מנהל רשות המסים: נשתמש ב-AI לבדיקת 100% מהדוחות - במקום 4% כיום
שי אהרונוביץ' אמר בכנס אלי הורביץ: "השווינו את הצהרות ההון שיש לנו במערכות לדיווחים אחרים שיש לנו ומצאנו פער של 20 מיליארד שקל". הממונה החדש על התקציבים מהרן פרוזנפר: "אי אפשר להמשיך עם היקף כזה של ימי מילואים במשק"
"אנחנו נצטרך לבחון את רפורמת הרווחים הכלואים מחדש, ולראות מה זה גרם", כך אמר מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה המתקיים בירושלים. אהרונוביץ' אמר כי הוא מתנגד "להטלת מסים נוספים על מעמד הביניים" וכי הוא סבור שניתן להגדיל את הגבייה בדרכים נוספות רבות. בין היתר אמר: "אנחנו בעד ביטול פטור המע"מ על פירות וירקות, צמצום הפטור על רכישות באילת, אנשים קונים מטילי זהב ללא מע"מ ומשאירים אותם באילת, אנו גם בעד מס נסועה ומס רכוש על קרקעות שננסה לקדם אותו שוב".
בנוסף, אמר אהרונוביץ' כי בעקבות כניסת הבינה המלאכותית הם צפויים לעבור "לבדיקה של 100% מכלל הדוחות, בזמן שהיום אנו סורקים רק 4%. השווינו את הצהרות ההון שיש לנו במערכות לדיווחים אחרים שיש לנו ומצאנו פער של 20 מיליארד שקל". למרות שאהרונוביץ' סבור שניתן להעלות את תקבולי המסים ללא מסים חדשים על מעמד הביניים, הוא אמר שהמסים שהועלו בשנים האחרונות היו הכרחיים וכי "הגענו ל-509 מיליארד ב-2025, במקום 460, אפשר לדמיין באיזה רמת גירעון היינו כיום". אהרונוביץ' גם הזכיר כי תחזית הגבייה של רשות המסים ל-2026 עודכנה מ-540 ל-560 מיליארד שקל בימים האחרונים. העדכון הרשמי צפוי להתפרסם במסמך הנומרטור שיופץ בקרוב לציבור.
הממונה על התקציבים, מהרן פרוזנפר, אמר בכנס גם כי הוא "מתנגד להעלות מסים באופן עקרוני, צריך צעדים להגדיל את הנטו שלנו, אבל בשביל לעשות זאת, צריך לקבל החלטות קשות של סדרי עדיפויות". פרוזנפר לא נקב בדוגמאות מפורטות לשינוי סדרי עדיפויות והתמקד בתקציב הביטחון: "תקציב הביטחון הוא התפוח הגדול ביותר בתקציב, צריך לבנות תפיסת ביטחון ותרחיש ייחוס חדש, וצריך לעשות תוכנית רב-שנתית". פרוזנפר נקב רק בסוגייה קונקרטית אחת והיא ימי המילואים ואמר כי "אי אפשר להמשיך עם היקף כזה של ימי מילואים במשק". עם זאת, פרוזנפר נמנע מלהזכיר כי אחת הדרכים להגדיל את היקף ימי המילואים היא באמצעות גיוס החרדים.
את החלל שהשאיר פרוזנפר, מילא גיל פנחס שהיה היועץ הכספי לרמטכ"ל, כשאמר כי "הפתרון לימי המילואים הוא גיוס כל האוכלוסיות". פנחס גם אמר כי סוגיית המאקרו בנוגע לתקציב הביטחון "איננה 10 מיליארד לפה או לשם, אלא לגבש תפיסת ביטחון ותרחיש ייחוס". פנחס אמר כי יש גם אתגרים תקציביים מהותיים לתקציב הביטחון דוגמת "גידול בתקציב נכי צה"ל שעמד על כ-6.5 מיליארד שקל ויגיע בשנים הקרובות ל-15 מיליארד שקל בשנה, הפסקת הסיוע הביטחוני מארה"ב שצריך להוריד אותו בהדרגה כמעט לאפס, אבל מה שצריך לעשות זה להגדיל את הפרויקטים המשותפים שלנו".
ראש מחלקת המחקר בבנק ישראל, ד"ר עדי ברנדר, אמר כי "אנחנו צריכים הרבה פחות מסים, והרבה יותר החלטות קשות". ברנדר נקב בשורה של מקורות תקציביים אפשריים שיוכלו לאפשר הגדלה של ההוצאה האזרחית ושל ההשקעה בתשתיות מבלי להעלות מסים. ברנדר פתח ב"סבסוד התחבורה הציבורית - יש שם כמה מיליארדים טובים שאפשר להשתמש בהם נכון יותר כדי לטפל בתשתיות עצמן, וזה בסוף מה שמשפיע על השימוש, המחקר מראה שאיכות השירות חשובה משמעותית יותר מהמחיר". לאחר מכן, ברנדר דיבר על ההוצאות לסיעוד שעלו בצורה חריגה בעשור האחרון בהיקף של 10 מיליארד שקל יותר ממה שצפו בהתחלה, וזאת בשל הקלה בתבחינים לקבל קצבאות סיעוד.
ברנדר הזכיר גם את תקציבי החינוך החרדי: "אנחנו מוציאים המון על מערכות חינוך שלא תורמות ליכולות בשוק העבודה, זה מקור שאפשר לקחת ולהשתמש בו לדברים אחרים". ברנדר גם אמר כי תקציבי החינוך המיוחד "מתרחבים מאוד בשנים האחרונות, וזה לא אפקטיבי" (כנראה שכוונתו לגידול העצום בילדים שמאובחנים כאוטיסטים, ש"ט). בסוף דבריו, ברנדר אמר כי "אם עוברים למודל של גיוס לכולם, אז מדובר במיליארדים רבים נוספים, ללא העלאת מסים".
