היועץ המשפטי של האוצר אישר את הפחתת הבלו על הדלק "למרות הקשיים המשפטיים"
הפחתת הבלו בחצי שקל לליטר בעיצומה של תקופת הבחירות צפויה להוריד את מחיר הבנזין ל־7.75 שקל לליטר ולעלות למדינה כ־310 מיליון שקל. עמדתו של דודי קופל אינה סופית: המהלך עדיין דורש את אישור היועצת המשפטית לממשלה
עו"ד דודי קופל, היועץ המשפטי של משרד האוצר, סבור כי "למרות הקשיים המשפטיים" יש לאפשר לממשלה לקדם את הפחתת הבלו על הדלק בחצי שקל לליטר. הפחתה זו צפויה להוריד את מחיר הבנזין ל-7.75 ₪ לליטר, לעומת 8.25 ₪ לליטר כעת. ההפחתה צפויה להיות בתוקף למשך חודשיים, ותביא למדינה הפסד הכנסות של כ-310 מיליון שקל. המקור התקציבי להפחתה הוא 'יתרת הכנסות' שנוצרה בשל העובדה שסמוטריץ' נכשל בהגדלת פטור המע"מ על קניות באינטרנט מחו"ל.
הקושי המשפטי העיקרי לקידום צו ההפחתה קשור לכך שמדובר כעת ב"תקופת בחירות", על פי הנחיות הייעוץ המשפטי לממשלה, ממשלה בתקופת בחירות, "מחויבת באיפוק בהפעלת סמכויותיה לגבי כל אותם עניינים שאין כורח ודחיפות מיוחדת לפעול בהם בתקופה זו". מכיוון שהפחתת הבלו הנוכחית מנוגדת לעמדת כלל גורמי המקצוע במשרד האוצר (אגף כלכלן ראשי, אגף תקציבים, ורשות המסים) הרי שהפחתה זו חשודה מיד כ"כלכלת בחירות", וכצעד שאין לאפשר מבחינה משפטית.
אלא שלמרות העובדה שמדובר בצעד שגוי בעיני גורמי המקצוע, הרי שאין להתעלם מהעובדה שמדובר בצעד שגם ממשלות אחרות ברחבי העולם עשו, וגם הממשלה הקודמת עשתה. במיוחד, מדגיש היועמ"ש של האוצר את העובדה שגם בתקופת הבחירות של 2022, אישרה בסופו של דבר היועצת המשפטית לממשלה לשר האוצר דאז, אביגדור ליברמן, לבצע הפחתה נוספת בבלו על הדלק. למרות שיש אבחנות כלכליות ומשפטיות בין 2022 לבין 2026, קופל סבור כי נכון גם הפעם לאפשר לממשלה לקדם את ההפחתה, אפילו שהממשלה בתקופת בחירות.
האבחנה המשפטית החשובה בין התקופה הנוכחית לבין 2022 היא שבשנת 2022 ההפחתות החלו לפני ההודעה על 'פיזור הכנסת', כך שמדיניות ההפחתות היתה מדיניות הממשלה גם ערב הבחירות. עם זאת, אבחנה זו לבדה יוצרת מעין מצב פרדוקסלי לפיו "דווקא ממשלה שהראתה שהיא מתעלמת מההמלצות המקצועיות לפני תקופת בחירות, היא זו שיכולה לעשות זאת בתקופת בחירות".
אבל מעבר לאבחנה המשפטית, יש גם אבחנות כלכליות משמעותיות בין התקופות שמשנות את הסבירות של המהלך. בעוד ב-2022, בזמנו של ליברמן, מצבה של קופת האוצר היה טוב, היתה הפתעה בצד ההכנסות של עשרות מיליארדים, השנה היתה צפויה להסתיים בעודף תקציבי, החוב הציבורי עמד על כ-60% מהתוצר, ותקציב הבטחון לא היה צפוי להתנפח באחוז תוצר או שניים. לעומת זאת, בשנת 2026, התמונה הפיסקלית היא שונה לחלוטין, החוב הציבורי גבוה מאוד, הממשלה קיצצה והעלתה מסים בהיקפים של 2% תוצר, המדינה נמצאת על תוואי עולה של יחס חוב-תוצר, ותקציב הבטחון צפוי להמשיך לגדול.
אבחנה נוספת, חשובה יותר, שלא תופסת מספיק משקל במסמך של קופל, היא העובדה שבשנת 2022, למרות ההתנגדות המקצועית למהלך, היה במהלך היגיון מבחינת האינפלציה. שנת 2022 נגמרה באינפלציה של 5.3% (שיא של 24 שנים) והיה היגיון למנוע את עליית המחיר של מחירי האנרגיה, כי מחירי אנרגיה עשויים לתדלק אינפלציה בשאר סעיפי המדד. לעומת זאת, כעת אנו נמצאים עם אינפלציה שנתית נמוכה, ועליית מחירי הדלק לא צפויה ליצור סיכון להתפרצות אינפלציונית.
למרות הטיעונים הללו, הכריע קופל כי יש לאפשר לממשלה לקדם את ההפחתה גם הפעם. זאת מכיוון שבסופו של דבר מדובר כאן במשהו 'דחוף', כי עליית המחיר מתרחשת כעת. כמו כן, ההפחתה אמורה להסתיים בסוף אוקטובר, כך שההפחתה הזו לא מגבילה את הממשלה הבאה. דומה כי קופל גם לא רוצה, ואולי בצדק, להשתמש באבחנה שתיראה לציבור הרחב כמפולפלת מדי, ותיתפס כאיפה ואיפה בין הממשלות. עמדתו של קופל דורשת את אישור היועצת המשפטית לממשלה, ובפרט את אישורה של עו"ד אביטל סומפולינסקי המכהנת כמשנה לעניינים ציבוריים-חוקתיים.
