היזם אמיר שריקי נוטש את ת"א: "לחברות אמריקאיות אין כאן סיכוי בשנתיים הקרובות"
שמונה חודשים בלבד אחרי שגייס 292 מיליון שקל באג"ח, החליט היזם אמיר שריקי, בעל השליטה בחברת איה ניו יורק, לבצע פירעון מוקדם ולסיים את פעילותו בשוק ההון המקומי: "אשתי הזהירה אותי לא להיכנס לארץ כי יאכלו אותי חי - וצדקה"
שמונה חודשים בלבד נמשך הרומן של היזם הישראלי אמיר שריקי, עם שוק ההון בתל אביב. איה ניו יורק, החברה שלו, החליטה לבצע פירעון מיידי של איגרות החוב שהנפיקה בפברואר בהיקף 292 מיליון שקל. אספת מחזיקים השבוע תקבל החלטה אם להיענות להצעה, שגובשה יחד עם המחזיקים הגדולים: ילין לפידות ומיטב ועם חברת הנאמנות משמרת, נאמן האג"ח.
הרקע הוא עימות בין החברה למחזיקים, שהחל בפרסום דו"חות הרבעון השני. בדו"חות התברר כי חברות־בנות של איה, ביניהן כאלו שנכסיהן משועבדים למחזיקי האג"ח, התקשרו עם מספר גופים בהסכמים שבהם התחייבו לשעבד תקבולים עתידיים. שריקי ואיה טענו כי לא היו מודעים לכך ותיקנו את העיוות, אבל מחזיקים של 45% מאיגרות החוב מינו את עו"ד גיא גיסין ויעל הרשקוביץ לייצגם מול החברה בטענה להפרות מצד החברה. שריקי הרים ידיים מהר והחליט לסיים את הרומן הקצר.
"נפגשתי עם המחזיקים הגדולים, ילין לפידות ומיטב ועם נאמן האג"ח, והחלטתי לבצע פירעון מוקדם בשווי הפארי (100%) למרות שהאג"ח נסחרות במחיר של 86 אגורות", אמר שריקי בריאיון ראשון בארץ לכלכליסט. לאיגרות החוב משועבדים שני נכסים של החברה במנהטן בשווי 137 מיליון דולר. לחברה חמישה נכסים סה"כ, כולם במנהטן.
שריקי, שנולד ב־1977 באילת, יצא למנהטן ב־2007: "החברה שהקמתי שכרה נכסים, שיפרה את מצבם והשכירה אותם במחיר גבוה בכ־40%. לא היה לי הון עצמי לקנות וזו היתה הדרך לצבור אותו, בהקמת חברת קו-ליבינג, מתכונת שמקובלת בארה"ב. ב־2014 התחלנו לרכוש נכסים והקמנו פורטפוליו לא קטן שנמכר. חמשת הנכסים הנוכחיים פועלים בשאיפה להגיע לחברה של מיליארד דולר", סיפר לכלכליסט.
השם איה ניתן לחברה ע"ש בתו בת ה־10. "אני גידלתי אותה לבדי". הוא חזר עם איה לארץ ונישא לדיאנה – עורכת דין במשרד פירון אז. "היא הזהירה אותי לא להיכנס לשוק ההון בארץ כי 'יאכלו אותך חי'. עניתי שאני מאילת ואני מרוקאי, מי יתעסק איתי. בדיעבד, היא צדקה".
הוא מנהל את החברה מכאן, ובאמצעות גיחות תכופות למנהטן. "זה קשה", הוא מודה. "בעיקר בגלל הפרשי השעות, שגורמים לי לעבוד עד חצות כל יום. הייתי חוזר היום למנהטן, אבל היא לא מוכנה".
למה גייסת אג"ח בארץ?
"יש חברות אמריקאיות שבאות לפה מתוך מצוקה וצורך וזקוקות לכסף הזה כמו חמצן לנשימה. איה זה לא המקרה. התכוונו להשתמש בכסף לרכישות נכסים מפשיטות רגל. בזה אנחנו מתמחים ויש הרבה כאלה מתחת לרדאר. ברוד שואו אמרתי למוסדיים 'אני לוקח פה מימון זול ונותן ביטחונות של שעבוד נכסים, כי חשוב לי לקבל הכרה של רשות ני"ע למהלכים, ויש לי כוונה לגייס סדרות נוספות של חוב בלי שעבוד ולהרים את העסקאות'.
"עשינו את המהלך מתוך אסטרטגיה, אבל לטיימינג יש משמעות. בחודשים שעברו מאז השוק איבד אמון בחברות BVI אמריקאיות על רקע האירועים של סימד, קוהן GFI ואחרות, שבהן נלקחו כספים בידי הבעלים. הבנתי שלחברות אמריקאיות אין כאן סיכוי בשנתיים הקרובות לגייס והחלטתי לחתוך. יש כאן סוג של גזענות כלפי חברות BVI, למרות שאני מבין את החשש מחברות כאלה לאור ההונאות שהיו בחלקן".
הודעת שתעשה מימון מחדש. מאיפה תגייס את התשלום?
"הכסף כבר מובטח. בחודש האחרון ביצענו מכרז בין גופים פיננסיים בארה"ב ובנק בינלאומי גדול העמיד לי 100 מיליון דולר בריבית נמוכה מ־7.7% לשנה שאני צריך לשלם כאן. בעסקאות עתידיות נשתמש במימון ובהלוואות מזנין ועסקה של 100 מיליון דולר תהיה כרוכה בהון עצמי של 15 מיליון בלבד. בארץ, מול המחזיקים, זה כאב ראש ודרמה שגובה משאבים יקרים. היה לי חשוב לצאת עם מוניטין טוב והצעתי תשלום מלא בלי תספורת ובלי הסדר. כל המו"מ ארך 40 דקות בלבד והמחזיקים שיתפו פעולה".
ובכל זאת, עשית פאול ושיעבדת נכסים משועבדים למחזיקים.
"השעבוד הנוסף היה על 3.3 מיליון דולר וזה נבע מחוסר הבנה. הכסף שימש לקנות שותף מיעוט החוצה והוא יצא באקזיט גבוה של 13 מיליון דולר בשנתיים. ברגע שמשרד עו"ד פישר הסבירו לנו שזה לא תקין, תיקנו את זה תוך 48 שעות. אבל המחזיקים השתמשו בזה לייצר חשיפה שלנו. האופציה שלי היתה לחנך את השוק, או להמשיך הלאה ובחרתי באפשרות השניה. אין טעם להישאר פה".
וליו בייס, חתם ההנפקה תבעו אתכם על אי תשלום עמלה.
"במועד ההנפקה נתנו הוראה להעביר להם 5.3 מיליון שקל למרות שהם נכשלו, והם הודיעו שמסרבים לקבל את זה. הם ביקשו 8 מיליון כי יש עמלת הצלחה לשיקול החברה. הצענו עוד מיליון והם לא הסכימו. משם זה עבר לפסים משפטיים".
