בלעדי
רשות החברות בוחנת את הפרטת קצא"א
קצא"א, שהוקמה כפרויקט סודי עם איראן בתקופת השאה, אחראית כיום על פריקה, אחסון והזרמה של נפט גולמי באמצעות נמליה באשקלון ובאילת גורמים ממשלתיים: "לא ריאלי לחשוב על הפרטה של חברה שדוחותיה נמצאים תחת חיסיון קפדני. זאת הזיה"
רשות החברות הממשלתיות בוחנת את הפרטת חברת קצא"א (קו צינור אירופה אסיה), הנחשבת לאחת החברות הסודיות במשק ופעילותה השוטפת מתקיימת תחת צו חיסיון. ברשות החברות אמרו לכלכליסט, כי בחינת היבטים כלכליים הקשורים להפרטת החברה הסודית נמצאת בשלביה הראשונים, כחלק מעבודה מקיפה בנושא, ורק בסופה יוחלט על היתכנות המהלך.
הפעילות המרכזית של קצא"א היא פריקה, טעינה, אחסון והזרמה של נפט גולמי ותזקיקים, באמצעות נמלי החברה באשקלון ובאילת. היא אמונה על יבוא של כ־40% מגז הבישול המשמש את המשק ומספקת שירותים למשק הגז הטבעי. בנוסף, היא מחזיקה בחוות מכלים המשמשים לאחסון נפט גולמי ומוצרי דלק בנפח כולל של 3.7 מיליון מ"ק. פרט לכך, היא מפעילה שלושה קווים להזרמת נפט גולמי ובבעלותה קו נוסף המשמש להזרמת מוצרי דלק שאורכו כ־750 ק"מ ומופעל בידי החברה הממשלתית תשתיות אנרגיה (תש"א).
בכינוס של יו"רים ומנכ"לים של חברות ממשלתיות שנערך במרכז האחזקה של חברת נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) בפתח תקווה התייחס מנהל רשות החברות הממשלתיות רועי כחלון לתהליכי ההפרטה וההנפקה שמובילים צוותיו ואמר: "תחשבו איפה היינו היום אילו המדינה היתה הבעלים של כיל (כיום ICL), תעש, אל על ודואר ישראל. טוב שהן הופרטו. באחרונה ביקרתי בקצא"א ובשנה הקרובה אנחנו מתכוונים לבחון הפרטה שלה. תחשבו מה יזם פרטי יכול לעשות שם".
הידיעה על בחינת ההפרטה של קצא"א התקבלה בקרב גורמים ממשלתיים המעורים בפעילותה בהפתעה. אחד מהם אמר לכלכליסט כי "לא ריאלי לחשוב על הפרטה של חברה שדו"חותיה נמצאים תחת חיסיון קפדני. זאת הזיה". החיסיון הזה מתבטא, בין השאר, בכך שבדו"ח של רשות החברות לשנת 2025, המפרט את ביצועיהן של כ־70 חברות ממשלתיות, שפורסם היום, לא הובא כל פרט על אודות פעילותה של קצא"א, וזאת בנימוק שהיא נמצאת תחת צו חיסיון החל גם על נתוניה הכספיים.
שותפות שווה עם איראן
מקצא"א נמסר בהתייחס למהלכיה של הרשות כי "קצא"א היא חברה ממשלתית לאומית המהווה את שער האנרגיה של מדינת ישראל בשגרה ובחירום. בכל הנוגע לעתידה, יש להביא בחשבון את אופי פעילותה הייחודי, את תפקידה האסטרטגי למשק האנרגיה ולביטחון המדינה ואת טובת עובדיה. קצא״א תמשיך למלא את תפקידה למען הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל".
