שידור חי
הריבית הופחתה ב-0.25% בפעם השנייה ברציפות; בנק ישראל צופה עוד שתי הורדות בשנה הקרובה
הורדת הריבית ל-3.5% התאפשרה בעקבות התייצבות האינפלציה על 1.9%; במקביל הפחית הבנק ל-1.8% את תחזית האינפלציה ל-2026; הנגיד במסיבת העיתונאים: אם החרדים ישתלבו בשוק העבודה, העלאות המסים בתקציב 2027 יהיו נמוכות יותר
הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה היום (ב') להוריד את הריבית ב-0.25% - לרמה של 3.5%. זו הפעם השנייה ברציפות בה בנק ישראל מוריד את הריבית. מתחילת השנה, הבנק המרכזי הוריד את הריבית שלוש פעמים (מתוך 5 החלטות שהתקבלו השנה) מרמה של 4.25% לרמה של 3.5%. ההחלטה הנוכחית להוריד את הריבית איננה מפתיעה והיא תואמת את התחזיות של כלל האנליסטים.
צפו במסיבת העיתונאים שקיים הנגיד אמיר ירון:
במקביל העלה הבנק את תחזית הצמיחה של המשק ל-2026, ל-4% (לעומת 3.8% בתחזית הקודמת ממרץ) - בדומה לתחזית משרד האוצר; תחזית הגירעון לשנה הנוכחית הופחתה ל-4.9% (מ-5.3% בתחזית הקודמת); תחזית האינפלציה ל-2026 הופחתה ב-0.4% ל-1.8%; ותחזית הריבית לעוד שנה מהיום - יולי 2027 - התעדכנה ל-3%, כלומר ייתכנו עוד שתי הורדות ריבית בשנה הקרובה.
תחזית הצמיחה של חטיבת המחקר אמנם חיובית, אך מתבססת על שלוש הנחות: יציבות במחירי האנרגיה הנוכחיים, יציבות בהפסקת האש בין איראן לארה"ב, והתמתנות בלחימה בלבנון שתביא לירידה במספר חיילי המילואים. גם תחזית הגירעון החיובית יותר - לפיה הממשלה עומדת בתקרה של 4.9% - מתבססת על כך שהממשלה לא תגדיל את תקציב הבטחון מעבר למסגרת.
למרות העדכון בתחזית הצמיחה, הרי שהנגיד ירון הדגיש במסיבת העיתונאים - בדומה לנאמר בהודעת הוועדה המוניטרית - כי "הצמיחה נובעת מייצור של כמה חברות גלובליות בחו"ל"; בכך הם מבקשים לרמוז שהעלייה בצמיחה נובעת ממספר חברות קטן, וכי דווקא בשאר המשק יש עדיין מגבלות היצע.
ירון הציג במסיבת העיתונאים את עליית השכר ככזו שאינה מבשרת על סיכון אינפלציוני, ואמר כי היא נובעת מהסכמי שכר במגזר הציבורי, ומשינויים בהרכב העובדים בגלל מלחמת שאגת הארי (השכר הממוצע יכול לעלות, אם יש עלייה בשיעור הלא-משתתפים בשוק התעסוקה).
בנוגע לשקל החזק, אמר הנגיד כי "הייסוף החד של השקל בתקופה האחרונה מציב אתגרים משמעותיים לענפי הייצוא וההייטק המהווים מנועי צמיחה מרכזיים של המשק הישראלי", ולכן בירך את התוכנית שמשרד האוצר פרסם בשבוע שעבר. עם זאת, הנגיד הדגיש כי אלו תכניות לטווח הקצר בלבד, ואילו בטווח הארוך "שמירה על תחרותיות נעשית על ידי חדשנות וגידול בפריון" (ולא על ידי תמיכה ממשלתית).
ירון חזר ודיבר על תקציב 2027 ואמר כי ממשלה עתידית תצטרך "לייצר כריות פיסקליות - אלה אינן מותרות אלא נכס אסטרטגי. הלקח מהמשברים של הקורונה ושל המלחמה הוא שיש לשמור על יחס חוב תוצר נמוך". הוא אמר במפורש שיש להעלות מסים: "גם לאחר שימוש יעיל יותר בהוצאות, יהיה צורך בהגדלת הכנסות הממשלה". עם זאת הנגיד ציין כי "אם ישולבו אוכלוסיות נוספות בשוק העבודה, יהיה ניתן להסתפק בהעלאה מתונה יותר של שיעורי המס".
