הראלי שאחרי המלחמה: מי יהיו המרוויחים הגדולים בשווקים מסיום העימות?
הפסקת האש הזמנית בין ארה"ב וישראל לאיראן הפילה את מחיר הנפט ושלחה את השווקים בעולם לעליות חדות. הגם שהאיום האיראני לא הוסר, בשוק מעריכים שפרמיית הסיכון של ישראל תרד, ושמניות הנדל"ן והאנרגיה הירוקה יהנו מרוח גבית. מי עוד ירוויחו מסיום העימות?
הבורסות בעולם נשמו לרווחה ומחיר הנפט החל לצלול עם ההכרזה על הפסקת אש בת שבועיים בין ארה"ב וישראל לאיראן. מדד דאקס הגרמני קפץ ביותר מ-5%, הקאק הצרפתי עלה בכ-4.5%, והפוטסי הבריטי הוסיף כ-2.5%. זאת בשעה שמחיר הנפט מסוג ברנט צנח בכ־15%. גם המדדים המובילים בוול סטריט מזנקים ביותר מ-2.5%.
הגם שמדובר בהפסקת אש שעלולה להתגלות כזמנית בלבד ושברירית, כפי שהגדיר זאת סגן נשיא ארה"ב ג'יי.די ואנס, נראה שבשווקים כבר מיהרו לחבק בחום את האופציה שלפיה בתום השבועיים האלו יושג הסכם קבע, שגם אם לא ינחיל שלום של ממש במזרח התיכון, לפחות יחזיר את הצבע הירוק למסכים בחדרי המסחר ברחבי הגלובוס. אך בעוד בטוקיו, בפרנקפורט ובפריז המשקיעים מסתכלים בראש ובראשונה על הסערה במחירי האנרגיה שמתחילה לשכוך ובונים על חזרה לשגרה, ישראל והבורסה שלה מתעוררים למציאות מורכבת יותר שבה האיום האיראני לא הוסר, גם אם ספג מהלומה, והאפשרות לסבבי לחימה מדי תקופה מול משטר האייתוללות הופכת לריאלית יותר.
כשבוחנים את הנתונים של העבר הקרוב והרחוק (ראו תרשים) ניתן לראות שאחוזת בית משיאה תשואת יתר בטווח של שנה מסיומן של מלחמות, וגם במהלך המלחמה עצמה המדדים המקומיים התעלו על מדדי הדגל האמריקאיים. אך האם המציאות החדשה שהמלחמה הזו מולידה תצטרף גם היא לסטטיסטיקה? אם נצירת האש הזמנית אכן מסמנת את סופה של המלחמה, כיצד יראה "היום שאחרי" בשוק המקומי, מה יקרה לפרמיית הסיכון של ישראל ולמה המשקיעים צריכים לצפות כעת?
על פי אורן מונטל, מנהל תחום השקעות כספי עמיתים במנורה מבטחים, "בעולם לא מתעסקים בשאלה מי ניצח, ארה"ב וישראל או איראן, אלא מתעניינים בעיקר במחירי הנפט ובפתיחת מיצר הורמוז. על כן, פתיחת המיצר והפסקת הלחימה ישפיעו בעיקר על שוקי המניות באסיה ובאירופה, שם, לטעמי, המניות ירדו יותר מדי — בעיקר משום שהכלכלות במדינות אלו תלויות בנפט שעובר דרך הורמוז ובגז הנוזלי שמגיע מקטאר. אם הירידות במחירי הנפט יימשכו באופן עקבי — זו בשורה טובה לכולם בסופו של דבר".
אם כי סביר כי חלק מהמשקיעים בישראל לא יהיו מרוצים מתוצאות הלחימה, בעוד ההישגים שדמיינו בתחילת המבצע רחוקים מלהתממש.
מונטל: "נצטרך להמתין את השבועיים הקרובים ולהבין סופית מה היו תוצאות הלחימה. אני חושב שבסך הכול מדובר בחדשות טובות גם לכלכלה הישראלית. מלחמה היא אירוע יקר: האינפלציה עולה, הגירעון מתרחב ואי־הוודאות גבוהה מאוד. כל הפרמטרים השליליים הללו הסתיימו, ולכן אלו חדשות טובות. אני חושב שפרמיית הסיכון של ישראל תרד — אולי פחות ממה שציפו עם פתיחת המלחמה — אך התגובה תהיה חיובית. היום תהיה השפעה חזקה מאוד של המניות הדואליות על הבורסה המקומית, והאינדיקציות שלנו הן שהשוק בתל אביב יגיב בחיוב".
