ריאיון
יו"ר נגה: "נצא לגיוס חוב של כ־2 מיליארד שקל כדי לממן רכש דלקים למצב חירום"
טל בסכס מזהיר מפני הביקוש האדיר לחשמל בגלל חוות השרתים: "עד 2050 נצטרך יותר מפי שניים חשמל מהיום"; מסביר איך מערכת החשמל שרדה את הפגיעות האיראניות בתשתית במהלך מה שהוא מגדיר "מלחמת אנרגיה לכל דבר ועניין"; ולא פוסל תחנות כוח גרעיניות: “נטוס ליפן להתרשם"
טל בסכס, יו"ר חברת נגה שמנהלת את רשת החשמל, אחרי שתי מלחמות בשנה אחת עם איראן ומטחי טילים ורקטות מכל הכיוונים, גם לעבר תשתיות אנרגיה חיוניות, מה מצבנו?
"היו כמה פגיעות, קלות יחסית. במבחן התוצאה מערכת החשמל התמודדה עם שלל אתגרים ועמדה בהם. אחרי כמעט שלוש שנים של מלחמה, כולל מערכות שלא צפינו מראש מול איראן, החשמל המשיך לזרום לכולם. זה המדד, ומבחינת רמת הביטחון האנרגטי אזרחי ישראל יכולים לישון בשקט".
מבחינתך זה התחיל קשוח. המלחמה פרצה חודש מכניסתך לתפקיד, בבוקר המתקפה באיראן שלוש אסדות הגז הושבתו מיידית. זה כל כך דרמטי כמו שזה נשמע?
"דרמטי כמו שזה נשמע. שתיים משלוש אסדות הגז הטבעי הושבתו קצת לפני הלחימה (כריש ולווייתן — י"א) מתוך תפיסה שאם הן ייפגעו, מוטב שמערכותיהן יהיו ריקות מגז ובמצב כזה במקרה של פגיעה ההבדל הוא בין כזאת שגורמת לנזקי פחחות לכזאת שגורמת להשמדה טוטאלית של אסדה".
טל בסכס (50)
מגורים:
גבעת שמואל
מצב משפחתי:
נשוי + 4
תפקיד נוכחי:
יו”ר נגה, החברה שמנהלת את רשת החשמל
תפקידי עבר:
שימש כפרויקטור האזרחי מטעם הממשלה בעקבות מלחמת 7 באוקטובר; מנכ”ל החברה למתנ”סים וסמנכ”ל בכיר ומנהל חטיבה בחברת מילגם
השכלה:
בעל תואר ראשון במשפטים במכללת שערי משפט ותואר שני במשפטים באוניברסיטת בר־אילן
עוד משהו:
מקום חמישי בארץ בטריאתלון בקטגוריית גיל 54-50
בתמר הפעילות לא היתה אמורה להיפסק.
"הבעיה שהיתה באסדת תמר זה שהיא הושבתה מחשש לפגיעה. זה היה אירוע קיצון ומורט עצבים שנמשך לאורך 30 השעות הראשונות של המלחמה כשאנחנו בלי גז, עד שתמר חזרה לפעול".
יותר מ־70% ממשק האנרגיה על גז טבעי ושלוש האסדות מושבתות בו־זמנית, זה אומר ייצור מיידי של חשמל עם הפחם והסולר הזכורים לשמצה.
"צרכני החשמל לא הרגישו את המעבריות הזאת, גם לא היו להם הבזקי ניתוק רגעיים. פעלנו על פי התרגולות. מערכות הייצור בסולר נכנסו לפעולה, אלה תהליכים שנמשכים בין דקות לשעות בודדות ואת מערכות הייצור בפחם לוקח קצת יותר זמן להתניע. פחם הוא דלק לשימוש במצב חירום, מלחמה או אירוע של מזג אוויר קיצוני שיעלה דרמטית את הביקוש והעומסים ברשת החשמל, וזה היה מצב חירום. לא רצינו להגיע לניהול ביקושים בגלל מחסור ולא להיות במצב של מחסור בחשמל. היינו ערוכים, גם מבחינת מלאים של דלקים חלופיים שבהם הצטיידנו במשך תקופה ארוכה וגם ביחידות ייצור דו־דלקיות, וצלח לנו. אלה עובדות, לא חלומות באספמיה".
בכל זאת, אזור מלחמה, עיצומים והגבלות סחר על ישראל מצד מדינות רבות בעולם, שיבושים וקשיים בתעבורה הימית. זה לא השפיע על רמת המלאים?
"מאז שפרצה המלחמה ב־7 באוקטובר רמות המלאים של הדלקים, מכל הסוגים, רק גדלו כדי לספק לעצמנו ביטחון אנרגטי למצב שתתרגש עלינו קטסטרופה".
תגדיר קטסטרופה.
