דוח המבקר
מניצולי השואה ועד תושבי הצפון: כך פוגעת הממשלה המנופחת בשירות לציבור
דו"ח מבקר המדינה מצא כי ישראל מנהלת כ-36 משרדי ממשלה - פי 2.7 ממדינות מערביות דומות - ושבתוך ארבע שנים וחצי בוצעו 76 שינויים של פתיחה, סגירה והעברת סמכויות בין המשרדים. "שיקולים ואילוצים פוליטיים גוברים על הצורך לייעל את מבנה הממשלה", נכתב בדוח
"לא פחות מ-76 שינויים של פתיחת משרדי ממשלה, סגירתם והעברת סמכויות בין המשרדים השונים נעשו בממשלות ה-37-35, בתוך ארבע שנים וחצי (2024-2020). מאפיינים אלו גובים 'מחיר תפקודי' של ריבוי משרדי הממשלה ופגיעה באפקטיביות של פעילות הממשלה ובשירות שהיא מעניקה לציבור. לצידו של המחיר התפקודי בולט גם המחיר הכלכלי" - כך קבע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדו"ח שפרסם היום (ג') על מבנה משרדי הממשלה.
המבקר ציין כי מספר משרדי הממשלה בישראל בתקופת הממשלה הנוכחית גדול פי 2.7-1.5 ממספרם ב-9 מדינות אחרות שנבדקו: דנמרק, נורבגיה, פינלנד, הולנד, שוודיה, אירלנד, אוסטרליה, אסטוניה וצרפת, ופי 2.4-1.3 בתקופת הממשלה הקודמת. עוד ציין כי 15 מ-31 משרדים בממשלה הנוכחית אינם קיימים או כמעט אינם קיימים במדינות אחרות. 50 תחומי פעולה הועברו על פי החלטות ממשלה בין המשרדים בתקופה של 4.5 שנים, שבהן כיהנו שלוש ממשלות, כאשר 40% משטחי הפעולה הועברו יותר מפעם אחת.
מספרם של משרדי הממשלה עולה ומתכווץ בהתאם לצרכים הפוליטיים: כיום ישנם 36 משרדי ממשלה לעומת 18 משרדים בממשלת בנט לפיד (שכיהנה בשנים 2022-2021) ו-22 משרדים בתקופת ממשלת נתניהו הקודמת.
לדברי המבקר, "ניתן להסיק כי שיקולים ואילוצים פוליטיים גוברים בסופו של יום על הצורך לבחון את המלצות הצוותים שמונו לצורך כך ולייעל את מבנה הממשלה. על ראש הממשלה בנימין נתניהו, המוסמך למנות חברי ממשלה ולהעלות לסדר יום הממשלה הצעות לשינויים במבנה הממשלה, להבטיח פעילות ממשלתית רצופה ותקינה, תוך שימת לב לצורך להבטיח שירות מיטבי לציבור ופעילות ממשלתית יעילה, גם בשעה שנפתחים ונסגרים משרדי ממשלה, ומועברים שטחי פעולה ביניהם".
המבקר קבע כי "אחד הליקויים הכואבים בהתנהלות הממשלה נוגע לטיפול בשיקום יישובי הצפון והדרום ולשיקום אחרי אסונות. במהלך פחות משנתיים, קיבלה הממשלה כמה החלטות להעביר את האחריות לכך בין משרדים ובין ממונים, וכל זאת גם בעיצומה של תקופת חירום ובמהלך מלחמה. הנזק מהיעדר קו ממשלתי יציב בא לידי ביטוי בליקויים יסודיים שעלו בדוח שפרסמנו ביוני 2025, לרבות היעדר תוכנית רב-שנתית לשיקום ולפיתוח של הצפון. ליקויים אלה עומדים במרכז כישלון הממשלה במתן מענה לחזרת תושבי הצפון ליישוביהם ולשיקום הצפון, נכון ליוני 2025".
המבקר קורא למשרד ראש הממשלה לפעול לביטול חמישה משרדים, כנדרש בהחלטת הממשלה מנובמבר 2024. כמו כן, מציע המבקר שמשרד רה"מ יגבש מאגר נתונים על החלטות ממשלה שעוסקות בהעברת שטחי פעולה כתשתית לקבלת החלטות על העברת שטחי פעולה בין משרדי ממשלה בעתיד.
בנוסף, הוא ממליץ למזכירות הממשלה לגבש לקחים והנחיות בנוגע ליישום שינויים במבנה הממשלה, על בסיס ניסיון הממשלות האחרונות - ולכל הפחות אלו שכיהנו משנת 2020 ואילך. כמו כן, מוצע כי המזכירות תציג לקחים והנחיות אלה לכל הגורמים הנוגעים בדבר בעת הקמת ממשלה חדשה, וכן כאשר הממשלה שוקלת לבצע שינויים במבנה שלה במהלך כהונתה.
"פגיעה מתמשכת בעבודת המשרדים"
המבקר הזהיר כי "החלטות הממשלה התדירות בדבר העברת שטחי פעולה בין משרדים הן תופעה שהולכת ומתרחבת, עד לכדי פגיעה מתמשכת וממשית בעבודתן". המבקר מציין כמה דוגמות לכך, ביניהן המעבר של הרשות לתכנון החקלאות בין משרד הנגב והגליל ומשרד החקלאות, שהביאה לפגיעה בשירות לציבור הזקוק להקצאת קרקע חקלאית ליישובים חקלאיים ולגורמים המעוניינים לעסוק בחקלאות. מעבר סמכויות יצר גם פגיעה מתמשכת וממשית בתחום ההכשרה המקצועית למבוגרים, שהתבטאה בירידה במספר המשתתפים בהכשרות מקצועיות. דוגמה נוספת היא הרשות לזכויות ניצולי השואה, שהמעברים שלה בין משרדים פגעו בניהול מערכות המידע שלה.
המבקר מצא גם שהרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב עברה 6 משרדים מאז שהוקמה ב-2007 ועד 2025. לדבריו, "מעברים תכופים של הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב - בכל שנה ורבע בממוצע בשנים האחרונות - פגעו הלכה למעשה בניהול מערכות המידע הממוחשבות של הרשות ובטיפול הנדרש בהן".
המבקר מסכם: "תמונת המצב משקפת תופעה ששורשיה בתהליכים פוליטיים לגיטימיים, ואולם היקפה ותדירותה בישראל, בעיקר בשנים האחרונות, פוגעים משמעותית ביכולת של הממשל לפעול בתחומים רבים באופן יעיל ותכליתי ולהשיג מטרות ויעדים לאורך זמן. תופעה זו מובילה לעיתים לפגיעה בשירות לציבור, לנסיגה בהיבט המקצועי של הפעילות הממשלתית, לאובדן הידע הנחוץ לפעילות יחידות הממשלה ואף לבזבוז משאבי הציבור. תחום פעולה או משרד המועברים כמה פעמים בתוך שנים אחדות בין זרועות הממשל ובין משרדים שונים - כאשר זמן ניכר מוקדש לתהליך המעבר עצמו, ולעיתים משאביהם מדוללים בסופו של דבר - מתקשים לפעול בעקביות ובתכליתיות להשגת יעדים משמעותיים לאורך זמן. נזק הנגרם בשגרה לפעילות הממשלתית עקב העברה תדירה של שטחי פעולה בין משרדי ממשלה עלול להתעצם בשעת חירום".
