הקברניט
איך אפשר לדעת איזה מטוס ינצח בקרב אוויר?
האם סוחוי 57 מנצח F16 אם הטייס הוא ישראלי? ומה עם F22 - יש מטוס שבכלל מביס אותו? שאלתם אותי את שאלת אלוף האלופים מאות פעמים, והגיע הזמן שתקבלו תשובה הוגנת: אי אפשר לדעת בלי לנתח במדויק את המרכיבים שמשפיעים על כל קרב בין מטוסים
שלום, כאן הקברניט; מאז עלה הטור הזה לאוויר, שאלתם אותי הרבה שאלות, עבורן השתדלתי לתת תשובות מקיפות אבל דווקא השאלה הנפוצה ביותר - איזה מטוס קרב הוא הטוב מכולם בקרב אחד על אחד - קיבלה תמיד רק תשובה מבאסת: אי אפשר לדעת.
למה? כי ההיסטוריה הוכיחה שמפרט טכני יבש ויתרונות של מהירות, תאוצה ועליונות טכנולוגית הם לא ערובה לניצחון. למשל, האם מיג 21, מטוס קרב שתוכנן עוד בשנות ה-50, יכול להביס F16 בקרב אוויר? בהחלט; זה קרה בעימות בין הודו ופקיסטן ב-2019. האם מטוס קרב בוכנתי יכול להביס מטוס קרב סילוני? כמובן; זה קרה בפעם האחרונה ב-1965, כשמטוסי סקייריידר אמריקאיים תקעו מיג 17. האם אפאצ'י יכול להביס F15? תרחיש בדיוני למדי, אך ניסויים של חיל האוויר האמריקאי הוכיחו שמסוקים מנצחים מטוסים באופן קבוע. ומה עם ה-F35, המטוס הכי חכם בעולם ובעל המנוע החזק ביותר? בתרגיל של נאט"ו הוא הופל כמה פעמים בידי מטוס ראפאל צרפתי.
אתם מבינים, ניצחון בקרב אוויר הוא עניין של נסיבות - והיום נתעמק בהן, נכיר את הדברים שמשפיעים על הסיכוי לנצח - ונראה איך יתכן שמטוס קרב אחד יביס את היריב שלו אפילו אם לאויב יש יתרון של עשרים, אפילו שלושים שנה של טכנולוגיות. איך זה יתכן? המשיכו לקרוא.
שאלת היוזמה: מי התחיל?
בקרב אוויר, מי שמגלה ראשון את היריב מקבל יתרון עצום. למשל, יוכל לבחור אם בכלל להיכנס לקרב, ובאילו תנאים. האם ברצונו להנמיך ולהפתיע את האויב מלמטה, תוך שהוא נעזר בהחזרי אותות מכ"מ מהקרקע כדי להקשות על טילי היריב לפגוע בו? האם ברצונו לטפס לגובה, היכן שכוח הכבידה יקל על הטילים שלו ויאפשר פגיעה מטווח ארוך יותר? והכי חשוב: כשהיוזמה בידיים שלך, יותר קל לצפות ולשבש את מהלכי האויב.
מטוסי F15 משגרים טילי AIM7 בתרגיל
(צילום: USAF)
שאלת נוקט היוזמה היא קריטית; למשל, במלחמת העצמאות הוביל עזר וייצמן כוח של ארבעה מטוסי ספיטפייר בגזרת סיני, שנתקל בכוח של לא פחות מ-14 מטוסי טייפון בריטיים.
הארבעה התנפלו על היריב בהפתעה ויצרו כאוס שכזה, שהבריטים לא הצליחו להיערך למכת נגד, התבלבלו וירו זה על זה, ובינתיים וייצמן ואנשיו פשוט חתכו משם והשאירו את הבריטים לצעוק "דונט שוט" בקשר אחד על השני.
