סגור
מבחן רכב ניסאן קשקאי
ניסאן קשקאי (צילום: דור מנואל)

גלגל חמישי
המחיר שאתם משלמים על כך שהמדינה לא עומדת בקצב הטכנולוגי של הרכבים

בזמן שבחלק מהעולם המס שמוטל על קניית מכוניות נקבע בהתאם לכמות המזהמים שהן פולטות, מדינת ישראל רוצה להרוויח כסף. וכך קורה שהיצרנים נמצאים במרוץ תמידי אחר פיתוחים טכנולוגיים, ומנגד המצאותיהם לא תואמות בהכרח את ההגדרות היבשות של רשות המסים

השבוע, כמעט מתחת לרדאר של ענף הרכב הישראלי, התרחש אירוע מעניין: מכוניות מדגם חדש של ניסאן קשקאי E POWER הגיעו ארצה, וכמו כל מכונית חדשה היו אמורות להשתחרר ממכס ואז להגיע ללקוחות. אלא שכאן המצב הפך יותר מורכב. באי כוחה של יבואנית ניסאן הגישו עתירה שעניינה נוגע לסיווג סוג הרכב, שלפיו נקבע המס שיוטל עליו. כלומר יבואנית ניסאן טוענת שקשקאי E POWER הוא רכב חשמלי, ורשות המסים לעומת זאת טוענת שהוא בכלל רכב היברידי.
מדוע זה משנה כל כך אם הרכב הוא חשמלי או היברידי? מכיוון שעל מכוניות היברידיות מוטל מס קנייה בגובה 83%, ואילו על חשמליות מוטל מס קנייה בגובה 10% בלבד, לפחות נכון לשנת 2022. מדובר בנקודה חשובה מאוד מכיוון שאם מדינת ישראל תקבע שהניסאן היברידי, המס שיש לשלם עליו יזנק כנראה בעשרות אלפי שקלים, ובהתאמה גם מחירו צפוי לזנק, אבל חמור מכך - מבחינת היבואנית הרווח יהיה פחות נאה.
בבואנו לבחון מהי בעצם מערכת ה-E POWER של ניסאן ניתקל בסבך הסברים טכניים שמופיעים באתרי היצרנית. לקשקאי שמצויד במערכת זו יש מנוע חשמלי בדיוק כמו של ניסאן ליף שמחובר לגלגלים הקדמיים, אבל את החשמל להנעת הניסאן מספק דווקא מנוע בנזין, כזה שמשמש כגנרטור ליצירת חשמל במקום כמנוע שמסובב תמסורת שבתורה מסובבת את הגלגלים הקדמיים. כך מנוע הבנזין לא אמור להתאמץ בעת יצירת החשמל ולייצר מעט מאוד זיהום. השורה התחתונה היא שניסאן קשקאי E POWER הוא רכב שיש לו אגזוז ושמבקר לפעמים בתחנת דלק.
עד כאן הכל טוב ויפה, אבל אם נסתכל על הסוגיה מנקודת מבט שונה אפשר גם לומר שהקשקאי הוא רכב שהגלגלים שלו מונעים בחשמל טהור (בניגוד לרכב היברידי שמנוע הבנזין שלו מניע את הגלגלים לפעמים), ואילו מנוע הבנזין שלו הוא גנרטור שמייצר זיהום בנפרד, כמו במכונית חשמלית שאינה מזהמת אבל דורשת שמישהו אחר יזהם, למשל תחנת כוח. כמובן שכדי שההסבר הזה יהיה הגיוני נדרשת התמקדות ונקודת מבט שונה, אבל זה מה שטוענים אצל יבואנית ניסאן.
1 צפייה בגלריה
מבחן רכב סוזוקי קרוס אובר סוזוקי S CROSS
מבחן רכב סוזוקי קרוס אובר סוזוקי S CROSS
קרוס אובר של סוזוקי
(צילום: טל אזולאי)
להבדיל אלפי הבדלות, יבואנית סוזוקי משווקת בישראל זה זמן רב את הקרוס אובר, ומבחינתה הרכב היברידי אבל בפועל הוא לא. הקרוס אובר מצויד במערכת "מיילד הייבריד", שלמעשה מעניקה למנוע הבנזין של הסוזוקי סיוע קל בלבד, זאת בניגוד למערכת היברידית מלאה שבאמת מאפשרת נסיעה לפרקי זמן מסוימים בכוח חשמל ומתן תגבור חשמלי משמעותי למנוע הבנזין. העובדה שיבואנית סוזוקי משווקת את המכונית כהיברידית זכתה כבר לביקורת מגופי צרכנות, ויתרה מכך גם מרשות המסים - מה שבהחלט עשוי להוות בעיה בבוא היום ליבואנית.
המשותף למקרים של ניסאן וסוזוקי אינו רק ב"התדיינות" מול רשות המסים, אלא בעצם העובדה שהמכוניות האמורות מצוידות בטכנולוגיות שפשוט אינן מוגדרות על ידי הרגולטור הישראלי, וכאן נמצא שורש הבעיה. כאשר צריך להטיל מס קנייה על מכוניות, רשות המסים מסווגת אותן לפי ארבעה סוגים של מערכות הנעה: רגילה - ללא שום סיוע מפחית זיהום; היברידית; פלאג-אין הייבריד; וחשמלית מלאה. הסיווג יהיה תקף עד סוף 2024, ולאחר מכן אף אחד לא יודע באמת מה יקרה. הבעיה בסיווג היא שהוא קיים מהעשור הקודם, כאשר טכנולוגיות הנעה רבות פשוט לא היו קיימות – והיום הטכנולוגיות האלה, למשל מערכת ה-E POWER של ניסאן - מאתגרות את הקיים ולרשות המסים אין פתרון. מערכות עם טכנולוגיות חדשות פשוט לא מופיעות במנגנוני מדינת ישראל להטלת מיסוי.


