זינוק של 150% בניתוקי תושבות מאז תחילת המלחמה
עו"ד דורון פסו, מומחה למיסוי ממשרד עוה"ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, עמית גרוס ושות', מסביר מדוע ניתוק תושבות הוא צעד קריטי עבור 4,804 הישראלים שעזבו את הארץ מאז אוקטובר, ואילו משמעויות כלכליות נלוות לכך
"למרות שאין חובה חוקית לנתק תושבות בעת עזיבת הארץ, זהו צעד הכרחי מבחינה כלכלית," פותח עו"ד פסו. "ללא ניתוק תושבות, אדם נשאר חייב במסים בישראל על כלל הכנסותיו - הן מהארץ והן מחו"ל, מה שעלול להוביל לכפל מס."
המשמעויות של ניתוק תושבות מרחיקות לכת מעבר למיסוי. מלבד חבות המס, קיים היבט משמעותי של ביטוח לאומי וביטוח בריאות ממלכתי. ניתוק התושבות אמנם מפריד את היחיד ממערכת הביטוח הלאומי והרפואה הציבורית בישראל, אך מונע גם את החובה לשלם דמי ביטוח לאומי.
התהליך מול רשויות המס אינו אוטומטי. "במקרים מסוימים על הנישום להגיש דוח מפורט למס הכנסה עם כל המסמכים התומכים בניתוק התושבות," מדגיש פסו. "רשות המסים יכולה לקבל את הטענה, או לקבוע שהנישום הוא תושב ישראל, כאשר על החלטתה ניתן לערער."
לדברי פסו, התהליך דורש תכנון מוקדם. המפתח הוא העברת מרכז החיים באופן מוחלט - משפחה, נכסים כלכליים וקשרים חברתיים. חשוב גם לבדוק קיום אמנות למניעת כפל מס והסכמי ביטוח לאומי עם המדינה אליה עוברים.
פסו מוסיף המלצה פרקטית לגבי תכנון ימי השהייה בישראל. "שהייה של פחות מחצי שנה במשך חמש שנים רצופות מובילה בדרך כלל לקביעה של הביטוח הלאומי שהנישום ניתק תושבות, לעיתים אף רטרואקטיבית. ובמקביל, תכנון נכון של ימי השהייה יכול למנוע חובת הגשת דו"ח וכפועל יוצא מכך למנוע את האפשרות עבור רשות המסים לבחון את הטענה."
אם תרצו להבין יותר על משמעויות ניתוק התושבות - צפו בראיון המלא >>
