מחטף לפני הפגרה: הממשלה רוצה לשלוט בתקציב תאגיד השידור
ועדת הכנסת תדון מחר בהעברת הצעת החוק של ח"כ אביחי בוארון הנוגעת לתקצוב תאגיד השידור הציבורי מוועדת הכלכלה לוועדה אחרת - מהלך שיאפשר לממשלה לקצץ את תקציב התאגיד. ברקע: העימות בין שר התקשורת קרעי ליו"ר ועדת הכלכלה ביטן
ועדת הכנסת תדון מחר בצהריים (ב') בהצעה להעביר מוועדת הכלכלה לוועדת הכספים או לוועדה למיזמים ציבוריים את הצעת החוק שתאפשר לממשלה לקבוע את התקציב השנתי של תאגיד השידור הציבורי ואף לקצצו, וכן לקבוע כי בעת קיצוצים בתקציב המדינה יבוצעו גם הפחתות בתקציב התאגיד. הצעת החוק הוגשה בסוף יולי 2024, ממש לפני יציאת הכנסת לפגרת הקיץ, על ידי ח"כ אביחי בוארון (ליכוד).
ברקע למהלך ניצב הסכסוך בין שר התקשורת שלמה קרעי ליו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן (ליכוד), המתנגד ליוזמות החקיקה של קרעי. לפיכך, גם "חוק השידורים" של קרעי הועבר לוועדה חדשה שהוקמה לצורך כך - "ועדת התקשורת" בראשות ח"כ גלית דיסטל אטבריאן (ליכוד) ולא לוועדת הכלכלה, המופקדת על הדיונים בתחומי התקשורת. בשבוע שעבר נאלץ ביטן לקיים דיון בהצעת חוק שמעניקה הטבות לערוצים זעירים, ובראשם ערוץ 14, מחשש שגם הצעת חוק זו תועבר מהוועדה לוועדה אחרת.
בוועדת הכספים ובוועדה למיזמים ציבוריים מכהנים יו"רים מהקואליציה: ח"כ חנוך מילביצקי (ליכוד) בוועדת הכספים וח"כ אוהד טל (הציונות הדתית) בוועדה למיזמים לאומיים.
בוארון ציין בדברי ההסבר להצעת החוק כי "תאגיד השידור הישראלי, כשמו כן הוא, ציבורי. על כן גם תקציבו השנתי צריך להיות ממומן מקופת הציבור - דהיינו מתקציב המדינה. מוצע לקבוע כי תקציב תאגיד השידור ימומן, בין השאר, מתקציב המדינה, ובכך יהיה כפוף גם הוא לשינויים המתבצעים מעת לעת בתקציב המדינה".
עוד ציין כי "מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל מאז 7 באוקטובר 2023. בחודש ינואר 2024 פרסם נגיד בנק ישראל הודעה שלפיה הסך הכולל של הוצאות המלחמה בשנים 2023–2025 צפוי לעמוד על כ־220 מיליארד שקל. הממשלה אישרה קיצוצים רוחביים בתקציבי משרדי הממשלה כדי לעמוד בהתחייבויות הנובעות מהמלחמה. בין המשרדים שקוצצו: הרווחה, הבריאות והחינוך. הקיצוץ לא פסח גם על תקציבים אחרים הקבועים בחוק, כגון תקציב הספריות הציבוריות. במצב הנוכחי, ראוי שכל הגופים הציבוריים יירתמו למאמץ המשותף".
לדבריו, "גם תאגיד השידור הציבורי, כמו כל משרד ממשלתי או רשות ציבורית, צריך להיכנס מתחת לאלונקה ולתרום את חלקו למאמץ המלחמתי. לא ייתכן שהתאגיד יהיה 'נסיך', אקס־טריטוריה תקציבית מחוץ לספר התקציב, וכאשר יש קיצוץ רוחבי הוא אינו משתתף במאמץ. בעזרת התיקון לחוק גם התאגיד יתרום את חלקו".
מתאגיד השידור הישראלי נמסר בעבר בתגובה: "תקציב תאגיד השידור הישראלי, על פי חוק, הוא תקציב סגור שנועד למנוע כל התערבות פוליטית בתכניו מצד ממשלה מימין או משמאל. פתיחת התקציב כעת היא ניסיון נוסף לפגוע בעצמאות התאגיד, ומשמעותה קיצוץ מאסיבי בהפקותיו, פגיעה בחדשות התאגיד, בעובדיו ובאלפי נותני שירות חיצוניים - בהם צלמים, עובדי במה ומקליטים - שפרנסתם תיפגע במהלך המלחמה.
"בימים אלה גורמים שונים מובילים קמפיין נגד התאגיד, לא בהכרח מטעמי קיצוץ. ראוי להזכיר כי בשנה החולפת צבר התאגיד מאות מיליוני צפיות לתכניו בשידור הטלוויזיה הרגיל ובדיגיטל. בסקרי ההאזנה לרדיו תחנות התאגיד שוב ושוב שוברות שיאי האזנה, ובכל סקר חיצוני חדשות כאן נתפסות כמאוזנות והאמינות ביותר בישראל - גם במהלך המלחמה".
