סגור

משרד הבריאות מתעלם מרפורמות הוזלת המזון

הוועדה לתקני מזון תדון מחר בדרישת משרד הבריאות להותיר לצמיתות 37 תקנים בתחום. הותרתם תשמר פערי מחירים גבוהים מול אירופה

מחר יתקיים דיון בוועדה לתקני מזון שצפוי להיות מכריע בנוגע לעתידם של עשרות תקנים בתחום. משרד הבריאות דורש להותיר 37 תקנים לצמיתות כאשר המשמעות לצרכן היא הותרת פערי מחירים גבוהים מול מדינות אחרות.
כל תקן רשמי שנותר משמעו כי בישראל מבקשים לנקוט בתקינה ייחודית לה. כל תקינה ייחודית כזו היא פתח לחסמי יבוא ופגיעה בתחרות, שהיא כבר פתח לפגיעה ברווחת הצרכן, אם על ידי מחירים גבוהים, ואם על ידי צמצום המגוון על המדפים בסופרמרקט.
בין המוצרים שעליהם מבקש משרד הבריאות להותיר על כנה את התקינה הייחודית, ניתן למצוא מוצרים המשווקים בישראל באופן ריכוזי וברמת מחיר גבוהה בהרבה מזו המצויה באירופה. על פי השוואת מחירים בין ישראל למדינות נבחרות (פורטוגל ואוסטרליה), ניתן לראות כי הדבש בישראל יקר בכ־50%, הירקות הקפואים בכ־100%, שמן הזית ב־180%, והקפה נטול הקפאין בכ־21%. השווקים הללו סובלים גם מריכוזיות גבוהה באופן יחסי.
במשרד הבריאות מבקשים לבטל 60 תקנים, להאריך את תוקפם של 30 תקנים נוספים בעד שלוש שנים וכן להותיר את 37 התקנים האחרים לצמיתות. כשצוללים לעומק ההנמקות של משרד הבריאות לגבי 37 התקנים הללו, מגלים כי במשרד לא הפנימו את מהותן של שתי הרפורמות החשובות שעברו בחוק ההסדרים האחרון – רפורמת היבוא ורפורמת הרגולציה. הרפורמה הראשונה קובעת כי בתוך פרק זמן כלשהו יהיה ניתן להסתמך על תקינה אירופית או אמריקאית גם אם היא מנוגדת לזו הישראלית. והרפורמה השנייה קובעת כי כל רגולציה וכל רגולטור יהיו חשופים לביקורת של רשות הרגולציה שהוקמה במשרד ראש הממשלה. אך הרפורמות הללו משקפות גם שינוי מהותי בתפיסת יחסי מדינה־כלכלה, ובתפיסת תפקידו של הרגולטור. ואת השינויים המהותיים הללו משרד הבריאות מתקשה להפנים.

1 צפייה בגלריה
אינפו משרד הבריאות מתעקש לשמר את פערי המחירים
אינפו משרד הבריאות מתעקש לשמר את פערי המחירים
משרד הבריאות מתעקש לשמר את פערי המחירים

