800 עובדי בניין סינים לא הגיעו לישראל: "בבייג'ינג כועסים עלינו"
לפי משרד החוץ, סין חוסמת הגעת עובדים במחאה על ניסיון ישראל להביא עובדים באופן פרטי - מתוך כ-3,000 שהיו אמורים להגיע נחתו רק 2,200. בדיון בוועדה המיוחדת לעובדים זרים נחשף כי הנחיות פיקוד העורף אינן מיושמות באתרי הבנייה
הגעתם של 800 עובדים מסין לישראל התעכבה למועד בלתי ידוע. המעסיקים המתינו להם, והעובדים כבר עברו את כל המבחנים הנדרשים - אך לא הגיעו. מתוך כ-3,000 עובדים שהיו צפויים להגיע לאחרונה, נחתו בישראל רק כ-2,200. לפי הערכות בישראל, הסיבה לכך קשורה להנחיות ממשלת סין, שמאז המלחמה עם איראן מקשה על הגעת עובדים.
הנתונים עלו בדיון בוועדה המיוחדת לעובדים זרים, שעסקה גם בנושא ביטחון העובדים. נציג תאגידי העובדים הזרים אמר בדיון כי הם מתקשים לפתוח את המסגרת הפרטית להבאת עובדים מסין, וביקש את סיוע משרדי הממשלה הרלוונטיים. אלי יפרח, סמנכ"ל משרד החוץ, שנכח בדיון, אמר: "הסינים עצרו הגעת עובדים לישראל גם בבילטרלי וגם בפרטי. הם מחוברים למה שקורה כאן באזור — כדרכם, הם לא תמיד מסבירים למה, אבל כשהם מחליטים הם לא מוכנים לדבר. אין מו"מ איתם". יפרח הוסיף כי למרות האירוע האחרון, ישראל צריכה להמתין בסבלנות: "הם עובדים טובים". נציגה נוספת ממשרד החוץ הסבירה כי הסינים כועסים על הניסיון להביא עובדים במסגרת פרטית: "מבחינתם, חתמנו על הסכמים בין-ממשלתיים ואז ניסינו להביא עובדים באופן פרטי. הם כועסים עלינו".
אריאל ברדה, נציג משרד השיכון, אמר כי "הסינים ציינו שהבאת עובדים באופן פרטי נוגדת את החוק המקומי בסין". ברדה התייחס גם לעובדים ממולדובה: "הם מפחדים להגיע. הסבבים קטנים יותר ומגיעים פחות להיבחן. יש לנו סבב מינויים בשבועות הקרובים במולדובה, וכרגע יש קושי למצוא מועמדים — נרשמו רק 400, שזה מבחנים של יום אחד בלבד, בעוד שבדרך כלל אנחנו בוחנים פי שלושה לאורך סוף שבוע שלם."
הגופים מתנערים מאחריות לביטחון העובדים הזרים
לביטחון העובדים יש קשר ישיר לסירוב של חלק מהמדינות לשלוח את עובדיהן לישראל — וכפי שעלה מהדיון, יש להן סיבה טובה לכך. הנחיות פיקוד העורף לגבי עבודה באתרים אינן מיושמות בשטח: לקבלנים יש אינטרס להמשיך לעבוד גם כשנופלים טילים, העובדים לא תמיד מתפנים, ולא תמיד נמצאים בסמיכות למרחב מוגן. בניגוד להנחיות, נמצא כי גם אתרים שאין בהם מרחב מוגן עבדו בזמן מלחמה — ואיש לא אכף זאת.
פיקוד העורף הבהיר כי תרגם את התדרוך לשפות של כל מדינות המוצא, אך הסביר שאינו מבצע אכיפה בשטח. נציג ההסתדרות תבע לסגור אתרי בנייה שאין בהם מרחב מוגן והציע כי משרד העבודה יעשה זאת. בתגובה אמר חזי שוורצמן, מפקח העבודה הראשי ומנהל מינהל הבטיחות במשרד העבודה, כי הוא מציע שאנשי ההסתדרות "יתנו יד" ויעשו זאת בעצמם. הצעה נוספת שעלתה, מטעם "קו לעובד", היא שהרשויות המקומיות יבצעו את האכיפה לאחר שיעברו הכשרה של פיקוד העורף: "יש בחוק חובה לוודא שיש נוהל חירום באתרים, והגיע הזמן לאכוף גם את זה."
במדינות המוצא ניכרת הבנה טובה של המצב, לעומת העובדים עצמם שמונעים ברובם מהצורך להתפרנס. יפרח סיפר בדיון כי ממשלת תאילנד, למשל, דרשה לקבל מכתב רשמי מרשות האוכלוסין וההגירה שמבטיח את שלום עובדיה — בעיקר בענף החקלאות — ובלעדיו העובדים לא יחזרו. הנתונים מצביעים על כך שעובדים זרים היו פגיעים יותר לאורך כל המלחמות, ובשיעור גבוה בהרבה מחלקם באוכלוסייה: בעוד הם מהווים כ-3% מהאוכלוסייה, במלחמת ה-7 באוקטובר נפגעו 9% מהם בדרום ו-14% בצפון; במבצע "עם כלביא" — 19%; ובמבצע "שאגת הארי" — כ-17%.