רועי קדוש, מנהל ההשקעות הראשי של הכשרה ביטוח, הוסיף כי "מבחינה מדינית אפשר לצייר את זה גם ככישלון וגם כהצלחה חלקית, אבל לפעמים הבורסה מנותקת מהמתרחש בעולם המדיני. בסופו של דבר, אם שוקי העולם עולים, כנראה שגם השוק המקומי יעלה, במיוחד לאור העובדה שחלק מהשחקנים, מוסדיים ומשקיעים זרים, ישבו על הגדר במהלך המלחמה. אנחנו חיים בעולם של ריבית גבוהה יחסית, ולכן אפשר לשבת על הגדר ולהשקיע בקרנות כספיות. העליות יכולות להיות חוצות סקטורים, כמו סקטור הבנייה והתשתיות, כי יש פה לא מעט שיקום שצריך לבצע. גם חברות הביטוח והבנקים ייהנו מהזרמת הכסף החדשה של המוסדיים".
עוד טוען קדוש כי "בסוף, במזרח התיכון זה הכול נרטיב; מה שאתה משווק. יהיה לנשיא האמריקאי דונלד טראמפ קשה לשווק את המבצע כניצחון, בעוד הוא חשש מפיגוע אינפלציוני ופגיעה בצרכן האמריקני, שראה את מחיר גלון הדלק עולה אך לא מבין את הרציונל של המלחמה. גם הנוכחות האמריקאית במפרץ כרוכה בעלות של עשרות מיליארדי דולרים ביום. הפתרון מבחינת טראמפ היה איום על תשתיות אזרחיות; אנחנו חשבנו שהוא ישתגע אם יממש אותו. החברה האיראנית חיה עם מחסור במים ובחשמל. אם תפגע יותר באזרחים, הם בוודאי לא יתקוממו, אלא ידאגו לשרידות היומיומית שלהם. אי אפשר לצפות שהמשטר יוחלף אם לאזרח אין מה לאכול בבוקר והוא הולך לישון עם בטן מקרקרת. במאה ה־20 וה־21 מלחמות מוכרעות בהסכמים ולא בשדה הקרב. אם הפסקת האש תהיה קבועה, המשק הישראלי הוכיח שהוא יכול לצאת 'מלוע של תותח' ולהנמיך את הפגיעה בתוצר, ואף להפחית את הגירעון. אבל עדיין נשארנו עם איראן שעומדת על הרגליים, שבמובנים רבים לא נפגעה, והיא עדיין מחזיקה באורניום מועשר. הבעיה הזו הפכה שוב להיות בעיקר של ישראל, ולא הצלחנו להשיג את מטרות המבצע כפי שהגדירו ראש הממשלה בנימין נתניהו או ממשלת ישראל. במקביל, עדיין נלחמים בשלוחות של איראן — אם זה חיזבאללה או החות'ים. לכן, מבחינה מדינית אולי יש פחות הישגים, אבל לא פעם הבורסה מתנתקת מחוסר ההצלחה המדינית. ולמרות זאת, אני מרגיש שהאיראנים חיים בתודעת ניצחון יותר מהישראלים".
אילו סקטורים יהיו המרוויחים הגדולים מסיום המלחמה?
מונטל: "אם האינפלציה יורדת והשקל מתחזק, זו סביבה נוחה יותר מבחינת הנגיד להוריד את הריבית, מה שייטיב עם חברות הנדל"ן והאנרגיה הירוקה. לא הייתי פוסל גל של גאות במניות הנדל"ן. מבחינת העולם, מניות הטכנולוגיה יטפסו לנוכח הצפי להרגעת הרוחות, במיוחד מניות השבבים שממשיכות ליהנות מהשקעות בתחומי ה־AI".