במשרד הבריאות מתעקשים שלא לאמץ תקינה אירופית ומסבירים כי התהליך סבוך, גם במקרים שהדבר נראה פשוט למדי. כך, לדוגמה, לגבי שמנים צמחיים מודה משרד הבריאות כי התקינה בישראל מחמירה יותר אך למרות זאת מתעקש להשאיר את התקן ולעדכנו בתהליך ארוך במכון התקנים. כך גם לגבי תקן הקפה נטול הקפאין. אך התפיסה המגוננת הזו שאותה נוקט המשרד מגיעה לכדי אבסורד בהנמקות של אגף התזונה המבקש לשמר ארבעה תקנים (מלח, חלב פרה לשתייה, שמן זית, ותקן לחם מלא). אגף התזונה מבקש לשמר תקן שיחייב להכניס יוד במלח, ויטמין D בחלב פרה, כדי לשפר את בריאות הציבור. כמו כן, המשרד מבקש לאסור שיווק של שמן זית ולחמים מלאים שלא עומדים בתקן הרשמי, זאת בשל הטענה כי התקן הישראלי "בריא יותר" מתקנים אחרים.
החוק קובע כי משרד הבריאות יכול להשאיר תקינה ייחודית לישראל רק מטעמים של בריאות הציבור, וזאת בתנאי שהמשרד התחשב במה שנהוג במדינות אחרות. חלק עיקרי מהנימוקים של משרד הבריאות לא מגיעים לרף זה, וכבר כעת הצהירו גורמים אזרחיים דוגמת עמותת "האינטרס שלנו" שאם התקנים לא יבוטלו, הם יפעלו גם בדרכים משפטיות נגד משרד הבריאות.
גישתו של משרד הבריאות מפספסת גם את בסיס רפורמת הרגולציה. החוק שעבר בכנסת טומן בחובו מהפכה תפיסתית בנוגע לתפקידו של הרגולטור. אם בעבר התפיסה היתה ש"כל רגולטור יילחם למען הנושא שעליו הוא מופקד, ומתוך המלחמות ייווצר איזון בין כל המטרות", הרי שהחוק החדש קובע כי "על כל רגולטור לבצע את האיזון בין הצורך ברגולציה לבין הפגיעה במשק בעצמו". הרגולטור לענייני בריאות לא אמור לחשוב רק על בטיחות המזון אלא הוא צריך לחשוב על בטיחות המזון בכפוף לפגיעה מינימלית בכלכלה, בחברה ובסביבה.
משרד הבריאות לא מגלה אפילו סימנים מקדימים של הסתכלות רוחבית על המשק ועל הסביבה. החוק קובע כי אסדרה צריכה להיקבע על בסיס ניהול סיכונים מסודר. אך כשמשרד הבריאות נאלץ לנמק את השמירה על תקן שמן הזית הייחודי לישראל, הוא מגלה יצירתיות אין קץ במציאת נימוקים לכך שיש לשמר את התקן. נימוקים המתחילים במקרה של תמותה בספרד, עוברים דרך העובדה שבישראל הערבים (כך במקור!) עשוים לזייף שמן זית, ומסתיימים בהפניה למסורת היהודית שבה הזית הוא משבעת המינים ושמן הזית משמש למשיחת מלכים. מנגד, משרד הבריאות לא מקדיש שבריר שורה לכך ששמן זית הוא שוק בהיקף של 340 מיליון שקל, שמדובר בשוק ריכוזי, ושהמחיר בישראל יותר מכפול מבמדינות אחרות.
חישוב בסיסי שערך אלעד מלכא מ”האינטרס שלנו" מראה כי שווי השוק של התקנים הרשמיים שאותם מבקש משרד הבריאות להחריג לגמרי (מלכא לא ביצע חישוב של התקנים אשר משרד הבריאות מבקש להשאיר לעוד שנתיים או שלוש) מגיע לכ־21 מיליארד שקל. החישוב של מלכא כולל גם את החלב והבשר טחון אשר לא נכללים ברפורמה, אך גם בניכוי השווקים הללו, אנו מגיעים לכ־10 מיליארד שקל. וברבים מהמוצרים יש פערי מחירים משמעותיים לעומת העולם.
הוועדה לתקני מזון שבראשות יואל בריס שעומד גם בראש רשות הרגולציה, תצטרך להחליט האם לאמץ את התקנים המוחרגים של משרד הבריאות. גורמים במשרד רה"מ מסרו ש"רשימת התקנים שתאושר תהיה מצומצמת מזו שמשרד הבריאות הציע, רה"מ לפיד עצמו מעורב בנושא". ממשרד הבריאות נמסר: השיקול המרכזי להותרת תקן היה ונותר בריאותו של הציבור".