להתגבר על פוסט־טראומה? חברה ישראלית מנסה לפתח תרופה שתנטרל זיכרון פתולוגי
Kailo Pharma גייסה מבעליה ומרשות החדשנות 6.5 מיליון שקל כדי להפוך תגלית מחקרית של אוניברסיטת חיפה לתרופה ראשונה בעולם ל־PTSD; החוקרים הצליחו לבטל השפעה של זיכרונות טראומטיים בעכברים; השוק העולמי מוערך ב־300 מיליון איש
חברת ההזנק הרפואית Kailo Pharma גייסה 6.5 מיליון שקל כדי להפוך תגלית מחקרית של אוניברסיטת חיפה לתרופה ראשונה בעולם לפוסט־טראומה (PTSD). זאת לאחר שהחוקרים הצליחו לבטל השפעה של זיכרונות טראומטיים בעכברים. בעלות החברה הן חברת מסחור הטכנולוגיות של אוניברסיטת חיפה כרמל וקרן ההון סיכון NGT Healthcare Il. המימון הגיע מ־NGT וכן מרשות החדשנות.
כיום הטיפול בפוסט־טראומה הוא בתרופות פסיכיאטריות לשיכוך הסימפטומים ובטיפולים פסיכולוגיים פנים אל פנים. צוות חוקרים מאוניברסיטת חיפה, ד"ר איריס ראובני ופרופ' אדי ברקאי, זיהו לראשונה מנגנון מוחי ייחודי האחראי על "הגברה" פתולוגית של זיכרונות פחד. בשיתוף הפרופסור לכימיה חיים גילון מהאוניברסיטה העברית פותח פפטיד שמנטרל את המנגנון הזה. פפטידים הם שרשראות חומצות אמינו, אבני הבניין של חלבונים. התרופה מיועדת להינתן כתרסיס לאף, המגיע באופן ישיר למערכת העצבים המרכזית.
בשנים הקרובות ייעשו ניסיונות נוספים בעכברים, בין היתר כדי להגיע לוודאות סטטיסטית גדולה יותר וכן למינונים הנכונים. התקווה היא להתחיל בתהליך ניסויים של התרופה בבני אדם בעוד שלוש שנים. אם הניסיונות בבני אדם יצליחו, תהפוך התרופה למסחרית בתוך חמש עד עשר שנים. היקף השוק מוערך ב־300 מיליון איש בעולם.
ראובני מסבירה שזיכרון טראומטי, בניגוד לזיכרון רגיל, עובד כמגבר על הפלט של תאי העצב, מה שמגביר פי שניים את עוצמת הזיכרון. הוא משנה את כל הקשרים הסינפטיים (עם תאים אחרים) של התא, ולא רק את חלקם, כפי שקורה בזיכרון רגיל. ההגברה של זיכרון הפחד מסבירה את הפלאשבקים והסיוטים שנחווים בעקבות הזיכרון הטראומטי. המנגנון גם עמיד לתקופה ממושכת, מה שמסביר את העמידות של זיכרון הטראומה.
מנגנון ההגברה פועל רק בתאי העצב שמרכיבים את הזיכרון הטראומטי, ואינו פועל כלל בתאי עצב שמרכיבים זיכרונות רגילים. לכן ביטול שלו ישפיע רק על הזיכרון הטראומטי. ביטול מנגנון ההגברה גם אינו פוגע בזיכרון עצמו, אלא רק בממד הפתולוגי שלו, וכך מאפשר עיבוד של המאורע הטראומטי.
לדברי ראובני, מחקרים אחרים שבודקים אפשרות למחיקת הזיכרון יוצרים סיכון למחיקת זיכרונות אחרים שאינם טראומטיים או לגרום ל"זיכרון שבור". כמו כן, במחיקת זיכרון יש חלון זמן קצר להתערבות של כמה ימים אחרי האירוע, ואילו ביטול מנגנון ההגברה יכול להיעשות ללא הגבלת זמן. כך הוא מאפשר טיפול גם כשהאבחון קורה הרבה אחרי האירוע הטראומטי. לדברי החוקרים, מדובר במנגנון שיש סבירות גבוהה שיפעל בצורה דומה אצל עכברים ובני אדם.
מנכ"לית Kailo Pharma, ד"ר אסנת און, אומרת ש"פיתוח פפטיד ספציפי שניתן כתרסיס הוא יתרון משמעותי מול המתחרים שמציעים טיפול בסימפטומים בלבד". מנכ"ל חברת כרמל, תמיר פרנק: "אנו מכוונים לשינוי כללי המשחק ותרגום פריצת הדרך לפתרון שישנה חיים של מיליוני סובלים בעולם". נשיא אוניברסיטת חיפה, פרופ' גור אלרואי: "הקמת Kailo Pharma היא עדות לחשיבות המחקר היישומי באוניברסיטה וליכולתו להסב ידע אקדמי לפתרונות ממשיים".