"אחד התרחישים הקיצוניים והקודרים ביותר הוא של השמדה מאוד משמעותית של כמה אמצעי ייצור באופן שיחייב אותנו לייצר בדלקים חלופיים. ואנחנו מבינים גם את התמונה הגדולה, של מלחמה אזורית, מצרי הורמוז ובאב אל מנדב סגורים ובכלל, אנחנו בעידן של דה־גלובליזציה כשמדינות מעדיפות לשמור לעצמן מה שרק אפשר".
“זו היתה מלחמת אנרגיה”
תחנות כוח בנגב ובצפון, בתי הזיקוק ומתקני אנרגיה רגישים אחרים היו בין המטרות של הטילים האיראניים. תשתיות קריטיות התגלו פגיעות לטילים ממרחק של 1,500 ק"מ למרות המטרייה של ההגנה האווירית.
"זאת היתה מלחמת אנרגיה לכל דבר ועניין. איראן תקפה מתקני אנרגיה גם במדינות נוספות וביחס אליהן היקפי הפגיעות אצלנו קטנים בגלל מערכות הגנה אוויריות מעולות. ובכל מקרה, אנחנו נערכים כל הזמן לכל תרחיש, מהקיצוני ביותר ועד הסביר".
מה הסבירות לתרחיש עלטה בעקבות מתקפה מתוזמנת ורחבה שתפיל את רשתות החשמל, כפי שרשות החירום הלאומית התריעה מפניו בתחילת מלחמת 7 באוקטובר?
"זה תרחיש קיצוני מאוד אבל יכול לקרות ולפיכך אנחנו ערוכים אליו. אף על פי שבשגרה שאנחנו חיים בה הסבירות לכך כמעט לא קיימת. ואנחנו כבר כמעט שלוש שנים במלחמה. עובדה שזה לא קרה ואפשר לבחון את יציבות רשת החשמל בזמני חירום מורכבים".
ועדיין, שש שנים מגיבוש הרפורמה בחשמל נגה לא ממלאת את ייעודה ביחס לרכש של מלאי הסולר המשקיים, כשהאחריות על כך טרם הועברה אליה מחברת החשמל וזאת אף שנתח הייצור שלה נמצא בירידה מתמשכת לצד העלייה בייצור הפרטי. מה צריך לקרות כדי שנגה תממש את חובתה?
"אנחנו נערכים לצאת לגיוס חוב של 2-1.5 מיליארד שקל כדי לממן רכש דלקים לחירום. התהליך כולל את השלבים הנדרשים, ראשית במשרדי הממשלה ודרך החשבת הכללית, רשות החברות, רשות החשמל ושאר הגופים הרלבנטיים".
גילוי מעניין. יש הסכמות?
"הם תומכים בתוכנית, התהליך מתקדם ואנחנו מקווים שבתוך שבועות אחדים יהיו התקדמויות נוספות וכל חברי הדירקטוריון בחברה רתומים ופועלים לכך. ניכנס לנעליה של חברת החשמל ברכש הדלקים לחירום, נהיה אחראים על האחסון שלהם ושימורם וזאת מתוקף הרישיון של נגה ועל פי הרפורמה במשק החשמל, שבעלת דלקי החירום היא שתנהל אותם".
למה זה לא קרה עד עכשיו?
"היה קושי בהעמדת ההון העצמי של החברה לקראת המהלך וזה לא התקדם. זה היה המצב הנתון בחברה כשבאתי וכעת הדירקטוריון עושה עבודה אינטנסיבית מול רשות החשמל ורשות החברות שהן קריטיות מאוד לנושא, כדי להסדיר סוגיות שונות ולאפשר את גיוס החוב".
מאז הקמתה לפני כחמש שנים נגה סובלת מאי־יציבות ניהולית. עד שבאת לא היה לה יו"ר במשך חצי שנה, מנכ"ל קבוע מדצמבר 2024. שני מנכ"לים התפטרו בגלל יחסים עכורים עם היו"ר הקודם סמי תורג'מן, ובאחרונה דו”ח ביקורת של רשות החברות הממשלתיות הצביע על כשלים עמוקים, בין היתר בעבודת הדירקטוריון. ככה יוצאים לגיוס חוב?
"זאת הזדמנות טובה להתחיל משהו חדש ולצמוח. נגה היא אחת החברות הכי חשובות במשק הישראלי ואני מעריך שבקרוב נשלים את תהליכי הבחירה של מנכ"ל חדש שיוביל אותה ברוח הוגי הרפורמה במשק החשמל. ייכנס לכאן דם חדש, חלק מהמנהלים צפויים לצאת לפנסיה, אחרים יסיימו את העסקתם וייבחרו אנשים חדשים שיובילו את החברה. אני לא רואה בזה חיסרון, אלא הזדמנות לעצב את נגה ולחשוב מחוץ לקופסה".
ונגה תחיל על עצמה את כללי השקיפות והדיווח הנהוגים בשוק?
"כן, וזה גם בשבילנו. כשהחברה שקופה לציבור, היא במצב שמחייב אותה לעבוד בראש ובראשונה בתוך הבית. חברה שעוברת את התהליך הזה ונהיית חברה ציבורית, על כל המשתמע מכך, מעבירה מסר של סדר, נהלים וכללים".
