ריאיון
"נתרום השנה לשתי אוניברסיטאות, בעידן ה־AI חיסרון הגודל של ישראל הופך ליתרון"
אופטימי בנוגע לכלכלת ישראל, סבור שבארה"ב האוכלוסייה הגדולה הופכת לנטל, ומצהיר: "יש כאן שיעור גבוה של IQ ביחס לגודל, וזה מה שרלוונטי בעידן ה־AI". על וול סטריט: "יש בשוק הפרטי הערכות מנופחות, אבל אין בועה". ביל אקמן בריאיון מיוחד לכלכליסט
ביום חמישי האחרון חולל המיליארדר האמריקאי ביל אקמן מיני סערה בישראל, ובמקביל גם ברשת החברתית X שם יש לו 3 מיליון עוקבים. "באנו לישראל עכשיו כי לאשתי הישראלית נרי אוקסמן מאוד חשוב להיות פה כדי להצביע״, אמר מייסד ומנכ״ל חברת ההשקעות פרשינג סקוור (Pershing Square Capital Management) בשיחה עם פרופ' יצחק קרייס, מנהל המרכז הרפואי שיבא בוועידה השנתית לחדשנות של מרכז ARC בבית החולים (ARC Summit).
האמירה המפתיעה הכתה גלים והעלתה מיד שאלות אם אקמן בעצמו מצביע כאן (לא, משום שהוא לא אזרח ישראלי), עבור מי מצביעה אוקסמן (לא ידוע, אבל מהלחץ שנוצר אפשר לנחש שלגוש השינוי) ומה אקמן היה מצביע לו היה בעל זכות הצבעה. על כך אמר אקמן שהוא פגש עד היום באופן אישי רק את בנימין נתניהו: ״במהלך המלחמה הוא עשה עבודה טובה, אולי הישראלים לא מרגישים את זה, אבל הסיכון במזרח התיכון ירד מאוד והסיכוי לשלום עלה. אם הסוגיה האיראנית תיפתר יהיה דיבידנד גדול לשלום עם הרחבה של הסכמי אברהם״.
ביום שישי כבר מיהר לפרסם ציוץ הבהרה לעוקביו: "אני לא מכיר את כל המועמדים שמתמודדים בבחירות בישראל, אני לא מומחה לפוליטיקה המקומית ולכן גם לא יודע מי המועמד הטוב ביותר עבור המדינה", כתב. "ביחס לאשתי, אנחנו מסכימים בינינו על חלק מהסוגיות הפוליטיות, ועל חלק לא. כישראלית היא תצביע בצורה שלדעתה הכי טובה עבור ישראל ואין להסיק מהדברים שלי משהו לגבי אופן ההצבעה שלה".
לאור ההבהרות של אקמן ניתן להבין לאן הוא חותר והוא גם לא ממש הסתיר את דעותיו בשנים האחרונות. התמיכה בנשיא דונלד טראמפ, ממי שהצביע ותרם בעבר דווקא למפלגה הדמוקרטית, נהפכה כבר לעניין מוכר בארצות הברית, בעיקר מאז 7 באוקטובר. עד אז עסק אקמן בעיקר בלהיות איש השקעות בוול סטריט, ואמנם התפרסם בכתיבת מכתבים ארוכים ומושקעים, אבל אלה תמיד עסקו במהלכים שלו כמשקיע אקטיביסט ולא חרגו מעולמות הפיננסים.
