סגור

האוצר יקים ועדה לשינוי מבנה הרגולציה הפיננסית בישראל

מדובר בהצעה דרמטית המופיעה בחוק ההסדרים, שעשויה לשנות את מבנה הפיקוח שמורכב כיום משלושה רגולטורים עיקריים, שחלוקת התפקידים ביניהם מבוססת על ענפים ומוצרים; "מבנה הפיקוח הפיננסי בישראל עלול להוות חסם לקידום התחרות"


האם מבנה הרגולציה הפיננסית עומד לעבור שינוי דרמטי? ממסמך התוכנית הכלכלית לשנים 2021-2020, שהופץ היום ויעלה להצבעה בממשלה ביום ראשון הקרוב, עולה כי משרד האוצר מבקש להקים ועדה שתבחן שינוי במבנה הרגולציה הפיננסית בישראל.


כיום ישנם כמה רגולטורים פיננסיים: בנק ישראל, רשות ני"ע ורשות שוק ההון, והפיקוח על השחקנים השונים בשוק הפיננסי נחלק ביניהם. בנוסף לכך גם רשות התחרות עוסקת לעתים בתחום הפיננסים. הוועדה עשויה לחלק בצורה אחרת את הסמכויות בין הגופים, ואולי אף להמליץ לאחד בין חלקם.
מהמסמך עולה כי שר האוצר אביגדור ליברמן יקים ועדה ציבורית לבחינת מבנה הפיקוח הפיננסי בישראל. בראשות הוועדה יעמוד מנכ"ל משרד האוצר רם בלניקוב, וליברמן ימנה את חבריה. הוועדה תגיש את המלצותיה בתוך 9 חודשים מהקמתה.
1 צפייה בגלריה
רם בלינקוב יועץ ל בנק הפועלים
רם בלינקוב יועץ ל בנק הפועלים
רם בלינקוב. יעמוד בראש הוועדה
(צילום: אלכס קולומויסקי)
הוועדה תגבש המלצות לשר האוצר בעניין מבנה הפיקוח הפיננסי הרצוי, ותמליץ לשם כך על תיקוני חקיקה ליישום מבנה זה. ההמלצות יכללו חלוקת סמכויות בין המפקחים הפיננסיים ויקבעו ואת מטרותיהם. מטרת ההמלצות תהיה לקדם רגולציה יעילה, למנוע ארביטראז' רגולטורי (בו לשחקנים מסוימים מותר דברים שלאחרים אסור למשל), וכן להביא להפחתת הנטל הרגולטורי.
הוועדה תמפה ותנתח את היתרונות והמגרעות במבנה הפיקוח הפיננסי הנהוג בישראל, וזאת בין היתר לאור השינויים וההתפתחויות שחלו בשנים האחרונות בתחום זה, בעיקר המהפכה הטכנולוגית וכניסת שחקנים חדשים לתחום. הוועדה תערוך השוואה בינלאומית של מבני פיקוח פיננסי הנהוגים בעולם וכן תנתח את היתרונות והמגרעות בכל אחד מהמודלים הנהוגים בעולם.
"לאורך השנים מבנה הפיקוח הפיננסי בישראל התבסס בעיקרו על המודל הענפי, שהוא מודל מבוזר שבמסגרתו הפיקוח נקבע לפי המוצר או סוג הפעילות הפיננסית שהגוף הפיננסי מספק, כאשר הרשות המפקחת מטפלת הן בהיבטי הפיקוח הצרכניים והן בהיבטי הפיקוח היציבותיים של אותו ענף", נכתב במסמך שפרסם האוצר.
אלא שבאוצר מציינים כי בהחלט ייתכן שהמודל הזה כבר לא רלוונטי כיום. "משנות התשעים, ובעיקר לאחר המשבר הפיננסי העולמי האחרון, מדינות רבות זנחו את המבנה הפיקוחי המבוזר, וניכרת מגמה של שינוי מבני פיקוח תוך איחוד רשויות פיקוח באופן חלקי או מלא. בכוחן של התפתחויות אלה לתרום רבות להגברת התחרות במערכת הפיננסית. אולם מבנה הפיקוח הפיננסי הנהוג בישראל אינו תואם להן ואף עלול להוות חסם לקידומן", הם כותבים.
עוד צוין במסמך כי במצב הנוכחי יש לעתים קשיי תיאום בין הרגולטורים, ארביטראז' רגולטורי וקושי של הגופים הפיננסיים להתרחב לתחומי פעילות חדשים: "הנפגעים המרכזיים מחסמים אלה הם הצרכניות והצרכנים הישראלים, שנמנעת מהם האפשרות ליהנות משירותים חדשניים ותחרותיים".