מטוסי ספיטפייר של חיל האוויר
(צילום: ארכיון חיל האוויר)
מי שמגלה ראשון יכול להכתיב את התפתחות הקרב, בצורה שתנצל את היתרונות שלו. למשל, בראשית מלחמת וייטנאם עמד חיל האוויר הצפון וייטנאמי מול בעיה רצינית: מטוסי הפאנטום של ארה"ב היו הרבה יותר מתקדמים מהמיגים שלו, ובעלי טילים לטווחים של עשרות ק"מ.
מטוסי המיג 17 ומיג 21 של הווייטנאמים תוכננו לדוגפייט - קרבות אוויר הדוקים, בעוד הפאנטומים נועדו בעיקר לאש ארוכת טווח. מה עשו? טסו נמוך כדי להקשות על גילוי, צמצמו מרחק ואז נסקו והיכו באמריקאים בתותחים. בצורה זו הופלו לא מעט פאנטומים בתחילת המלחמה, עד לרמה בה ארה"ב תכננה מחדש את תמרוני הקרב שלה, וציידה את הפאנטום בתותח וולקן.
פאנטום מאבד את הראש
(צילום: USAF)
שאלת הלוקיישן: היכן מתרחש הקרב הזה?
שאלת השטח והשליטה בו משפיעה המון על הניצחון בקרב; מי שמכיר טוב יותר את הגזרה בה הוא פועל יכול להשתמש בה לטובתו. את הדוגמה שאני הכי אוהב סיפק האייס היפני האגדי סאבורו סאקאי, שב-1944 יורט בידי לא פחות מ-15 מטוסי הלקט רבי עוצמה ליד אי נידח בגזרת איוו ג'ימה. מטוס הזירו שלו היה איטי יותר, זריז פחות, ועם מגבלת דלק מורגשת משום שהוא היה קרוב לסוף הסיור שלו, והם רק התחילו.
סאבורו סאקאי והקרב הבלתי אפשרי, בין אש אויב לאש נ"מ
(צילום: warfarehistorynetwork התמונה עובדה באמצעות AI)
מה עשה? חמק בין כל תוקפיו ואז משך אותם לעבר רכס, ואז עבר אותו והרודפים נתקלו בחומת אש: מאחורי הרכס שכנו עמדות נ"מ יפניות שעשו עבור סאקאי את העבודה. הוא הצליח להביס 15 אויבים בלי לירות כדור אחד בעצמו ובלי להיפגע מכדור אחד בעצמו בזכות ההיכרות עם השטח. אה, והעובדה שמדובר באחד הטייסים הכי מעולים בהיסטוריה, ברמה של טופ 5.
שאלת הטיימינג: באיזה שלב של המלחמה זה קורה?
האם יש מלחמה בכלל? לעיתים מתפתחים קרבות אוויר בגלל חדירה של כלי אויב לשטח ידידותי שלא במסגרת מלחמה. למשל, ב-2015 חדר מפציץ סוחוי 24 רוסי לשטח טורקיה במהלך הפצצת כוחות מורדים בסוריה. כמה חדר? הרוסים אמרו ק"מ בודד ובטעות, הטורקים טענו למרחק כפול. בכל מקרה, סיור של מטוסי F16 קיבל אישור לירות, וטיל AIM120 עף מהכנף ופוצץ את הסוחוי הרוסי ממרחק של כ-20 ק"מ. אנחנו מדברים פה על צוות שמאוד הופתע לקבל נעילה ואזהרת "טיל בדרך אליך" מהמערכות - וסיכויי החמיקה היו נמוכים.
הסוחוי הרוסי עולה בלהבות, לאחר שנפגע מאש טורקית
(צילום: Haberturk TV Channel/EPA)
זו דוגמה להיתקלות בנסיבות שאינן מלחמתיות, כשקרב אוויר בתוך מלחמה נראה אחרת לגמרי: למשל, מטוסי ארה"ב שחדרו לשמי עיראק בפתיחת מלחמת המפרץ הראשונה של 1991 פעלו בסביבה ערוכה ומוכנה לקראתם - העיראקים הפעילו פטרולים של מיגים, סוללות נ"מ, מערכות גילוי ולוחמה אלקטרונית - והכל פעל במלוא העוצמה.
