בלעדי
חברות האשראי לנגיד: עצור את העלאת העמלות החד-צדדית והכוחנית של שב"א
ישראכרט, מקס וכאל דורשות מהנגיד לעצור את ייקור התעריפים של חברת שב"א, מפעילת תשתית התשלומים בישראל. לטענתן, ייקור התעריפים מהווה ניצול כוחני של מעמדה המונופוליסטי של החברה ויוביל להתייקרות של עשרות עד מאות אחוזים בתעריפים הנגבים מחברות כרטיסי האשראי. ייקור התעריפים עלול להתגלגל בסופו של דבר לציבור הרחב
חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, מקס וכאל פנו היום (ד') במכתב חריג לנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בדרישה לעצור מיידית את עדכון תעריפון העמלות של חברת שב"א – מפעילת תשתית התשלומים בישראל. טענת החברות היא ששב"א מנצלת לרעה את מעמדה המונופוליסטי במשק, כך לפי המכתב שהגיע לידי כלכליסט.
לשב"א תפקיד ייחודי במשק הישראלי: החברה פועלת כצינור התשתית המרכזי שדרכו עוברות כמעט כל עסקאות כרטיסי האשראי ומשיכות המזומנים בישראל. בכל פעם שצרכן רוכש מוצר בחנות באמצעות כרטיס אשראי או ארנק דיגיטלי, או מושך מזומן מכספומט, המערכות של שב"א הן אלו שמבצעות את הניתוב, האימות והאישור של העסקה מול הבנקים והסולקים השונים בזמן אמת. בשל כך, כל הבנקים, חברות כרטיסי האשראי ושחקני הפינטק החדשים מחויבים להיות מחוברים למערכותיה, והיא מוגדרת כתשתית לאומית קריטית שללא פעולתה הרציפה לא ניתן לנהל שגרת תשלומים תקינה במשק.
שב"א הקפיצה התעריפים - בחברות האשראי והבנקים זועמים
החברה, המפעילה את תשתית הליבה של כרטיסי האשראי והכספומטים בישראל, תעלה ביולי חלק מתעריפיה לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי - העלות הנוספת מוערכת בעשרות מיליוני שקלים בשנה; בעוד שב"א מנמקת את העדכון בהשקעות ענק באבטחת סייבר ובשדרוג מערכות, בענף טוענים כי החברה משתמשת בכוח השוק שלה
לכתבה המלאה
הפנייה של חברות האשראי לנגיד הגיעה בעקבות הודעה חד-צדדית ששלחה שב"א לחברות, המעדכנת על התייקרות חדה של העמלות הנגבות מהמשתמשים במערכותיה, שצפויה להיכנס לתוקף באוגוסט הקרוב עבור פעילות חודש יולי. שלוש החברות מבקשות מהנגיד להפעיל את סמכויותיו על פי דין ולהורות לשב"א למשוך את עדכון התעריפים, לפחות עד לסיום הבדיקה של בנק ישראל בנושא.
השפעת ההתייקרות צפויה להיות משמעותית בהרבה עבור חברות כרטיסי האשראי; בעוד שהבנקים מנהלים את מערך ההעברות הבנקאיות באמצעות חברת מס"ב ולא דרך שב"א, ומקבלים משב"א בעיקר שירותי תשתית למערך המזומנים והכספומטים – פעילות המצויה במגמת ירידה עקבית לאורך השנים – חברות כרטיסי האשראי משלמות לשב"א עמלה עבור כל עסקה בנפרד. בנוסף, נוכח העובדה שרווחי חברות כרטיסי האשראי נמוכים בהרבה מאלו של הבנקים, הן אלו שצפויות לספוג את עיקר נטל ההתייקרות, שעלותה הכוללת לכלל הענף מוערכת בכמה עשרות מיליוני שקלים בשנה.
במרכז הפנייה מציגות חברות האשראי את מה שהן מכנות ניסיון של שב"א להציג לכאורה עדכון מאוזן של המחיר. שב"א הפחיתה את עלות החיבור החודשית למסוף מ-14.5 שקל ל-11.5 שקל, אך במקביל כמעט והכפילה את תעריף החיבור של מכשירי ה-PinPad (עמדות התשלום והארנקים הדיגיטליים המחוברים למסוף) מ-6 שקלים ל-11.5 שקלים. החברות מסבירות כי כמות מכשירי ה-PinPad בבתי העסק גבוהה בממוצע במאות אחוזים מכמות המסופים, ולכן מדובר בהתייקרות ריאלית חדה.
