סגור
אונייה אוניית צים
אונייה אוניית צים (צילום: Shutterstock )
בלעדי

מארסק הדנית מגבשת תוכנית למקרה שרכישת צים בידי האפאג־לויד ופימי לא תאושר

מארסק משוכנעת שתוכל לעמוד בדרישות הרגולטור, בניגוד להאפאג־לויד, שבה בעלי עניין סעודים וקטארים. הדנים עלולים להתנגד להכנסת צים לשת"פ בינם להאפאג־לויד. עו"ד אבי ליכט יוביל את המגעים מטעם צים מול הרגולטורים 

ענקית הספנות הגרמנית האפאג־לויד וקרן פימי נערכות להשלמת העסקה שנחתמה בחודש שעבר לרכישת צים תמורת 4.2 מיליארד דולר ולמחיקתה מהמסחר, אך בפינה אורבת להן ענקית הספנות הדנית מארסק, שמגבשת תוכנית לרכישת צים למקרה שבו העסקה לא תצא לפועל. לכלכליסט נודע כי אבי ליכט, שכיהן כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה לנושאים כלכליים ופיסקליים בשנים 2016-2009 יוביל את המגעים מול הרגולטורים בניסיון של צים והאפאג־לויד לאשר את עסקת מכירת חברת הספנות. ליכט משמש כעו"ד במשרד מיתר, המלווה את צים בעסקה. במקביל, הוא מנהל את השיחות עם האפאג־לויד ופימי, לצורך גיבוש הבקשה לאישור העסקה. בקשה זו טרם הוגשה לרשות החברות הממשלתיות, לאחר שזו העבירה שורה של נקודות להתייחסות מצד הצדדים לעסקה — נקודות שטרם רוכזו למסמך אחד בידי צים והרוכשות.
ליכט ליווה מטעם המדינה את הסדר החוב של צים ב־2014, והוא מכיר היטב את החברה. הסדר החוב היה הגדול ביותר בתולדות חברה ישראלית והסתכם בכ־3.4 מיליארד דולר. במסגרת ההסדר הומר חוב של 1.4 מיליארד דולר למניות החברה, ובמקביל הזרימה החברה לישראל שבשליטת עידן עופר כ־200 מיליון דולר לחברה. מסמך שהכינו אז הכלכלנים ויקטור פתאל ואייל קופמן עבור ועדת הכספים של הכנסת העלה כי צים הפעילה אז 82 אוניות, מתוכן 28 בבעלות מלאה או חלקית והיתר בחכירה. לפי ההצעה הנוכחית של האפאג־לויד ופימי, לצים החדשה — שתוחזק בידי קרן פימי ותחזיק בפעילות הישראלית של החברה — יהיו 16 אוניות בבעלותה. גם מבחינת כוח האדם חל שינוי דרמטי לאורך השנים: החברה העסיקה אז כ־5,900 עובדים בישראל, לעומת כ־1,000 בלבד כיום (ו-5,000 כולל עובדיה בעולם). מבחינה פיננסית, ב־2012 רשמה צים הפסד של 428 מיליון דולר, לאחר הפסד של 391 מיליון דולר ב־2011. באותה עת נשאה החברה חוב של 2.76 מיליארד דולר, בנוסף ל־724 מיליון דולר שהיו חייבים למחכירי האוניות.
לפי מתווה העסקה בין האפאג לויד לפימי, צים החדשה תיקח עליה את החובות הנובעות ממניית הזהב שמחזיקה המדינה בצים. צירוף פימי לעסקה בידי האפאג־לויד נועד לנסות להבטיח שלא תתעורר בעיה רגולטורית בנושא. בנוסף, תקבל צים החדשה זכות להפעיל שני קווי הובלה ימית במכולות במזרח התיכון וקו הובלה ימית נוסף בין ישראל לארה"ב. צים צפויה ליהנות גם מגישה לרשת קווי ההובלה הימית של האפאג־לויד, שתאפשר לה להשתמש במשבצות (Slots) על אוניות החברה. בנוסף, תוכל החברה ליהנות מגישה להסכם ג'מיני שיתוף פעולה תפעולי בין האפאג לויד למארסק, שמאפשר שימוש משותף ב־26 קווי הובלה ימית בין אסיה לחוף המערבי של ארה"ב, וכן במסלולים נוספים באסיה.
כאמור, מי שממתינה להתפתחויות מארסק, חברת ההובלה הימית במכולות השנייה בגודלה בעולם. מארסק הציעה 29 דולר למניה במכרז, אך הפסידה להאפאג־לויד, שהציעה 35 דולר למניה. היא, מבחינתה, ערוכה לרכוש את צים במקרה שהעסק מול האפאג־לויד לא תצא לפועל. לפי גורמים בענף הספנות, מארסק יכולה למנוע באמצעות זכות וטו את הצטרפות צים להסכם ג'מיני כחברה מלאה. עם זאת, ייתכן שלא תוכל להתנגד לשימוש של צים במשבצות על אוניות האפאג־לויד במסגרת ההסכם.
גורמים בסביבת מארסק טענו כי לחברה, שאין גורמים ממדינות עוינות המחזיקים במניותיה כבעלי עניין, אין קושי לעמוד במחויבויות ובמגבלות הנובעות ממניית הזהב של מדינת ישראל בצים. זאת, בניגוד להאפאג־לויד, שבה מחזיקות קרנות עושר ריבוניות של סעודיה וקטאר בכרבע מהמניות. מארסק סבורה שהיא יכולה לרכוש את צים ללא שותף ישראלי, ולעמוד בדרישות הרגולטוריות. אומנם מארסק ניהלה מגעים לצירוף XT של אודי אנג'ל ועידן עופר כשותף ישראלי ברכישה, אך במקביל התכוננה לאפשרות של רכישת החברה באופן עצמאי. במארסק סירבו להתייחס לשאלות כלכליסט בנושא. האפאג לוידהודיעה עם פרוץ המלחמה כי היא ממשיכה לפקוד את נמלי הארץ וכי נותרה מחויבת לשרת את השוק הישראלי בצורה אחראית ובטוחה, כולל במצבי שגרה וחירום.