רגע לפני הבחירות: נתניהו מקדם הורדת מע"מ ל־17%; התנגדות נחרצת באוצר
ראש הממשלה ויועצו הכלכלי אבי שמחון פנו לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' בבקשה לבחון הפחתת מע"מ מ־18% ל־17%, מהלך שיגרע כ־8 מיליארד שקל בשנה מהכנסות המדינה. באוצר מתנגדים בטענה שהשיפור בגירעון עדיין אינו מצדיק ויתור על מקור הכנסה מרכזי, במיוחד על רקע הוצאות המלחמה והצרכים הביטחוניים הגדלים
ראש הממשלה בנימין נתניהו ויועצו הכלכלי אבי שמחון פנו לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' בבקשה לבחון הפחתה של שיעור המע"מ מ־18% ל־17%, במהלך שעשוי להתגבש כבר עד סוף החודש. מדובר בצעד שמשמעותו אובדן הכנסות של כ־8 מיליארד שקל בשנה. אחד מבכירי האוצר אמר ל"כלכליסט" כי קיימת התנגדות נחרצת למהלך מצד כלל הדרגים המקצועיים במשרד.
אלא שמעבר לשאלה הכלכלית, בירושלים מתנהל כעת בעיקר קרב פוליטי על הקרדיט. עצם פרסום היוזמה ככזו שמגיעה מלשכת ראש הממשלה יוצר מציאות פוליטית חדשה עבור סמוטריץ'. לאחר חודשים ארוכים שבהם מפלגתו דשדשה מתחת לאחוז החסימה ברוב הסקרים, שר האוצר מתקשה להרשות לעצמו להצטייר כמי שחוסם הורדת מסים לציבור, מהלך שעשוי להקל על משקי הבית.
יתרה מכך, רק שלשום התברר כי יוזמתו של סמוטריץ' להרחיב את הפטור ממע"מ על מוצרים מיובאים נפלה בכנסת, וזאת לאחר שקרא לציבור לבצע רכישות באתרים מחו"ל. במילים אחרות, מרגע שהמהלך הוצג כיוזמה של נתניהו, האפשרות להתנגד לו הפכה עבור סמוטריץ' למורכבת פוליטית.
מדובר במהלך בעל משמעות פוליטית לא פחות מאשר כלכלית. הפחתת המע"מ היא אחד הצעדים הבודדים שמורגשים כמעט מיד בכיסו של הציבור, ולכן היא נושאת ערך אלקטורלי גבוה במיוחד לקראת מערכת בחירות אפשרית.
בשיחה עם "כלכליסט" אמרו גורמים המעורים בפרטים כי שמחון התנגד מלכתחילה להעלאת המע"מ, וכי הוא סבור כעת שמצבה הפיסקלי של ישראל שונה מהותית מזה שהיה בעת קבלת ההחלטה. "הגירעון נמוך משמעותית והריבית המתמתנת מעניקה מרחב גמישות לבצע את המהלך", הסבירו בסביבת ראש הממשלה, שם הדגישו כי הסמכות לקבלת ההחלטה נתונה בידי שר האוצר.
המהלך המתגבש נעשה ללא התייעצות עם הדרג המקצועי באוצר, שמנהל מול שמחון מחלוקת ארוכת שנים סביב הובלת המדיניות המאקרו־כלכלית. היוזמה גם מנוגדת לקו שמציגים כיום הארגונים הכלכליים הבינלאומיים.
רק היום פרסם ה־OECD תחזית מעודכנת לישראל, שבה שיבח את צעדי ההתאמה התקציביים שננקטו ב־2025, ובהם העלאת המע"מ וקרא להמשך הקונסולידציה הפיסקלית (תהליך שבו הממשלה נוקטת צעדים יזומים כדי לצמצם את הגירעון התקציבי ואת החוב הציבורי) גם בשנים הקרובות. בארגון הדגישו כי ישראל צריכה להמשיך לפעול לצמצום הגירעון ולהורדת יחס החוב לתוצר, במיוחד על רקע העלויות המתמשכות של המלחמה והצרכים הביטחוניים הגדלים.
גם בקרב גורמים מקצועיים באוצר קיימת הסתייגות מהפחתת מסים בשלב הנוכחי. מבחינתם, השיפור היחסי בנתוני הגירעון עדיין אינו מהווה בסיס לוויתור על הכנסות קבועות ממסים. אלא שכעת, לאחר שהמהלך זוהה פומבית עם נתניהו, הדיון הכלכלי הטהור נדחק במידה רבה הצדה, ואת מקומו תופסת שאלת הקרדיט הפוליטי.