מתי יהיה לנגה מנכ"ל קבוע?
"אני מעריך שבתוך חודש עד חודש וחצי. המלחמה עיכבה את התהליך. אנחנו בשלב של הראיונות, שאליו עלו שמונה מועמדים סופיים. בינתיים סמנכ"ל החברה שיקי פישר מכהן כמנכ"ל בפועל".
“למדתי תוך כדי תנועה”
באת לנגה בתחילת פברואר כשעברך אינו כולל ניסיון ומומחיות במשק האנרגיה. היית כמעט חמש שנים מנכ"ל החברה למתנ"סים, אחר כך מונית לפרויקטור הלאומי בעקבות מלחמת 7 באוקטובר והתפטרת ממנו אחרי חודשים אחדים בשל היעדר סמכויות מול משרדי הממשלה. היו"ר הקודם סיים כאן כשנה לפני שמונית. איך נכנסים בתנאים כאלה לתפקיד כל כך מקצועי? עם מי עושים חפיפה?
"זאת היתה מעמסה כבדה מאוד ולמדתי הרבה תוך כדי תנועה. ממש קפיצה למים עמוקים. עשיתי ישיבות חפיפה ארוכות עם המנכ"ל בפועל שיקי, עם חברי הדירקטוריון, יו"ר רשות החשמל אמיר שני ומנכ"ל משרד האנרגיה יוסי דיין. בין לבין כל הזמן פגישות למידה ארוכות של כלל הממשקים שנגה מקיימת עם הסביבה שלה".
וכמי שעומד בראש החברה שמתכננת את מערכת החשמל לטווח הארוך, איך אתה מתמודד עם הביקוש הצפוי להספקי חשמל עצומים שיפעילו את המוני חוות השרתים שעומדות לקום כאן?
"לפי ההערכה העדכנית של נגה, עד 2050 ישראל תכפיל את צריכת החשמל שלה לעומת כיום. השיא של כל הזמנים בצריכת החשמל נשבר באוגוסט שעבר, הצריכה היתה של יותר מ־17 אלף מגה־ואט. בעוד 25 שנה צריכת החשמל של המשק תהיה של 35,855 מגה־ואט".
כמה מכל זה רק לחוות שרתים, ומבלי שנתייחס לטרנדים עתידיים שאולי יצוצו?
"כבר יש לנו בקשות בהיקף כולל של כ־8,000 מגה־ואט לחוות שרתים שכדי לסבר את האוזן הן חצי מהממוצע היומי היום במשק, שעומד על כ־13-12 אלף מגה־ואט. זה המון, הרשת תצטרך להתמודד עם זה ואנחנו נצטרך לתכנן בצורה חכמה. לפי התחזיות שלנו, עד 2030 נאשר מכלל הבקשות לחוות שרתים כ־1,300 מגה־ואט ועד 2050 כ־4,500 מגה־ואט. היום זה 380 מגה־ואט לחוות שרתים".
מאיפה מביאים את כל החשמל לזה?
"אנרגיות מתחדשות".
היום הן עדיין מהוות רק 17% מתמהיל הדלקים.
"הצבנו יעד לאומי שעד 2035 הן יהוו 35% מתמהיל הדלקים של המשק ועד 2050 יהיו 50%. זה חשמל אגרו־וולטאי, אנרגיות רוח, אנרגיה שאובה והרבה מאוד אגירה – שמחוללת מהפכה בתחום הזה”.
למה אתם לא בונים תחנת כוח גרעינית?
"זה לא סוד שישראל לא חתומה על האמנה למניעת הפצתו של נשק גרעיני ואלה החלטות שצריכות להתקבל ברמת המדינה. מצד שני, זה נושא שאנחנו צריכים ללמוד, ומתכוונים לנסוע ליפן כדי להתרשם מכורים גרעיניים קטנים ותת־קרקעיים. נראה מה אפשר ליישם אצלנו, נעמיק חקר. לפי שעה, הנושא לא נמצא גם בחיתוליו אף שבטווח הארוך אני מאמין שנצטרך כורים גרעיניים לייצור אנרגיה".
קצב מעבר הלקוחות מחברת החשמל לספקי החשמל הפרטיים משביע רצון?
"קרוב ל־450 אלף בתי אב שזה כ־2 מיליון תושבים בישראל עברו לצרוך חשמל מספק פרטי וזאת הצלחה גדולה. אני מעריך שעד סוף השנה המספר יגדל לחצי מיליון בתי אב, לאחר שהמלחמה יצרה עיכובים”.
מעבר שמאפשר להוזיל ב־7% את חשבון החשמל ובתנאים מסוימים. כצרכן ציפיתי להוזלה משמעותית יותר.
"זה מאפשר למשפחה לחסוך כ־1,000 שקל בשנה ואי אפשר לזלזל בזה וכל שקל שלא מקבל הצרכן בהוזלה מושקע בתשתיות ובפיתוח הרשת. זה לא שאנחנו לוקחים את הכסף הזה לעצמנו".