החברות מדגישות כי מציאות זו של מסוף בודד לצד ריבוי עמדות קצה חוצה ענפים ורווחת גם בתחומי המסעדנות, הביגוד והפארם. יתרה מכך, הן מציינות כי "גם בהתייחס לבית עסק בעל מסוף אחד ועמדת תשלום אחת בלבד – הרי שעדיין מדובר בייקור משמעותי של למעלה מ-12% ללא כל צידוק".
נוסף על מודל המסופים, התעריפון החדש מגלם שורה של התייקרויות רוחביות: עלייה חדה של כ-38% בעמלות על עסקאות חיצוניות (NOT ON US), שבהן המנפיק והסולק הם גופים שונים, לצד עליות של כ-14% בעמלות מנפיק וסולק. בערוץ התשלומים הקבועים, עלות החיבור החודשי למערכת זה"ב תגדל בכ-77% (מ-5,800 שקל ליותר מ-10,000 שקל), בעוד ששיא ההתייקרות האחוזית נרשם במערך הכספומטים – שם עמלת הסליקה לפעולה תזנק בכ-520% ותעלה לכ-5.4 אגורות.
חברות כרטיסי האשראי מבהירות במכתבן כי העלאות המחיר "אינן עומדות בפני עצמן, הן מצטרפות להעלאות קודמות שבוצעו על-ידי שב"א בשנת 2018, 2019 ו-2023 כאשר האחרונה שבהם, שבוצעה לפני כשנתיים וחצי, הייתה מהותית במיוחד (בהיקף של 20%), כך שבפועל, בפרק זמן קצר יחסית של כשנתיים וחצי, שב"א הגדילה את סך העלויות המושתות על השחקנים בכמעט 40%!"
מנגד, בשב"א מדגישים כי גם לאחר ההתייקרות, העלויות הללו נותרות נמוכות מאוד בהשוואה לעמלות הסופיות בשרשרת התשלומים הנגבות מהלקוחות ומהעסקים. בחברה נימקו את המהלך בצורך לממן השקעות באבטחת סייבר ובשדרוג טכנולוגי (כמו רכישת מחשב ליבה חדש ב-11 מיליון שקל), במיוחד נוכח הזינוק בהיקף הרכישות והמעבר לארנקים דיגיטליים, שהביאו את הפעילות בשעות העומס לכ-20 אלף עסקאות בדקה – נתון הכפול מזה שנרשם לפני כארבע שנים.
חברות האשראי דוחות בתוקף את הניסיונות הללו להצדיק את הגידול בתעריפים, ומגדירות אותם במכתב כ"טענה צינית ומניפולטיבית". לדבריהן: "חלק ניכר מעלויות האבטחה מושת עליהם, שכן הם מגנים על הממשקים והחיבורים מהצד שלהם. לפיכך, לא סביר ולא הגיוני לצפות מהחברות להסכים לטענות ציניות מסוג זה ולהשית על השחקנים השונים Cost of Doing Business נוסף".
מעבר לכך, הן מציינות כי מאחר שמודל התמחור מבוסס על תשלום לפי טרנזקציה, וכמות הטרנזקציות במשק גדלה בקצב שנתי של כ-7%-8%, הכנסותיה של שב"א עולות בהתאמה ממילא ובכך כבר מגולמים הגידולים בהוצאות התפעוליות.
חברות האשראי מציגות במכתב את נתוניה הפיננסיים של שב"א בשנים 2021–2025, המצביעים על רווחיות גבוהה בטווח של 29.4% עד 52.3% מסך הכנסותיה. החברות מדגישות כי בשנת 2025 חילקה שב"א שני דיבידנדים בסכום כולל חסר תקדים של כ-60 מיליון שקל, בעוד שבשנה רגילה ולאורך חמש השנים האחרונות עמד ממוצע החלוקה על כ-25 מיליון שקל בלבד. מהלך זה, לטענתן, נועד להשיא רווחים באופן בלתי הוגן עבור הבנקים הגדולים, שעדיין מחזיקים בכ-40% ממניות החברה (כ-10% לכל בנק) ונהנים ישירות מהצמיחה ברווחיותה.
התסכול בענף מגיע על רקע עיתוי הפנייה הנוכחית: רק אתמול (ג') התכנסה האסיפה הכללית השנתית של שב"א ואישרה את מדיניות התגמול המעודכנת של החברה, לצד אישור חבילות תגמול הוני (מניות ואופציות) למנכ"ל איתן לב טוב וליו"ר הדירקטוריון שרון חרן. אישור ההטבות ההוניות מצטרף לעלייה עקבית בשכר המנכ"ל בשנים האחרונות, שהגיעה בשנת 2025 לעלות של כ-2.42 מיליון שקלים.
