פרשנות
ההגירה מישראל: יותר הייטקיסטים ורופאים עוזבים, ואובדן ההכנסות ממסים מזנק
דו"ח של רשות המסים בחן לראשונה את ההגירה מישראל דרך תיקי המס; מהנתונים עולה כי בשנים 2023-2024, מספר העוזבים שעבדו בהייטק זינק בכ-150%, ובענף הבריאות נרשמה עלייה של יותר מ-100%; הישראלים שהיגרו שילמו מס של 1.2 מיליארד שקל בשנה שלפני העזיבה
1.2 מיליארד שקל - זה המס ששילמו לקופת המדינה הישראלים שהיגרו מהארץ ב-2024, בשנה שלפני העזיבה - כך עולה מדו"ח שחיברה החטיבה לתכנון וכלכלה ברשות המסים. לפי הדוח, עד 2019 עמד הסכום הזה על כחצי מיליארד שקל בשנה. החשיבות של הנתונים מגיעה מהמקור: לא סקר, לא מכון מחקר, אלא רשות המסים עצמה.
המספר עצמו מעניין פחות מהפער שהוא חושף: מספר העוזבים גדל בכ-50% לעומת השנים שלפני הקורונה, אך אובדן המס גדל ב-150%. המשמעות: לא רק שיותר ישראלים עוזבים - אלא מדובר בישראלים שהכי תורמים לקופת המדינה ומממנים את ההוצאות הממשלתיות - ביטחון, בריאות, חינוך ורווחה.
לפי הדוח, עד 2019 עזבו את ישראל כ-40 אלף איש בשנה מבין מי שחיו בה שלוש שנים לפחות לפני עזיבתם (קריטריון שיצרו החוקרים כדי לנטרל "מהגרים זמניים"). ב-2023 עמד המספר על 60.8 אלף, וב-2024 - על 56.3 אלף. על אף שב-2024 נרשמה ירידה לעומת 2023, המספר נותר גבוה. וחמור מכך, בקרב בני 20 ומעלה - אלה שמשלמים מס - הוא המשיך לגדול גם ב-2024.
וכאן הבעיה החמורה ביותר: השינוי החד ביותר נמצא בקבוצת הגיל של 40-50 - שיא הקריירה - שיעור המהגרים עלה מ-0.4% לפני הקורונה לכמעט 0.7% ב-2024, זינוק של כ-60%. יתרה מזו, אין מדובר רק בישראלים בשיא הקריירה אלא גם בקבוצה שהכנסתה בשנה שקדמה לעזיבתם שולשה: מכ-900 מיליון שקל בשנה ל-2.7 מיליארד. משקלה של הקבוצה מכלל העוזבים מעל גיל 20 עלה מ-13% לפני עשור ל-20% ב-2024.
לעומת זאת, יש נתון מרגיע אחד: בקבוצת הגיל 20-30 שיעור העוזבים עומד על כ-1% בשנה כבר עשור שלם, בלי שינוי. כלומר, ההגירה הצעירה שתמיד הייתה כאן - נותרה בעינה. אלא שניכר כי מתחילה מגמה חדשה.
ברשות המסים החליטו להסתכל על אותה תמונה - גם בחתך ההכנסה. לפי הדוח, שיעור העוזבים מהעשירון העליון עלה מכ-0.3% (ממוצע 2015-2019) ליותר מ-0.5% (ממוצע 2023-2024), זינוק של כ-80%. מנגד, בעשירונים התחתונים הנתון לא זז, ובשליש התחתון הוא אף ירד. והנה הנתון המטלטל: העשירון העליון אחראי לכ-86% מאובדן המס של העוזבים.
החתך הענפי מסביר עד כמה המגמה מטרידה: מהשוואה בין 2015 לבין השנתיים האחרונות עולה כי מספר העוזבים שעבדו בהייטק זינק בכ-150%, ובענף הבריאות נרשמה עלייה של יותר מ-100%. מנגד, בחינוך ובתעשייה השינוי אינו משמעותי. הכנסתו של העוזב הממוצע, שהייתה בעבר דומה להכנסה הממוצעת במשק, גבוהה ממנה כיום בכ-50%.
לא רק המוחות עוזבים - גם החסכונות שלהם: בזמן שמספר הישראלים שהצהירו על הוצאת יותר מחצי מיליון שקל מהארץ הוכפל בכלל האוכלוסייה בשנים 2023-2024, בקרב העוזבים המספר גדל פי ארבעה.
התזמון הוא הנקודה הרגישה: עד 2021 הנתונים יציבים. ב-2022 התחיל השינוי, וב-2023 וב-2024 הוא הואץ. הדוח מציב שתי השערות - התמורות בחברה ובשוק העבודה בעקבות משבר הקורונה, או תגובה לאירועים המדיניים והביטחוניים שמטלטלים את ישראל מתחילת 2023 - ונמנע מלהכריע ביניהן, וזה מובן: רשות המסים היא גוף הכפוף לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. ובכל זאת - התאריכים עושים את העבודה בעצמם: גל העזיבה של אותו פלח לא התחיל עם סגירת השמיים ב-2020, שבה מספר העוזבים דווקא צנח, אלא שנתיים אחריה. הוא התעצם בדיוק בשנים שבהן עברה ישראל את המאבק על ההפיכה המשטרית והמלחמה. ובכל זאת המילה "מדאיג" מופיעה בדו"ח של רשות המסים שלוש פעמים והוא אף מנפיק אזהרה: אם המגמה תימשך, בעוד כחמש שנים תאבד המדינה כ-3.5 מיליארד שקל במצטבר - כ-700 מיליון שקל בכל "שנת עוזבים".
