טלטלה באנבידיה
לקראת הדחה אפשרית של הואנג: האם לישראל יש סיבה לדאגה?
נקודות עיקריות.כלכליסט AI
- מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג נחשב לתומך מרכזי של ישראל שהוביל להפיכתה למוקד מו"פ קריטי עבור ענקית השבבים.
- החברה מקימה בקריית טבעון קמפוס ענק בהשקעת מיליארדי שקלים שצפוי לאכלס כעשרת אלפים עובדים חדשים החל משנת 2031.
- למרות החשש מטלטלה בהנהגה, מעמד המרכז הישראלי נחשב לאיתן בשל תפקידו המהותי בפיתוח טכנולוגיות הליבה והתקשורת של החברה.
אפשר להגיד הרבה דברים לא נעימים על ג'נסן הואנג, במיוחד לאור אירועי הימים האחרונים, אבל דבר אחד אי אפשר לקחת ממנו: הוא היה מעריץ נלהב של ישראל ואולי התומך הגדול ביותר של המדינה בחברה. תחת הנהגתו, הפכה ישראל למוקד מו"פ משמעותי, אפילו קריטי, בעבור אנבידיה, והוא זה שמוביל את המהלך הדרמטי להקמת קמפוס ענק של החברה בקריית טבעון, שיוכל לאפשר לה להעסיק עד 10,000 עובדים נוספים בישראל ויותר מלהכפיל את כוח האדם שלה כאן. עתה, כשמעמדו של הואנג נמצא בסכנה, עולה השאלה – האם אנבידיה עדיין תישאר מחויבת לישראל גם עם מנכ"ל אחר מאחורי ההגה?
אנבידיה פעילה בישראל מאז 2016, ואולם בשנים הראשונות היתה זו פעילות מוגבלת שכללה כמה עשרות עובדים, והתמקדה בעיקר בפעילות מסחרית לצד קבוצת פיתוח קטנה בהובלת פרופ' גל צ'צ'יק. הרומן האמיתי בין אנבידיה לישראל החל במרץ 2019, כשהחברה סיכמה על רכישת מלאנוקס תמורת 6.9 מיליארד דולר.
אנבידיה מיהרה למנף את שבבי התקשורת שפיתחה מלאנוקס לתוך אקוסיסטם המוצרים שלה, מתוך הבנה שמעבדים מהירים זה חשוב, אבל בלי תשתית תקשורת מתאימה הם לעולם לא יוכלו להגיע למלוא פוטנציאל כוח החישוב שלהם. הפתרונות של מלאנוקס שימשו כמעין "כבישים" שמובילים לשבבים ודאטה-סנטרים שאנבידיה מפתחת, והם אלה שידעו להפוך אותם ליעילים במיוחד מול המתחרים בניהול עומסים וגישה.
החיבור היה מושלם, וישראל הפכה במהרה למרכז המו"פ הגדול והחשוב של החברה מחוץ לארה"ב. בכנס GTC של אנבידיה בסן חוזה ב-2025 הציג הואנג שקף עם מפת דרכים של חמישה מוצרי ליבה של אנבידיה לשנים הקרובות. הפיתוח של שלושה מהם הובל מישראל.
כיום, מרכז המו"פ בישראל שולח ידו כמעט בכל תחום פיתוח מרכזי של אנבידיה. "החלק הארי של תחום התקשורת נמצא בישראל", אמר לאחרונה לכלכליסט גלעד שיינר, סגן נשיא בכיר למחשוב על ורשתות באנבידיה. "אבל מכיוון שאנבידיה היא קבוצה אחת, יש בישראל צוותים שעובדים גם על CPUs ו-GPUs, לצד עבודה משותפת עם סטארט-אפים מקומיים. יש בארץ גם קבוצות של רכב אוטונומי ומחקר AI יישומי. טכנולוגיית התקשורת היא לא נדבך צדדי, אלא חלק מהותי ובלתי נפרד ממהפכת המחשוב".
תחום חשוב נוסף שבו עוסק המרכז בישראל הוא התמודדות עם בעיית המודלים המורדים שרודפת את תעשיית ה-AI בחודשים האחרונים. מעבד שמפותח בישראל מאפשר ליצור מנגנון בקרה חיצוני לפעולות של סוכני AI, לנטר את כל הפעולות שלהם בדרך שהם לא מסוגלים לעקוף ולאפשר לבלום אותם במקרה הצורך", אמר שיינר.