קרב בשטח כזה יציב הרבה יתרונות למי שפועל במגרש ביתי ולכן הפעילו האמריקאים שורה ארוכה של הטעיות כדי לצמצם את אפקטיביות ההגנה.
מטוסי חיל האוויר האמריקאי בשמי עיראק
(צילום: USAF)
הטיימינג מתייחס גם לעניין המשימה עצמה. למשל, במלחמת קוריאה של 1950 נתקל ראלף פאר, טייס F86 סייבר, במספר מיגים צפון קוריאניים אחרי שהופרד מהצמד שלו וצלל לתקוף. בעודו מתקדם למטרה, קלט שיש בשטח הרבה יותר מיגים משדמיין - והוא במצב של אחד נגד 16 יריבים. למזלו, האויב היה בסוף פטרול ארוך, ובלי הרבה דלק, וכך התקשו הצפון קוריאנים להתמיד בלחימה ונאלצו לסגת.
שאלת היתרון המספרי: כמה מטוסים יש בכל צד?
קודם כל, מטוסי קרב לא טסים לבד ואין כיום מצב לקרב טהור של אחד על אחד מחוץ למשחקי הווידאו. המינימום הוא זוג. שאלת מספר המטוסים חשובה לא רק בגלל סוגיות של יתרון כמותי; בראשית הקרבות בין גרמניה הנאצית וברית המועצות במלחמת העולם השנייה, גילו הרוסים שיש להם בעיה: חיל האוויר שלהם התאמן לטוס בזוגות ושלישיות, בצורה בה מוביל השלישיה מכווין את האחרים למטרות והם פשוט שופכים אש, אבל הוא זה שקובע להם היכן להיות ובמה להתמקד. לעומת זאת, הגרמנים טסו ברביעיות, מה שמאפשר למוביל הכוח לפצל אותו לשני זוגות, שיכולים לטפל ביותר מטרות, לבצע חיפוי למתקפות וכן הלאה. והגמישות הזו נותנת יתרון אדיר בקרב.
מטוסי פוקה וולף גרמניים מסתערים
(צילום: warlordgames)
גם בימינו משפיע מספר הכלים בכל צד - מטוס אחד יכול להפעיל את המכ"מ שלו ולנעול מספר מטרות, ולהעביר אותן אל שאר מטוסי המבנה שיתחילו להעיף טילים. מספר הכלים קובע כמה טילים יצאו אל היריב בכל מטח, וכך יאלצו אותו לבצע תמרונים הגנתיים במקום לירות בעצמו. בנוסף, יותר כלים בשמיים הם יותר סנסורים שמוקדשים למשימה ומעלים את הסיכוי לקלוט תנועות ומהלכי אויב.
שאלת המשימה: איך נוצרה ההיתקלות?
לא כל קרב אוויר מתחיל כפעולה יזומה ומתוכננת מראש; לעיתים קורה שכוח במשימת תקיפה מיורט בידי מטוסי אויב, ונדרש לעצור את המשימה שלו ולהתחיל להתגונן. זה לא משהו שאפשר לעשות עם מטען פצצות מלא, ולכן סביר שהטייסים ישחררו את החימוש הזה כדי להיות קלים וזריזים.
מטוס F105 בדרך למטרה, עם מטען פצצות כבד
(מקור: USAF)
במלחמת וייטנאם הרבו מטוסי צפון וייטנאם ליירט מפציצי F105 שהיו בדרך למטרות, אילצו אותם לזנוח את המשימה ולזרוק את הפצצות – ואז התקפלו ושבו לבסיס; מבחינת הווייטנאמים, ברגע שבוטלה גיחת ההפצצה, המשימה הושלמה והם ניצחו בקרב. אגב, גם האמריקאים ראו בכך הפסד – וזה קרה לא מעט באותה המלחמה.