הנגיד אמר בנאומו כי הסביבה הנוכחת "תומכת בהתמתנות מסוימת בסביבת האינפלציה, ובהמשך ההתאוששות הפעילות הכלכלית". לדבריו, הירידה באינפלציה צפויה לנבוע מ"הירידה במחירי האנרגיה, ההקלה במגבלות ההיצע, והירידה בפרמיית הסיכון של ישראל". מעבר לכך, ירון הזכיר את דבריו בכנס אלי הורוביץ ואמר "כפי שכבר התבטאתי, ככל שציפיות האינפלציה יורדות, ובוודאי אם יתקרבו לגבול התחתון של היעד, הרי שהדבר מצדיק מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר, ובקצבים מהירים יותר".
לדברי הנגיד, "מערכת הביטחון מצביעה על הצרכים שלה, גיוס של 7,500 חרדים נוספים, המשמעות היא כמעט 0.5% תוצר, 10 מיליארד שקל בשנה. לשני הנושאים הללו, תעסוקת חרדים וגיוסם, יש משמעויות כלכליות כבירות היום". בנוגע לחוק יסוד לימוד תורה, שאושר בשבוע שעבר בקריאה ראשונה, אמר: "אינני משפטן ואני לא יכול לדעת את הקשר בין החוק לבין גיוס חרדים ותעסוקתם, אבל יש חשיבות עליונה להכניסם לשוק העבודה עם ידע ומיומנויות, וגם נושא הגיוס קריטי מבחינה כלכלית".
יצוין כי המסר העולה מהודעת הריבית פחות "ניצי" ממה שהעריכו; אם עד כה הוועדה המוניטרית היתה מונה רשימה של "סיכונים לאינפלציה", הרי שכעת היא מציגה תמונה מורכבת, לפיה "קיימים גורמים שיכולים להשפיע בכיוונים מנוגדים על האינפלציה". הוועדה מציינת בהקשר זה את המצב הגיאופוליטי, מחירי האנרגיה, פרמיית הסיכון, שער החליפין של השקל, וההתפתחויות הפיסקליות. אבל כאמור, הוועדה לא מבקשת "להפחיד" מפני האינפלציה. גם ההתייחסות לשכר העולה במשק היא עדינה יחסית, והבנק נמנע מהעברת מסר לפיו קיים סיכון אינפלציוני משמעותי בסביבה.
החלטת הריבית הנוכחית מגיעה על רקע העובדה שהאינפלציה במשק - כפי שזו נמדדת במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - עומדת כבר זה כחודשיים על 1.9%, כלומר קצב עליית מחירים שנתי שנמצא במרכז היעד של בנק ישראל (1%-3%). גם הציפיות לאינפלציה ממשיכות לרדת, וכולן עומדות מתחת ל-2% בשנה. עובדה זו מלמדת על אמון בבנק המרכזי, ומאפשרת לו להוריד ריבית.
מכיוון שהאינפלציה נראית יציבה בסך הכל, בבנק ישראל שמחים להוריד את הריבית כדי להקטין מעט את הלחץ על היצואנים (ובעיקר על מגזר ההייטק) מהשקל החזק שמקטין את הרווחיות של היצואנים, וכנראה תורם לקיטון במספר המועסקים בהייטק.
בישיבת הוועדה המוניטרית הנוכחית השתתפה גם פרופ' נעמי פלדמן, שמונתה מחדש כחברת ועדה חיצונית. לצידה, מכהן גם פרופ' אורי חפץ. יתר החברים הם עובדי הבנק: המשנה לנגיד אנדרו אביר ומנהל מחלקת המחקר בבנק ישראל ד"ר עדי ברנדר. יו"ר הוועדה הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. הוועדה עדיין בהרכב חסר, של חמישה חברים בלבד מתוך שישה שהחוק דורש. לכלכליסט נודע כי יש הסכמה על קידומו של ד"ר גיל בפמן לתפקיד חבר הוועדה, אך עדיין אין אישור ממשלה למינוי זה.