ביל אקמן
תפקיד:
מייסד ומנכ"ל פרשינג סקוור
מצב משפחתי:
נשוי + 4
השכלה:
תואר ראשון במדעי החברה באוניברסיטת הרווארד, תואר שני מבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד
שווי אישי:
כ־9.2 מיליארד דולר
פעילות התנדבותית:
הקים באוגוסט השנה את מרכז אקמן אוקסמן לחקר המוח (AOI) בשיתוף אשתו נרי אוקסמן
חיבור עסקי לישראל:
רכש 4.99% ממניות הבורסה בתל אביב
אחרי 7 באוקטובר הוא השתנה. זה קשור בעיקר להיותו יהודי, נשוי בשנית לפרופ' אוקסמן הישראלית, וגם לקולות האנטי־ישראליים שיצאו מאוניברסיטת הרווארד שהוא נמנה על בוגריה ותורמיה הגדולים. לאור מה שעבר על ישראל ועל העולם בשלוש השנים האחרונות זה כבר נדמה כהיסטוריה עתיקה, אבל אקמן היה בין הגורמים שהניעו את הדחת קלודין גיי, הנשיאה השחורה הראשונה של האוניברסיטה היוקרתית, לאחר שלא בלמה את הרוחות האנטישמיות שנחשפו שם.
"המודל הקפיטליסטי מנצח את הסוציאליזם"
כעת הוא לא מתבייש לחדד את השקפתו הפוליטית בריאיון מיוחד לכלכליסט, שהתקיים מיד לאחר שירד מבמת הוועידה של המרכז הרפואי שיבא: "הסיכון הגדול ביותר לכלכלה האמריקאית היום הוא הקיטוב הפוליטי, בזה המצב אצלנו מזכיר את ישראל", הוא אומר. "בבחירות האמצע בארצות הברית אני מאוד מודאג מעליית כוחם של הדמוקרטים הסוציאליסטים משום שזה איום לכלכלה האמריקאית וגם לישראל ועל היהודים בכלל".
כחלק מהפיכתו לאושייה ב־X (בסוף 2023 עבר את רף מיליון העוקבים), הוא מרבה לבקר גם את ראש עיריית ניו יורק זוהרן ממדאני.
כמי שחי ועושה עסקים בניו יורק, אתה מרגיש את השפעת המדיניות של ראש העיר החדש גם במישור של מיסוי עשירים וגם בביטויי האנטישמיות שלו?
"יותר מההשלכות הכלכליות של ממדאני, מקור הדאגה המרכזי שלי לגביו זו הרטוריקה שמגיעה מפוליטיקאים כמוהו ומייצרת אווירה שמגבירה את הסיכון לאירועים אנטישמיים. ברמה הכלכלית בינתיים הדבר הבולט ביותר לעין הוא שיש הרבה יותר הומלסים ברחובות ניו יורק מאז שהוא נבחר. הבעיה במדיניות המיסוי שלו היא שמספיק שמעט אנשים יעזבו, כמו קן גריפין למשל (מייסד קרן הגידור הענקית Citadel - ס"ש), כדי שהעיר תפסיד הכנסות מס עצומות. אנשי עסקים ויזמים יכולים לחיות בכל מקום וזה מה שמזניק את פלורידה עכשיו. אני רואה שגם אצלי המסים המקומיים של ניו יורק כבר כמעט בגודל ששווה למס הפדרלי שלי.
"בזכות AI לא צריך היום הרבה אנשים, אלא רק ריכוז של כשרון, צוותים קטנים ואיכותיים שיכולים להגיע להישגים עצומים. חסרון הגודל של ישראל הופך ליתרון"
"קל לראות היום שמדינות שאימצו את המודל הכלכלי הקפיטליסטי מנצחות היום את אלה עם המודל הסוציאליסטי. הדוגמה הבולטת היא צרפת, אחת ממדינות הרווחה הנדיבות בעולם ודווקא שם פרצו המהומות הקשות ביותר. תראי גם את קליפורניה, היא מזכירה מאוד את ישראל בריכוז גבוה של כשרונות ומוחות ויחס של המצאות לגודל האוכלוסייה, אבל הניהול של המדינה שולח את תושביה למיאמי ומדינות אחרות בארצות הברית, שם אפשר לשלם מסים נמוכים יותר. אנשי עסקים מפורסמים כמו סרגיי ברין מגוגל או מארק צוקרברג ממטא קונים בתים במאות מיליוני דולרים במיאמי, וזה חוסך להם מיליארדים של מסים בקליפורניה בזמן שפלורידה משגשגת".