לעומת זאת, ישנן משימות שנועדו ליצור היתקלות דרך הונאה והטעיה. הדוגמה הכי טובה היא מבצע רימון 20 של חיל האוויר הישראלי מ-1970; במהלכו הונח מארב אווירי לכוחות בריה"מ שהוצבו בגבול מצרים.
מיג 17 מפתיע מטוסי F105 מלמטה
(צילום: FAS)
הסובייטים שילחו מטוסים כדי לפגוש באוויר מה שעל המכ"מ נראה כמו מבנה של מטוסי תקיפה איטיים – ומצאו במקומם פאנטומים עמוסי טילים עם תיאבון בריא למיגים. במקביל, הופעלו מערכות לוחמה אלקטרונית וחסימה תקשורתית שיצרו כאוס טוטאלי בצד הרוסי, ותרמו לניצחון הטוטאלי של ישראל באוויר.
שאלת הגורם האנושי: מי יושב על כל כיסא?
בקרבות אוויר מנצחים אנשים ולא מכונות; הגורם האנושי קריטי בסיפור, ואותו גם הכי קשה לצפות. נתחיל מהמובן מאליו: טייס ותיק ומנוסה יכול לעשות פחות טעויות מטייס צעיר ונמהר או הססן. אם מדובר בכלי דו מושבי - עד כמה הצוות רגיל לעבוד יחד? הרי לא כל צמד הוא מאווריק וגוס או לוק ו-R2D2 - וזה משפיע על זמן תגובה ואפקטיביות בקרב.
כמה טוב הם עובדים ביחד?
(צילום: דובר צה"ל )
וזו לא רק שאלה של עבודת צוות: גם מצבו האישי של כל טייס משפיע. הברון האדום, האייס הכי מפורסם בהיסטוריה, נהרג בגלל שמצבו הנפשי היה סוער ובעייתי - והושפע מפציעת ראש שספג.
כמו כן, התעלם מהמצב בשטח בעודו רודף אחר מטוס אויב אל תוך אזור בשליטת האויב. לא טייס קרב הפיל את האלוף, אלא אפסנאי אוסטרלי עם מקלע על הקרקע.
איבד ריכוז, והפסיד. מנפרד פון ריכטהופן, הברון האדום
(צילום: Wikimedia )
אלו רק חלק מהפרמטרים שמשפיעים על קרב האוויר, וקובעים לא פחות מנתונים טכניים כמו מהירות, תאוצה, זריזות וחימוש; עכשיו אתם יודעים למה בכל פעם שבאתם אלי לקבל תשובה לסוגיית מלך מטוסי הקרב, קיבלתם בעיקר שאלות.
על הנייר, ה-F22 האמריקאי הוא בעל יתרונות טכניים שנותנים יתרונות גדולים, וכך גם הסוחוי 57. ואולם, גם אותם אפשר להטעות ולהפתיע, ולכן היתרון הטכנולוגי אינו ערובה לניצחון. והשמיים אינם שומרים נאמנות לאיש: זוכרים את המיג 21 ההודי שהפיל את ה-F16 הפקיסטני מתחילת הטור הזה? בהמשך הקרב גם הוא הופל, בידי F16 אחר.
הטוב ביותר? רק על הנייר. F22 באוויר
(צילום: USAF )
חשוב לזכור שמטוס קרב הוא יחידת קצה של מערכת גדולה מאוד, וקרב האוויר הוא בגדר התנגשות בין מערכות; הצבא שבנה טוב יותר את מערכי המודיעין, הבקרה האווירית והטכנולוגיה שלו, הגיע לקרב יותר מוכן ובשל, וכשהוא מודע לחסרונות שלו - הוא זה שיוכל לנצח גם כשנתוני הפתיחה לרעתו. ולכן כל שביכולתנו לעשות זה להצטייד במטוסים הכי טובים ומתאימים, להשקיע באימונים ובתרגילים, ולטפח את היתרון האנושי. טיסה נעימה!