קצא"א הוקמה בסוף שנות ה־60 של המאה הקודמת כחברה אסטרטגית בשותפות שווה של ממשלת ישראל וממשלת איראן — בתקופה השאה. מתוקף הסכם סודי בין המדינות, נפט איראני הוזרם בצנרת שלה מאילת לאשקלון ולכן שמה הקודם היה קו צינור אילת־אשקלון. שמה הוחלף לקו צינור אירופה־אסיה ב־2017, עם פקיעת תקופת זיכיון למשך 49 שנה שמתוקפו פעלה. בין לבין, החברה הסתבכה לאורך שנות פעילותה עם דליפות נפט מתשתיותיה באופן שהסב פגיעה נרחבת בטבע, אחת מהן בשנת 2014 כשנגרם זיהום נרחב בשמורת הטבע עברונה.
רשות החברות פועלת באחרונה גם להאיץ את הנפקת רפאל ותע"א, אם כי בשל הבחירות הקרבות ספק אם ניתן יהיה להשלים מהלכים אלה בחודשים הקרובים. התעשייה האווירית, שכבר סוחרת באג"ח, קרובה הרבה יותר להנפקת מניות מיעוט בה לפי שווי של כ־100 מיליארד שקל. הנפקת רפאל עדיין נמצאת בשלבים ראשוניים, כשבמשרד האוצר מתנגדים למתווה שגיבשה הרשות להנפיק אותה בקרב מוסדיים — ומחוץ לבורסה. בשבועות האחרונים גם הממונה על הביטחון במשרד הביטחון (המלמ"ב) גיל רייך החל לבחון מחדש את עמדת מערכת הביטחון ביחס להנפקת רפאל, וזאת בשל רמת הסיווג הגבוהה בחלק ניכר מפעילותה.
עלייה של 11% בהכנסות החברות
לפי דו"ח רשות החברות ל־2025, הסתכמו הכנסותיהן של החברות הממשלתיות בכ־113 מיליארד שקל, עלייה של 11% לעומת שנת 2024. עיקר הגידול בהכנסות מיוחס לחברות הביטחוניות התעשייה האווירית ורפאל, שרשמו גם אשתקד שיא במכירות ברקע הגאות בביקושים לנשק ומערכות לחימה בשוק הישראלי ובעולם.
הרווח התפעולי של החברות הממשלתיות גדל משנת 2024 ב־64% והסתכם ב־9.5 מיליארד שקל. הרווח הנקי שלהן זינק ב־28% לעומת שנת 2024 והסתכם ב־9.8 מיליארד שקל לעומת 7.6 מיליארד ב־2024.
מנתוני הרשות עולה כי אשתקד הועסקו בחברות הממשלתיות 58 אלף עובדים, כשעלויות השכר הממוצע לחודש בחברת נמלי ישראל (חנ"י), רפאל, נמל אשדוד והתעשייה האווירית הן הגבוהות ביותר. בחנ"י עלות השכר הממוצעת לעובד היא 47.6 אלף שקל וברפאל עלות השכר הממוצעת היא 47.4 אלף שקל. זאת, כשרפאל מעסיקה מעל עשרת אלפים עובדים וחנ"י מעסיקה 395 בלבד.
שכר הברוטו של 110 מעובדי רפאל הוא מעל 85 אלף שקל בחודש; שכר הברוטו של 75 עובדים בתע"א הוא מעל 81 אלף שקל בחודש; שכר הברוטו של 115 עובדים בחברת החשמל היה מעל 69 אלף שקל בחודש; ו־13 עובדים במקורות השתכרו מעל 69 אלף שקל ברוטו בחודש.
עוד עולה מנתוני רשות החברות כי ב־2025 דירקטוריונים של חברות ממשלתיות הכריזו על חלוקת דיבידנדים למדינה בהיקף כולל של 1.6 מיליארד שקל. זאת, בעוד היקף הדיבידנד שקיבלה המדינה מהחברות הממשלתיות ב־2024 היה כ־1.2 מיליארד שקל. התעשייה האווירית הכריזה על חלוקת דיבידנד של 772 מיליון שקל ורפאל על חלוקת 263 מיליון שקל. מדובר ב־50% מהרווח הנקי שלהן מהמכירות בשנת 2024.