לפי עידן אזולאי, מנהל ההשקעות של בית ההשקעות סיגמא קלאריטי, לאחר החתימה על הפסקת אש, המגמות שנראו לאורך המלחמה צפויות להתגבר: "אם מסתכלים על התעשייה הביטחונית, היא צפויה לקבל דחיפה משמעותית בשל הצורך בחידוש מלאים. מעבר לכך, כל מדינה בעולם תרצה להתחמש יותר. כלומר, מדינות במערב ובמזרח אירופה — במיוחד על רקע האיומים של טראמפ בנטישת ברית נאט"ו — יבקשו להגדיל את צבאותיהן. הדבר נכון ביתר שאת למדינות הגובלות באיראן. מדובר בתופעה גלובלית שהחלה עוד לפני המלחמה: טראמפ אמר רק לפני שבועיים כי הוא מבקש להגדיל את תקציב הביטחון ב־50% לרמה של 1.5 טריליון דולר. זהו סדר גודל שונה לחלוטין ממה שראינו בעשורים האחרונים. תופעה נוספת שצפויה להתעצם היא ההשקעה באנרגיות מתחדשות. העולם נכנס למשבר הזה במצב יחסית טוב מבחינה אנרגטית, שכן התלות בנפט ירדה בשנים האחרונות. לאחר סגירת מצר הורמוז והזינוק במחירי הנפט, החשיבות של פיתוח אנרגיה חלופית מתחדדת עוד יותר — כדי להפחית תלות בנפט ובאנרגיה פוסילית בכלל".
רועי קדוש, הכשרה ביטוח: השוק בארה"ב יניב תשואת יתר בתקופה הקרובה. ארה"ב תהנה מהשקעות של מדינות שעליהן הגנה"
מה המשקיע הממוצע צריך לעשות כעת נוכח המצב?
מונטל: "אמרנו זאת לאורך המלחמה, ואני חושב שהאמירה עדיין עומדת — לא מומלץ לבצע שינויים דרמטיים ונמהרים. בתקופות של תנודתיות כזו, עדיף לתת לזמן לעשות את שלו. בשבועיים הקרובים נדע את תוצאות המלחמה. אלו יהיו שבועיים רוויי תנודתיות, וננסה להבין את משמעות התוצאות גם דרך האופן שבו יציג אותן טראמפ".
קדוש: "ישראל תצטרך להמשיך להתמודד עם הוצאה ביטחונית גבוהה, תוך כדי לחימה בלבנון. ממשלת לבנון אינה מסוגלת לפרק את חיזבאללה מנשקו. לכן, החזקת רצועת ביטחון רחבה משמעה עלייה בהיקף הכוחות המגויסים ובהוצאות התקציביות. מבחינת הקצאת השקעות, אני מעריך שהשוק בארה"ב יניב תשואת יתר על פני השוק המקומי בתקופה הקרובה. ארה"ב גם תיהנה מהשקעות של מדינות המפרץ, שטראמפ הגן עליהן בתקופת המלחמה — ואין ארוחות חינם. מדינות אלו ירכשו ציוד מארה"ב וישקיעו בתשתיות. סעודיה, למשל, תידרש לרכוש ציוד צבאי וביטחוני בהיקפים משמעותיים, בין היתר כהחזר על המטרייה האווירית שארה"ב סיפקה. אני מעריך שסקטור הקניונים ירשום התאוששות, וכך גם סקטור התעופה, כי הטיסות צפויות לחזור במהירות. גם חברות הבנייה והחברות הביטחוניות ייהנו מהפסקת האש, בשל הצורך בשיקום ובהצטיידות מחדש".
מה להערכתם תהיה ההשפעה על פרמיית הסיכון של ישראל?
אזולאי: "אם הייתי אומר לך לפני השביעי באוקטובר שהשווקים בישראל יעלו בתוך שנתיים ביותר מ־100%, היית חושב שאני הוזה. לכן, למרות האתגרים, אני מאמין שישראל יכולה להתמודד גם עם המצב הנוכחי. הרבה תלוי באופן שבו ינוהל המשא ומתן. בסיטואציה שנוצרה לאחר השביעי באוקטובר, ניתן היה לצפות שתשואות האג"ח של ישראל ייסחרו ברמות גבוהות בהרבה, בשל החשש לפגיעה בתוצר. בפועל, כלכלת ישראל התמודדה היטב עם האתגרים, ולעיתים המציאות אינה מתיישרת עם התיאוריה".