אנבידיה של הואנג מיהרה להבין את החשיבות של ישראל, ובימים אלו היא בעיצומו של אחד ממהלכי ההשקעות הזרות החשובים בהיסטוריה של המדינה, עם הקמת המרכז החדש בקריית טבעון, על שטח של 90 דונם שישתרע על פני 160 אלף מ"ר. מדובר בגודל השווה לשתי ה"חלליות" של אנבידיה בעמק הסיליקון יחד, וגם הקמפוס הטכנולוגי הגדול ביותר בישראל. האכלוס צפוי ב-2031. עלות הפרויקט המוערכת היא מיליארדי שקלים.
מחויבות זו של אנבידיה לישראל נובעת במידה רבה מהואנג עצמו, שהתברר כתומך נלהב של המדינה וכמי שמוכן לעמוד לצדה גם בתקופה שמעמדה הבינלאומי בשפל מדרגה. "ג'נסן, כשהוא מדבר על ישראל, לא מתבייש להגיד שהוא תומך בכל הקבוצה של אנבידיה שנמצאת בישראל", אמר שיינר. “הוא היה מאוד מעורב בסיפור של אבינתן (אבינתן אור, מהנדס אנבידיה שנחטף לעזה ב-7 באוקטובר ושוחרר לאחר שנתיים, ע"כ) והיה בקשר עם המשפחה של אבינתן. יש לו צוות נהדר בישראל, והוא רואה את כל החברה בתור משפחה אחת גדולה".
השאלה הגדולה היא האם מעמדה של ישראל ייפגע תחת מנכ"ל אחר, פחות מחויב לישראל. התשובה תלויה במידה רבה בזהות המנכ"ל. למשל, תחת התרחיש האפשרי שבו לנעליו של הואנג ייכנס הישראלי הבכיר באפל ג'וני סרוג'י, לא נראה שצפויה פגיעה במעמד החברה.
אבל במצב הנוכחי, מעמדה של ישראל באנבידיה חזק יותר מיכולת של מנכ"ל זה או אחר להשפיע עליו. מרכז המו"פ משחק תפקיד מרכזי מאוד בפיתוח שבבי התקשורת ומוצרים אחרים של אנבידיה, וכל ניסיון לפגוע בכך ייצור זעזועים גדולים מדי בחברה, בתקופה שבה יידרש המנכ"ל החדש לשדר יציבות וביטחון בהמשך הדרך. האהדה לישראל שרירה לכל אורכה ורוחבה של אנבידיה, וספק אם תהיה תמיכה רחבה בתוך החברה למהלך כלשהו שיפגע בפעילות הישראלית הקיימת. מבחינה עסקית טהורה אין לאנבידיה אינטרס לפגוע, להעביר או לקצץ בפעילות שמהווה מנוע צמיחה מרכזי של החברה.
סוגיית הקמת המרכז החדש בקריית טבעון מורכב יותר. אנבידיה כבר רכשה את הקרקע, ונמצאת לקראת סיום הליכי התכנון והאישור. העבודות עצמן בשטח עתידות להתחיל בשנה הבאה. הגלגלים כבר בתנועה, אבל עדיין לא האיצו מעבר לנקודת האל-חזור.
גם כאן, ביטול הפרויקט ללא סיבה מהותית ישדר מסר שלילי למשקיעים. ואולם, בתרחיש שבו הכנסות אנבידיה נפגעות משמעותית, למשל כתוצאה מפקיעת בועת השקעות ה-AI, ויש צורך אמיתי לקצץ בהוצאות, הקמת מרכז מו"פ חדש בהשקעה של מיליארדי דולרים, שלא לדבר על כל ההוצאות השוטפות בדמות כוח אדם ותפעול מרגע שהמרכז מתחיל לפעול, בהחלט יכולה להיות מטרה נאה לקיצוץ. בתרחיש כזה, כל מנכ"ל, כולל הואנג, יכול לקבל החלטה על ביטול הפרויקט. ההבדל הוא שעם מנכ"ל אחר בראש החברה, בעל מחויבות קטנה יותר ואהדה פחותה לישראל, יכול להיות שהחלטה שכזו תקבל תעדוף על פני מהלכים אחרים.
בהקשר זה, הזמן משחק לטובת ישראל: ככל שהפרויקט מתקדם יותר, כך קשה יותר לעצור אותו. אם בועת ה-AI, ככל שיש כזו, לא תפקע ברבעונים הקרובים הקמת המרכז בקריית טבעון כבר תהיה עובדה מוגמרת, ללא קשר לזהות המנכ"ל. ואם הבועה תפקע ותוביל להתרסקות של כל שוק ה-AI ובפרט של אנבידיה? אז כולנו בבעיה קשה מאוד, גם אם הואנג עדיין בראש.