אתה משווה את ישראל מוכת המלחמות לקליפורניה שממנה יצאה בשורת ה־AI העולמית?
"כן אני חושב שישראל היא אחת הכלכלות הטובות היום בעולם ומאמין, כמו שאמרתי גם בשנה שעברה בביקור שלי כאן, שתצמח כאן בתוך כמה שנים חברה של טריליון דולר. אם לא בחמש השנים הקרובות, אז בתוך עשור. דווקא בזכות ה־AI זה הופך לעוד יותר ממשי. החסרון המובנה של ישראל הוא לכאורה בגודל שלה, רק 10 מיליון איש שמתחרים במדינה כמו ארצות הברית שיש בה 350 מיליון איש. אבל דווקא בגלל AI לא צריך היום הרבה אנשים, אלא רק ריכוז של כשרון, צוותים קטנים ואיכותיים שיכולים להגיע להישגים עצומים. זה בדיוק מה שיש בישראל. לעומת זאת, מספר תושבים גדול הופך לנטל עבור מדינות היום ומספיק לראות את החוב של 40 טריליון דולר שיש לארצות הברית. הוא נובע מתמיכה באוכלוסייה מאוד גדולה. בישראל לעומת זאת יש אוכלוסייה קטנה, אבל השיעור הגדול ביותר של IQ וקניין רוחני לגודל וזה מה שרלבנטי בעידן ה־AI".
"אני לא חושב שבינה מלאכותית היא בועה. יש כמה הערכות שווי מטורפות, בעיקר בשוק הפרטי, אבל פחות בשוק הציבורי. בוני מרכזי נתונים ממונפים מאוד, זה סיכון עסקי"
בישראל אין חברות של מודלי השפה הגדולים, שהם התשתית והבסיס למהפכת ה־AI, רבים סבורים שבכך פספסנו.
"חברות LLM (מודלי שפה גדולים, כגון אנתרופיק ו־OpenAI - ס"ש) הן לא אלו שיצרו את מירב הערך. יהיו רק מעט חברות מודלים שיגיעו לשווי טריליון דולר, בעוד שרוב הערך ייווצר על ידי חברות שיישמו את הטכנולוגיה. התחומים הטבעיים של ישראל הם טכנולוגיות ביטחוניות וסייבר. ה־AI מגדיל משמעותית את סיכוני הסייבר, ואני כבר משקיע במספר חברות סייבר ישראליות", אומר אקמן, אך בשלב זה מסרב לציין את השמות של עסקאות שנמצאות בתהליכי השקעה. הוא מזכיר שהשתתף בסבב הגיוס האחרון של סטארט־אפ הדיפנס טק קלע (Kela AI) שהפך ליוניקורן, וגם השקיע בסטארט־אפ טו דלתא (Two Delta) שמסייע לאמן ולהאיץ מודלי AI.
"הנתח שרכשתי בבורסה קפץ פי עשרה"
יש תחושה בוול סטריט שבועת AI מתפוצצת לנגד עינינו ממש בימים אלה, מה דעתך?
"יש שחקנים שונים בתחום ה־AI. יש בוני מרכזי נתונים ממונפים מאוד, וזה אלמנט עם סיכון עסקי. אבל לגבי ה־AI עצמה, אני לא חושב שזאת בועה. יש כמה הערכות שווי מטורפות, בעיקר בשוק הפרטי, אבל פחות בשוק הציבורי".
כמה השקעת עד היום בישראל בסך הכל?
"קרוב ל־100 מיליון דולר ואני מחפש השקעות נוספות גם היום. חלק מההשקעות אני עושה דרך פרשינג סקוור וחלק באופן פרטי, כפי שרכשנו נרי ואני כ־5% בבורסת תל אביב שבוע אחרי 7 באוקטובר 2023 ואחרי מצגת של שעה בלבד. מאז השווי שלה קפץ פי עשרה והיום הנתח של 25 מיליון דולר שווה 250 מיליון דולר, ממש תשואה של קרן הון סיכון", צוחק אקמן ומציין כי בימים אלה הוא מקים את Pershing Square Ventures שתפעל במתכונת של קרן הון סיכון. אמנם מדובר בנתח קטן מנכסים מנוהלים של 33 מיליארד דולר בפרשינג סקוור, אבל אקמן מתכנן השקעות נוספות בישראל וגם תרומות.