במדינות אחרות אגב המערכת לא פועלת כך. המיסוי שמוטל על מכוניות נקבע בהתאם לכמות המזהמים שהן פולטות, לעומת זאת בישראל המדינה רוצה להרוויח כסף, והסיווג השרירותי לחלוטין של מכוניות לפי טכנולוגיות ההנעה מייצר לה הכנסות, אבל גם דורש להכניס בכוח טכנולוגיות חדשות כמו ה-E POWER להגדרות של "היברידי", אף שקשה לומר שהמכונית כזו, לפחות לא מבחינת ההגדרה של מה מניע את הגלגלים.
נוסחאות רשות המסים שמסווגות את המכוניות לפי הטכנולוגיות הישנות לא לוקחות בחשבון גם חידושים טכנולוגיים שהגיעו ועוד יגיעו לישראל. למשל סמלת נערכת בימים אלה להשקת המכוניות של WEY הסינית מסוג פלאג-אין הייבריד, כלומר יש להן מנוע בנזין, אבל אפשר לחבר אותן לשקע ולנסוע בכוח החשמל לפני שמנוע הבנזין נכנס לפעולה. WEY מתגאה בעובדה שבניגוד לדגמי פלאג-אין הייבריד רבים שנוסעים עד כ-50 קילומטר בכוח החשמל, המכונית שלה יכולה לנסוע בכוח החשמל מעל 100 קילומטר. כלומר היא "כמעט חשמלית" אבל גם לא ממש.
בעקבות פניית "כלכליסט" לרשות המסים צוין כי רכבים שיכולים לנסוע מאה קילומטר בכוח חשמל עדיין מוגדרים כפלאג-אין הייבריד. כלומר מס הקנייה עליהם גבוה יותר מרכב חשמלי "טהור", אף שסביר להניח שמכונית WEY לא תפלוט זיהום במשך חודשים רבים, אלא אם בעליה ירגישו צורך לנסוע מתל אביב לאילת.
אגב נושא הפלאג-אין הייבריד הוא חרב פיפיות בפני עצמו. מחזיקי רכב צמוד רבים בחרו במכוניות אלה בגלל הטבת שווי שימוש על הרכב, אבל רבים מהם בכלל לא טורחים להטעין אותו ונוסעים בכוח מנוע הבנזין בזמן שהם נהנים מההטבה. ברשות המסים התכוננו עוד בשנת 2020 לבדוק אם מחזיקי רכבים אלה בכלל טורחים לחבר את המכונית לשקע, אבל בפועל הבדיקה איכשהו נפלה בין הכיסאות.
הבעיה הזו של טכנולוגיות הנעה חדשות שמאתגרות את רשות המסים תהפוך כנראה לנושא לוהט בשנים הקרובות, זאת לאור העובדה שיצרני הרכב הגדולים כל הזמן נמצאים במרוץ פיתוח טכנולוגי, והמצאותיהם לא תואמות בהכרח את הגדרותיה היבשות של רשות המסים. וכאן עלול להיפתח סכר של תלונות של יבואני רכב כלפי הרשות מכיוון שאם מדינת ישראל תכיר בעובדה לדוגמה שניסאן קשקאי E POWER הוא בעצם רכב חשמלי, אז דגמי יצרנים אחרים יגיעו לישראל, או שיבואנים שכבר ייבאו ארצה מכוניות כאלה ישלפו הסברים טכניים שמסבירים מדוע גם שלהם חשמלי – ואז ידרשו מרשות המסים אפילו החזרים רטרואקטיביים.
בשורה התחתונה כיום הציבור בישראל נאלץ לחיות עם הגדרות שרירותיות ישנות של סוגי הנעה לרכב שקובעים את המיסוי. אם רשות המסים תתכופף ותכניס סוגי הנעה חדשים בהתאם לרוח הזמנים, יהיה זה אות ניצחון משמעותי ליבואנים. בתרחיש היותר סביר רשות המסים תנפנף את יבואני הרכב ותתעלם מפניות כמו זו של יבואנית ניסאן, וכנראה שהסוגיה תגיע לפתחם של יצרני הרכב, ואולי אפילו לארגונים רגולטוריים חזקים במישור העולמי.