתו יחולקו כספי התמרוץ לעידוד הפריסה עד להשלמתה בכל רחבי הארץ.
בשנה שעברה החליטו במשרד התקשורת שלא לגבות תשלום לקופת התמרוץ בנימוק שלאחר המכרזים ותוכניות הפריסה של בזק ו־IBC כמעט לכל משקי הבית בישראל היתה תוכנית לפריסת סיב אופטי. מתוך כ־12 אלף משקי בית שנותרו ללא תוכנית התחייבה בזק לקדם פריסה ב־5,000 משקי בית. כיום לבזק יש התחייבות לפריסת סיבים ל־85% ממשקי הבית בארץ, ועל פי החוק היא אינה יכולה לפרוס ליותר מ־90% ממשקי הבית.