לפני שבוע התפרסמה תרומת ענק של 250 מיליון דולר מג'ון פולסון, גם הוא משקיע מוכר מוול סטריט, לאוניברסיטה העברית. לפני כשנה ג'ון גריי מקרן ההשקעות בלקסטון תרם 125 מיליון דולר לפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. זה משהו שאתה גם שוקל לעשות?
"כן, אנחנו עובדים על זה ממש עכשיו. אני לא יכול לנקוב בשמות עדיין, אבל אנחנו עובדים עם שתי אוניברסיטאות בישראל. ייתכן שנכריז על כך לקראת סוף השנה".
חלק גדול מהזמן של אקמן מופנה היום לפעילות אחרת לגמרי, רחוקה מוול סטריט, וקרובה יותר לעולם הרפואי שחיבר אותו גם לשיבא בישראל. בפברואר האחרון עבר אקמן טרגדיה אישית לאחר שבתו לוסי בת ה־26 נמצאה מחוסרת הכרה בדירתה בניו יורק, לאחר שסבלה מדימום מוחי מסיבי. היא עברה ניתוח חירום. בהמשך התברר באמצעות טבעת Oura (טבעת חכמה) של לוסי כי הדימום החל כבר בסביבות 9 בבוקר ביום הקודם, יותר מ־19 שעות לפני השלמת הניתוח. הפרקטיקה הרפואית המקובלת אינה ממליצה על ניתוח להצלת חולה עם דימום מוחי משמעותי אם חלפו יותר מחמש שעות מאז הדימום. למרות זאת, לוסי שרדה, אך היא זקוקה לתהליך שיקום ארוך לאחר שאיבדה את ראייתה ואת רוב היכולת לדבר, את שניהם היא לומדת בימים אלה מחדש.
"כבר בתחילת הטיפול בה אמרתי שנעשה את המקסימום ונשקיע את כל המשאבים האפשריים בטיפול בה ולהפוך אותו לזמין עבור אחרים. היום היא מתאוששת, היא אותו בן אדם, אבל יש עוד דרך ארוכה בכל הנוגע לדיבור וראייה. מה שחשוב זה שהיא מתקדמת", אומר אקמן. הטיפול בלוסי הוביל את אקמן למסקנה שיש צורך להאיץ את המחקר והפיתוח בתחום השיקום המוחי, וגם להנגיש את השיטות הייחודיות לציבור הרחב. לשם כך הוא השקיע 400 מיליון דולר במניות פרשינג סקוור, שהונפקה בבורסת ניו יורק בקיץ האחרון, להקמת מכון מחקר AOI – Ackman Oxman Institute. המוסד החדש ישקיע בסטארט־אפים וטכנולוגיות חדשניות, ויביא אותן מהר ככל הניתן לבתי חולים.
"היום לוקח בממוצע 17 שנה עד שטכנולוגיה חדשה נכנסת לשימוש בבתי חולים", אומר אקמן, "אנחנו מחפשים סטארט־אפים בתחום הממשק בין המוח למחשב (BCI) וכבר השקענו בכמה כאלה. זו גם נקודת החיבור שלנו לשיבא ולזרוע החדשנות שלה ARC, שפועלת במתכונת שאנחנו רוצים לאמץ במכון. אנחנו נמצאים היום בשיחות עם ARC". אקמן מספר כי שוחח עם פרופ' קרייס שעומד בראש שיבא אחרי האירוע של לוסי, "אנחנו מעצבים את מודל החדשנות הרפואית שלנו בהשראת המודל של מרכז ARC. שיבא היא אחת המערכות הפוריות ביותר בעולם בהקמת חברות וייצור חדשנות רפואית. בהחלט לומדים משיבא".
