סגור
מימין שר הכלכלה ניר ברקת לצד מיתוג הסל של המדינה סניף קרפור באר שבע
שר הכלכלה ניר ברקת לצד סניף קרפור. הציג נתונים חלקיים (צילומים: דנה קופל, הרצל יוסף)
פרשנות

ברקת מציג הצלחה למכרז הסל המוזל, אך נמנע מלחשוף את התמונה המלאה

שר הכלכלה טען כי המיזם הוריד את המחירים של מוצרי הסל ב־4.7% בשאר הרשתות, אך לא הציג נתונים לגבי השפעתו על כלל מחירי המזון. הוא גם לא התייחס לפערים הגדולים בין מחירי הסל המוזל לבין המחירים בסניפי קרפור שאינם משתתפים במיזם

חודשיים לאחר שרשת קרפור החלה למכור את סל המוצרים שגיבש משרד הכלכלה בשליש מסניפיה במחיר מוזל, שר הכלכלה ניר ברקת הציג נתונים שלפיהם ההוזלה ב־50 סניפי הרשת תרמה לירידה של 4.75% במחירי מוצרי הסל בכלל השוק. ברקת לא הציג נתונים על השפעת המהלך על מחירי המזון בענף כולו, והתמקד במחירי מוצרי הסל בלבד. לפי הנתונים שהציג אתמול, בעוד קרפור מוכרת את הסל ב־1,099 שקל, ברשתות שיווק השקמה של רמי לוי ויוחננוף מחירו גבוה ב־32% ועומד על 1,451 שקל. בשופרסל דיל המחיר גבוה ב־54% ומגיע ל־1,694 שקל.
ברקת נמנע מלהציג את מחיר הסל בסניפי קרפור סיטי ולה מרשה, שבהם הרשת אינה מוכרת את המוצרים במחירי המיזם. מבדיקת כלכליסט באמצעות פרייסז עולה כי בסניף קרפור סיטי בקניון גבעתיים מחירם של 95% ממוצרי הסל מגיע ל־1,680.4 שקל — גבוה בכ־53% ממחירו בסניפים המשתתפים במיזם, ודומה למחיר בשופרסל דיל. בקרפור סיטי אבן גבירול המחיר הוא 1,634 שקל (ל־92% ממוצרי הסל) ובקרפור סיטי פנקס 1,626 שקל (93% מהמוצרים).
למרות שקרפור נמצאת בשליטת אלקטרה צריכה, חברה ציבורית המדווחת את תוצאותיה הכספיות, ברקת לא המתין לפרסום הדו"חות, הצפוי בעוד כחודש וחצי, והציג נתונים חלקיים שלפיהם הקמפיין, הממומן מכספי ציבור בעלות שנתית של 50 מיליון שקל, הוביל לצירופם של 150 אלף לקוחות חדשים לרשת. זאת, ללא התייחסות להשפעת הסל המוזל על רווחיות קרפור.
לפי הנתונים שהוצגו, אותם לקוחות חדשים הצטרפו לכ־600 אלף לקוחות שהיו לרשת עוד קודם לכן. מכאן עולה כי מספר לקוחותיה עומד על כ־750 אלף. לשם השוואה, לשופרסל יש כ־2.2 מיליון חברי מועדון לקוחות. ברקת טען עוד כי מאז השקת הסל המוזל גדלו המכירות באתר האונליין של קרפור ב־50%, ונתח השוק של הרשת במוצרי הסל עלה מ־2.2% ל־7.2%. לדבריו, קיבל את הנתונים מקרפור, שנציגיה לא השתתפו במסיבת העיתונאים שקיים, ולא ידע להשיב מה מקור הצמיחה במכירות הסל.
מאוחר יותר מסר משרד הכלכלה רשימה של מוצרים שרשמו את העליות החדות ביותר במכירות: ספגטי מחיטה מלאה, שמכירותיו זינקו ב־1,514%; זיתים חרוזית עם עלייה של 1,487%; צ'יפס קפוא של תפוגן עם עלייה של 1,279%; אורז בסמטי עם עלייה של 1,159%; ושניצל קפוא של מאמא עוף שמכירותיו זינקו ב־1,147%.
בנוסף, ברקת לא התייחס להחלטת קרפור להעלות החודש את מחיר הקוטג' בשיעור של עד 16%, בעוד שטראוס וטרה העלו את המחיר בשיעור של עד 3% בלבד. זאת, למרות הצהרותיו של הפרזנטור אלי יצפאן, שניסה להפיג את החשש כי הרשת תעלה מחירים של מוצרים שאינם כלולים בסל כפיצוי על ההוזלה. בקמפיין אף הצהיר כי מחירי מוצרים שלא נכללו בסל לא יועלו.
המיזם של ברקת, שקודם גם על ידי אחיו אלי ברקת, אשר גייס שורת יועצים חיצוניים ובהם אפי רוזנהויז, אייל מליס, אורי וטרמן ואחרים, ספג ביקורת נוקבת והיה רצוף מחלוקות וכשלים. את המהלך השיק ברקת על רקע מדפים עמוסים במוצרי המונופולים — תנובה, שטראוס, אסם, החברה המרכזית ואחרים — אותם ניסה ללא הצלחה לרסן מאז כניסתו לתפקיד. בנוסף, הסל שגובש כלל בתחילה מוצרים רבים עתירי סוכר, נתרן ושומן, שסומנו על ידי משרד הבריאות בסימונים אדומים המזהירים מפני צריכה מופרזת. בעקבות כוונת משרד הבריאות להתערב, שונה הרכב הסל ונוספו אליו גם מוצרים בעלי ערך תזונתי גבוה יותר.
למרות הערכות במשרד הכלכלה שלפיהן כמה רשתות ייגשו למכרז, קרפור הייתה היחידה שהגישה הצעה. מתחרותיה בחרו שלא להשתתף בו ומתחו ביקורת על המהלך. הרשת, המפעילה 150 סניפים, פעלה טרם השקת המיזם למכירת סניפים ולהסבתם, באופן שאפשר לה לשווק את הסל המוזל רק בפורמט אחד הכולל 50 חנויות, ולא בפורמט השכונתי — מהיקרים בישראל. גם הניסיון לגבות דמי משלוח כפולים בהזמנות אונליין של מוצרי הסל, שממנו חזרה בהמשך, וכן פרסום מבצעים זמניים תחת מותג הסל תוך הצגת מצג של הרחבתו — עוררו ביקורת. למרות שורת הכשלים והביקורת, המשיך ברקת לקרוא לציבור לתמוך בקרפור, הנחשבת לאחת מרשתות המזון היקרות בישראל.