הבכירים מ-8200 בדרך ליוניקורן: חברת הסייבר סנטרה גייסה 150 מיליון דולר
נקודות עיקריות.כלכליסט AI
- חברת הסייבר סנטרה גייסה 150 מיליון דולר בסבב C, המביא את סך גיוסיה ליותר מ-250 מיליון דולר ומשלש את שוויה.
- החברה מדווחת על צמיחה שנתית של 300% ומתכננת להכפיל את כוח האדם בישראל ובארה"ב ולהתרחב לשוק הפדרלי וללונדון.
- פלטפורמת האבטחה של החברה מתמקדת בהגנה על דאטה בארגוני ענק, בדגש על ניהול סיכונים והרשאות הנובעים מאימוץ סוכני בינה מלאכותית.
חברת הסייבר הישראלית סנטרה (Sentra) גייסה 150 מיליון דולר בסבב C, שמביא את סך גיוסיה ליותר מ-250 מיליון דולר. החברה מדווחת על צמיחה שנתית של 300%. סנטרה לא חשפה את השווי שלפיו בוצע הגיוס, אך לדברי המנכ"ל יואב רגב, שווייה שולש מאז סבב הגיוס הקודם. לפי הערכות, החברה עדיין לא הגיעה לשווי של מיליארד דולר, אך היא קרובה לכך מאוד. סנטרה מעסיקה כיום 130 עובדים, מהם 65 במטה החברה בתל אביב.
את סבב ההשקעה הובילה Capital One Ventures. עם המשקיעים הקיימים בחברה נמנים Bessemer Venture Partners, Zeev Ventures, Standard Investments, Munich Re Ventures ו-Key1 Capital. במסגרת ההשקעה יצטרף נציג של Capital One לדירקטוריון סנטרה. הסבב כולל גם רכיב סקנדרי קטן, שבמסגרתו נמכרו מניות של עובדים, אך מרבית הכסף ייכנס לקופת החברה.
סנטרה נוסדה ב-2021 על ידי יואב רגב, מנכ"ל החברה, שכיהן כמפקד מרכז הסייבר ביחידה 8200; אסף כוחן, נשיא החברה, שהיה מפקד יחידה 8200; רון רייטר, סמנכ"ל הטכנולוגיות (CTO), שניהל את מרכז הפיתוח של אורקל בתל אביב; ויאיר כהן, סמנכ"ל המוצר (VP Product), שמילא תפקידים בכירים בתחום המוצר במיקרוסופט וב-Datadog.
בשיחה עם כלכליסט אמר רגב כי העלייה במודעות לסיכוני הסייבר, לצד האימוץ המהיר של בינה מלאכותית בארגונים, מגבירים את הביקוש לפתרונות של החברה. "העולם מבין עד כמה סייבר הוא קריטי וכמה חברות פגיעות. הפרסומים על פרצת PHP ועל הפריצה לבייננס רק המחישו את הצורך". לדבריו, "החברה נמצאת בצמיחה יפה מאוד. כשהקמנו אותה לפני חמש שנים, לא היה כל כך פופולרי לדבר על דאטה, אבל לפני כשנתיים התחילו להבין שהדאטה הפך לדבר החשוב ביותר. AI הוא בעיית דאטה. אין מה לרדוף אחרי הסוכנים. בארגוני ענק פועלים עשרות אלפי סוכני AI, ומה שצריך לעשות הוא לעקוב אחרי הדאטה. כל ארגון נדרש לפתרון שלנו".
רגב הוסיף כי החברה מתכננת להרחיב משמעותית את פעילותה: "אנחנו הולכים להכפיל את מספר העובדים, גם בישראל וגם בארצות הברית. יש לנו כ-100 לקוחות ענק בארה"ב ובאירופה, ואנחנו פותחים משרד רשמי בלונדון. אנחנו נכנסים גם לשוק הפדרלי בארה"ב, ונתחיל למכור לשוק הזה במחצית השנייה של השנה הבאה. המכירות שלנו מסתכמות בעשרות מיליוני דולרים. לא היינו מגייסים 150 מיליון דולר אם לא היינו במקום המדהים הזה".
רגב מציב לחברה יעד להגיע למכירות של 100 מיליון דולר ולהפוך למובילה בתחום אבטחת המידע הארגוני. "אנחנו רוצים להיות החברה המובילה בתחום אבטחת הדאטה. גם סיארה (Cyera), שמתחרה בנו, עדיין לא מובילה את השוק, וההובלה בתחום עדיין פנויה", הוא אומר. "אנחנו רוצים להגיע למכירות של 100 מיליון דולר ושיהיה ברור לכולם שאנחנו מובילים את התחום. גם ורוניס (Varonis) פועלת בתחום שלנו, אבל היא נמכרה, והתחרות בתחום מצומצמת מאוד. אנחנו מאמינים בצמיחה שתאפשר לנו להתחרות מול כל חברה אחרת".
בהתייחסו לפעילות החברה ולאפשרות של רכישות, מוסיף רגב: "מה שאנחנו עושים היום הוא אבטחה מקצה לקצה של הדאטה. אנחנו מאמינים ביכולת שלנו לפתח בעצמנו בקצב מהיר מאוד בזכות ה-AI. יש לנו כמה מנועי צמיחה, בהם DLP (מניעת דליפת מידע), ניהול זהויות ועוד. בתחומי סוכני ה-AI וה-DLP אנחנו בוחנים רכישה כדי להאיץ את ההתפתחות שלנו. ארגונים רוצים פלטפורמה לאבטחת דאטה, ולא רק אבטחת סייבר. סוכן ה-AI הוא גם ידיד וגם אויב. הוא כבר פועל בארגונים בלי לשאול את מנהל אבטחת המידע, שנאלץ לרדוף אחריו ורוצה שכבה שתאפשר לו לנהל את הסוכנים".
מערכות אבטחת המידע הארגוניות תוכננו במקור בעיקר עבור משתמשים אנושיים, אולם התפשטות הבינה המלאכותית משנה את האתגרים שאיתן הן נדרשות להתמודד. שלושה גורמים מרכזיים מניעים את השינוי. הראשון הוא הצורך העסקי לאמץ במהירות כלי AI, בהם Copilot, עוזרים חכמים ושירותי ענן. צוותי האבטחה נדרשים לאזן בין הלחץ לאפשר לארגון להתקדם במהירות לבין הצורך לשלוט במידע ובהרשאות הגישה אליו.
לדברי החברה, המערכת פועלת בשלושה שלבים. בשלב הראשון היא ממפה את הרשאות הגישה ומסווגת מידע רגיש, כדי לצמצם את היקף הפגיעה האפשרי במקרה של פריצה או שימוש לא מורשה. בשלב השני היא מזהה בזמן אמת גישות חריגות למידע, ויכולה לבלום סוכן AI שפועל באופן חשוד באמצעות שלילה אוטומטית של הרשאותיו. לאחר האירוע היא מציגה לאילו נתונים ומערכות הסוכן היה יכול להגיע, לצד ההקשר העסקי של המידע, כדי לסייע לצוותי האבטחה להבין את היקף החשיפה ולהגיב במהירות. לדברי סנטרה, התהליך כולו מתבצע בסביבת הלקוח, כך שמידע רגיש אינו מועבר לידי החברה.
