סגור

המוסדיים מעכבים לרוזן ולטוכמאייר את אישור התגמולים באסיפת ישראל קנדה

חברת הנדל"ן ביקשה לאשר מחדש לבעלי השליטה את שכרם הנוכחי בעלות של יותר מ־5 מיליון שקל לאחד, אך צלילת המניה העמידה את המוסדיים על הרגליים האחוריות. לא נקבע מועד לאסיפה אחרי שתי דחיות

ברק רוזן ואסי טוכמאייר לא מצליחים לשכנע את המוסדיים לתמוך בתנאי התגמול שלהם. בעלי השליטה בישראל קנדה דחו פעמיים את אסיפת בעלי המניות להצבעה על תנאיהם מבלי שנקבע מועד לקיומה, בנימוק שיש צורך למצות דיונים עם הגופים המוסדיים.
דירקטוריון החברה אישר בסוף דצמבר את עלות התגמולים השנתית המקסימלית של רוזן, המכהן כמנכ"ל ישראל קנדה בהיקף של 95% משרה, שצפויה להגיע ל־5.9 מיליון שקל - דמי ניהול של 2.6 מיליון שקל בשנה, ומענק בעלות מקסימלית של 3.2 מיליון שקל, התלוי ברווח שנתי לפני מס של 50 מיליון שקל. טוכמאייר, המכהן כיו"ר החברה ב־75% משרה, צפוי לקבל תגמולים בעלות שנתית מקסימלית של 5.3 מיליון שקל, שכוללת דמי ניהול של 2.1 מיליון שקל בשנה ומענק בעלות מקסימלית של 3.2 מיליון שקל ולפי אותו תנאי סף של רוזן. עלות התגמולים המבוקשת לשניהם זהה לזו שקיבלו ב־2022.
טוכמאייר מכהן גם כמנכ"ל אביב ארלון, חברת הנדל"ן שרוזן והוא רכשו את השליטה בה בסוף 2022, והמיועדת לפעול בתחום הנדל"ן בבריטניה ובגרמניה בשם קנדה גלובל, בכפוף לאישור אסיפת בעלי המניות שלה, שצפויה להתכנס בסוף החודש. עבור משרה של 25% טוכמאייר צפוי לקבל דמי ניהול שנתיים מקסימליים של 450 אלף שקל, כך שעלות התגמולים השנתית שלו בשתי החברות, בהנחה שתאושר לבסוף, צפויה להגיע ל־5.8 מיליון שקל.
לאישור תנאי התגמול באסיפה נדרש רוב מקרב בעלי המניות שאינם בעלי השליטה או בעלי עניין אישי המשתתפים בהצבעה. רוזן וטוכמאייר, שמחזיקים יחד ב־38.5% ממניות ישראל קנדה וב־57% מזכויות ההצבעה בה, הם בעלי השליטה, בעוד מנורה מבטחים, הראל, כלל ומגדל הם בעלי עניין, עם אחזקות של 7%-5% מהמניות וביחד 25%, והציבור מחזיק ב־18% נוספים. הנתח שבידי המוסדיים וחובתם להצביע באסיפה הופכים את תמיכתם בתנאי הכהונה לקריטית לאישורם.
בשנה שעברה איבדה מניית ישראל קנדה 62% משווייה לשווי שוק של 2.3 מיליארד שקל בסופה. מינואר השנה ועד כה זינקה המניה בחזרה ב־15%, ושווי השוק עלה ל־2.65 מיליארד שקל, אך עדיין רחוק ב־57% משוויו בתחילת 2022. על רקע הנפילה במניה, המוסדיים תופסים את תנאי התגמול שרוזן וטוכמאייר מבקשים לאשר כעת כגבוהים מדי.
זו אינה הפעם הראשונה שהשניים נתקלים בהתנגדות הגופים המוסדיים לתנאי הכהונה שהם מבקשים. בתחילת 2021 הם ביקשו לעדכן את תנאיו של רוזן אך נאלצו, לאחר שתי דחיות, לבטל לבסוף את כינוס האסיפה, ומאז היא לא זומנה שוב לדון באותה סוגיה.
בשבועות האחרונים חלו כמה התפתחויות בעסקי ישראל קנדה. היא מימשה את אחזקתה באלרוב, שבשליטת אלפרד אקירוב, ומכרה את חלקה לבית ההשקעות מור ולאלרוב עצמה תמורת כ־460 מיליון שקל. בנוסף, בחרה לא להשתתף בהנפקת המניות שביצעה נורסטאר, ואחזקתה בה דוללה מ־22% לשיעור של 15%, לאחר שניסיון ההשתלטות שהובילו רוזן וטוכמאייר על החברה ב־2022 נכשל, וישראל קנדה מופסדת כיום בשל אחזקתה בה בכ־236 מיליון שקל. בשבוע שעבר אושרה התוכנית של פרויקט מידטאון ירושלים, שישראל קנדה מקימה במתחם שערי צדק הישן בבירה, הכולל מגורים, תעסוקה, מלונאות ומסחר.