חוק ההסדרים המסתמן - עונש קולקטיבי לרוכשים הזרים

חוק ההסדרים שהציע משרד האוצר בשבוע האחרון היה צבוע יותר בצבע של הייטק מאשר קודמיו: לחנונים מהרצליה פיתוח ומרעננה יש בוודאי סיבות טובות יותר לחייך מאשר לעמיתיהם מהמחצבות שעל שפת ים המלח. תוכניתו השאפתנית של מנכ"ל האוצר, חיים שני, לעידוד תעשיית ההייטק, קיבלה ביטוי בכמה מהסעיפים הבולטים של טיוטת החוק. לא פעם ולא פעמיים הציע האוצר להחליף את המילה "מפעל" ב"חברה" כשמדובר היה בהטבות שונות.

כך נוסחו חוקים חדשים למתן הטבות מס לחברות הייטק ישראליות גדולות שרוכשות את שכנותיהן הקטנות יותר והטבות מס על תמלוגים שמקבלים מדענים שהוזעקו לישראל במיוחד מצמרת האקדמיה בחו"ל. אפילו הוצע תיקון לחוק עידוד השקעות הון, שמבקש להחשיב גם חברות עתירות משאבים אנושיים כזכאיות לקבל הטבות ומענקים, ולא רק מפעלים עתירי מכונות ועשן.

גם בסעיף אחד קטן ונשכח, שנקרא "תיקון לסעיף 19 ב'", נראה שהאוצר דואג לתעשיית ההייטק הישראלית. בסעיף זה, המשתייך לחוק המו"פ, מציע האוצר לבטל חוסר שוויון בחוק, שמעודד רכישה של חברות הייטק ופירוק כל נכסיהן בישראל.

לפי החוק הקיים, רכישה של חברה והעברת כל נכסיה לחו"ל זולות יותר לחברה הרוכשת מאשר רכישת הקניין הרוחני שלה והתרת פעילותה בישראל. במצב אבסורדי זה משלמת הרוכשת את חלקה היחסי של השקעת המדען הראשי בחברה חלקי כלל ההשקעות בה. זהו סכום נמוך ומגוחך הרבה יותר ממה שהיא משלמת למדען הראשי, אילו היתה מבקשת לרכוש רק את הקניין הרוחני של החברה: חלקה של השקעת המדען בחברה ביחס לכלל ההשקעות רק באותו הקניין הרוחני.

גם הענישו, גם לא פתרו את הבעיה

אבל מה עשו בתמ"ת ובאוצר? הכינו עונש קולקטיבי. מעתה יושוו התנאים עבור זר שמבקש לרכוש ולפרק חברה בישראל לסכום שהיה משלם אילו רק היה רוכש את הקניין הרוחני של החברה, בלי לפרק את פעילותה ולהביא לפיטורים של עובדים ישראלים.

לכאורה מדובר במהלך מוצדק, אבל מה יהיה על אותה חברה שמעוניינת לרכוש חברה אחרת ולהותירה על כנה, עם עובדים ופעילות ותשלום מסים בישראל, על כל הכרוך בכך? היא תיאלץ להמשיך ולשלם מחיר גבוה. כי בכל הנוגע לחוק המו"פ, אף משרד לא מעוניין לטפל בבעיה האמיתית. וכשזה מגיע לאקזיט, המדינה היא גורם בלתי צפוי.

כיום המדינה רשאית המדינה לקחת לעצמה את החלק שמתאים לה בכל פעם שנמכרת חברה שקיבלה בעבר השקעת מדען, אפילו אם מדובר בסכום מבוטל. בטרם גובשה טיוטת חוק ההסדרים הציע ח"כ רוברט אילטוב, שתקף השבוע את טיוטת החוק, להגביל את הסכום שהמדינה תקבל לפי שלושה מסכום המענק שקיבלה החברה ממנה. האוצר התעקש על פי עשרה ואילו התמ"ת דבק בגרסת אמצע של פי חמישה. בסופו של דבר הוחלט שלא להחליט.

הבעיה שהיתה נותרה בעינה: המחיר שנדרשות חברות לשלם על רכישת חברה ישראלית שקיבלה מימון מדען הוא לפעמים בלתי נסבל. אין פלא שהחברות הישראליות היחידות שנמכרות בשבועות האחרונים, כמו 5min ודאפר, יושבות דווקא בארצות הברית.